המלחמה עדיין לא הסתיימה, אך בקואליציה ממשיכים במאמצים להחיות מחדש את המהפכה המשפטית: על-רקע חידוש החקיקה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן וחברי כנסת נוספים ממפלגת הציונות הדתית הגישו היום (שני) מחדש שורה של הצעות חוק שמציעות לחולל שינויים דרמטיים במערכת המשפט.
2 צפייה בגלריה
יו"ר ועדת החוקה ח"כ רוטמן
יו"ר ועדת החוקה ח"כ רוטמן
יו"ר ועדת החוקה ח"כ רוטמן
(צילום: עמית שאבי)
הוועדה בראשות ח"כ רוטמן תתכנס מחר כדי לדון לראשונה במתווה של שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לפי הצעת השרים לוין וסער, שנכתבה בשיתוף האבות השכולים יזהר שי ודדי שמחי, הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישתנה כך שלא ניתן יהיה לבחור שופטים בלי הסכמה של נציג אחד לפחות מהקואליציה או האופוזיציה, והווטו של שופטי העליון יבוטל.
המטרה היא להתאים את הצעת החוק שאושרה במרץ 2023 בוועדה ונבלמה רגע לפני אישורה ל"מתווה ההסכמה". בשבוע שעבר הצביעה הוועדה על משיכת הצעת החוק ממליאת הכנסת, כך שיהיה ניתן לשנות את הנוסח הקיים ולא להגיש הצעת חוק חדשה - מהלך שיקצר באופן משמעותי את הליך החקיקה.
ח"כ רוטמן וחברי מפלגתו הגישו כאמור היום שורת הצעות חוק שמחזירות במלוא העוצמה את המהפכה במערכת המשפט. אחת מההצעות שעוררו סערה גדולה בעבר והייתה מהראשונות שנגנזו בתקופת הניסיון הקודם של הקואליציה להחליש את התחום המשפטי נוגעת ל"חוק היועמ"שים".
לפי הצעת החוק, יועצים משפטיים במשרדי הממשלה ימונו במשרות אמון וייבחרו על-ידי השר הממונה, מה שעלול למנוע את תפקידם כשומרי סף המוודאים שפעילות הממשלה מתנהלת בכפוף לחוק. "שינוי זה יביא להגברת המשילות ולחיזוק משרדי הממשלה, כך שיוכלו ליישם את מדיניות השר המופקד עליהם בצורה מיטבית והרמונית ולא לעומתית ומסכלת". נכתב בהצעת החוק.
2 צפייה בגלריה
יריב לוין וגדעון סער על מתווה לוועדה לבחירת שופטים
יריב לוין וגדעון סער על מתווה לוועדה לבחירת שופטים
השרים לוין וסער
בנוסף הוגשה הצעת חוק שמבקשת להעביר את בחירת נשיא בית המשפט העליון מהוועדה לבחירת שופטים להצבעה בכנסת. לפי ההצעה, כהונתו של נשיא בית המשפט העליון תוגבל לחמש שנים. כיום, לפי שיטת הסניוריטי, נשיא בית המשפט העליון נבחר בוועדה לכהונה עד גיל 70, אך לא ליותר משבע שנים. עוד מוצע שיו"ר הכנסת יוכל להציע לתפקיד מועמדים שאינם כשופטים בבית המשפט העליון, ובלבד שהם עומדים בתנאי כשירות מסוימים.
הצעת חוק נוספת שהגישו חברי הכנסת מהציונות הדתית היא להגבלת הביקורת השיפוטית של הרשות השופטת על נבחרי הציבור, כך שלא יוכלו לעשות שימוש בעילת הסבירות ורק בעילה שהחלטה שקיבלו או מעשה שביצעו הוא מנוגד במפורש לחוק.
"החלפת שיקול הדעת של נבחרי הציבור בשיקול הדעת של שופטי בית המשפט העליון, פוגעת בהפרדת הרשויות ומעניקה, הלכה למעשה, לגוף שאינו נבחר את הסמכות לנהל את ענייניה של המדינה", נכתב בהצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון - הפרדת רשויות), שהוגשה שנה אחרי שבג"ץ התערב בפעם הראשונה בחקיקת יסוד, ופסל את ביטול עילת הסבירות כחצי שנה אחרי שהצעד הראשון במהפכה המשפטית אושר בכנסת.
"עם זאת, אין ספק שיש להותיר ביקורת שיפוטית אף על גופים אלה, וזאת לא לצורך בדיקת עצם שיקול הדעת אלא למקרה בו נבחרי הציבור מקבלים החלטה הנוגדת דבר חקיקה מפורש או כאשר החלטותיהם נגועות במניעים פסולים דוגמת שוחד, ניגוד עניינים אישי, או פגיעה בטוהר המידות", נאמר בהצעת החוק שהוגשה כעת. "אשר על כן מוצע לקבוע כי לא יינתן צו נגד החלטה של נבחרי הציבור אלא בשל עילת החוקיות או בשל התבססותה על מניעים פסולים".
חברי הכנסת מהציונות הדתית הגישו גם הצעת חוק שמגבילה את "זכות העמידה", שנועדה למנוע ריבוי עתירות של ארגונים פוליטיים נגד פעולות והחלטות של הממשלה, ותאפשר הגשת עתירה רק במקרה שלאדם העותר יש קשר אישי ופגיעה אישית מאותה החלטה. בהצעת החוק ניתנת הדוגמה להחלטת בית המשפט להרוס בתים ביהודה ושומרון, בעקבות עתירות של ארגונים פוליטיים ולא נניח של תושבי האזור הפלסטינים.