נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט אשר קולה, דחה כמעט את כל התלונות שהוגשו לפתחו בעניינו של נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית. מבין עשרות התלונות שהוגשו נגד השופט עמית, קבע השופט קולה כי רק אחת מהן נמצאה מוצדקת - החלטת נשיא העליון לפני מינויו בדבר ביטול נבחרת הדירקטורים ללא מתן גילוי נאות. לפי קולה, ההחלטה של עמית בנושא התקבלה על-רקע חשש לניגוד עניינים. עם זאת, בהתייחס לאחת התלונות שנמצאו בלתי מוצדקות בנוגע לחריגת בנייה, ציין השופט קולה כי "הנשיא אינו עבריין בנייה, וחבל שכך כונה".
שר המשפטים יריב לוין קרא לשופט עמית להתפטר מתפקידו. כמה שעות לאחר מכן, הוא אף החליט להגיש קובלנה נגד הנשיא עמית לבית הדין המשמעתי לשופטים בכל הקשור לנבחרת הדירקטורים. בצל החלטת השופט קולה, ספק אם יצליח להביא להרשעת עמית. על פי חוק בתי המשפט, בית הדין המשמעתי יהיה של חמישה ובהם שלושה שופטי עליון - ההרכב נקבע על ידי הנשיא. עוד קובע החוק שאת התלונה יגיש שר המשפטים בשל התנהגות שאינה הולמת שופט ונהג שלא כהלכה במילוי תפקידו.
בהודעת הנציבות היום נמסר כי "הוגשו מספר תלונות נגד נשיא בית המשפט העליון. חלקן הוגשו טרם כניסתו של הנציב (קולה) לתפקיד. חלקן הוגשו ערב התכנסות הוועדה לבחירת שופטים לדיון במועמדותו של השופט עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון. רובן ככולן רוכזו בתלונת ארגון 'לביא' שהוגשה ב-17 ביולי".
לפי הנציבות, "בתלונות עלו טענות בעניינים שונים שנוגעים להתנהלותו של השופט עמית (כתוארו אז). לאחר בחינת התלונות ועריכת בירור מעמיק שבמסגרתו הופיעו לפני הנציב עדים רבים, ונתקבלו תגובות כתובות, לרבות מטעם הנשיא, שעמו אף נתקיימה פגישה פרונטלית, הגיע הנציב למסקנותיו".
כאמור, בתלונה אחת בלבד נגד השופט עמית שעוסקת בפרשת נבחרת הדירקטורים, מצא הנציב קולה כי היא מוצדקת. בתלונה נטען כי אחיו של נשיא העליון, חנוך גולדפריינד, נבחר ב-2017 למאגר של מועמדים לתפקיד דירקטורים בחברות ממשלתיות. ב-2021 הוגשה לבג"ץ עתירה נגד החלטת השר הממונה דוד אמסלם לבטל את נבחרת הדירקטורים. בתלונה נטען כי חרף אינטרס מובהק של אח הנשיא שלא לבטל את המאגר, וחרף המודעות של עמית לכך שאחיו חבר בנבחרת הדירקטורים, נשיא העליון שהיה אז שופט בעליון דן בעתירה.
"איננו דנים בפסלות שופט"
בהתייחס לתלונה זו, קבע הנציב קולה: "טענתו העקרונית של הנשיא הינה כי מדובר בעניין רוחבי ומוסדי, וכי לו הייתה לו כל מניעות מלדון בעניין זה. אין בידי לקבל טענה זו. מדובר בעניין אישי, הנוגע לאחיו של הנשיא, ואין בעובדה כי מדובר ב'נבחרת' כדי לאיין את האינטרס האישי של מר גולפריינד (האח). בחינת מהלך הטיפול בתיק מלמדת כי הנשיא נתן ארבע החלטות בתיק. הנשיא טיפל בעתירה ביותר מהזדמנות אחת, ובתקופה שעולה הרבה על שבוע התורנות, שבו היא הובאה לפניו לראשונה".
עוד נאמר בהתייחס לתלונה זו: "דומה כי הכול יסכימו כי במקרה קיצוני שבו העניין נדון אך ורק לבן משפחתו הקרוב של השופט התורן, יהא זה מנוע מלדון בעניין חרף היותו שופט תורן. העובדה שמר גולדפריינד התמודד שוב למאגר נבחרת הדירקטורים במהלך ינואר 2022, גם אם כדבריו הסיכוי להיבחר היה 'תיאורטית בסיכוי של אחד למיליארד', היא ראיה לכך שעיסוק בעתירה היה בה מידת השפעה על היבחרו של מר גולפריינד.
"טענת הנשיא, שנשענת על החלטת ההרכב שבאה אחריו, ועל תוצאות ההליך במישור המהותי, שמצביעה לכאורה על כך כי ההחלטה שניתנה לא הושפעה בפועל משיקולים זרים, איננה רלוונטית לשאלת ניגוד העניינים לכתחילה. איננו דנים בפסלות שופט, ההחלטה מתייחסת רק לפן האתי. סבורני, כי גילוי נאות מטעם הנשיא כבר במסגרת החלטתו הראשונה, שהורתה על הגשת תגובות הצדדים, היה מתחייב, וזאת הגם שהעמדתי לנגד עיניי את רצונו הכן של הנשיא לעמוד בחובתו לשבת בדין ולא לגרום להעברת התיק למותב אחר, על הסרבול שבדבר. משכך, מוצא אני את התלונה בעניין זה מוצדקת".
כאמור, שאר התלונות נגד נשיא העליון עמית נמצאו בלתי מוצדקות. במרכזיות שבהן מונה הנציב קולה את חשיפת ynet מינואר השנה, שלפיה השופט עמית השתמש בהליכים אזרחיים שנוגעים לדירה בדרום תל אביב שבבעלותו ובבעלות אחיו בשמו הקודם, יצחק גולדפריינד, לכאורה מבלי לדווח על כך. השופט קולה מצא כי התלונה בנושא אינה מוצדקת: "הנשיא חתם על ייפוי כוח לאחיו לצורך טיפול בנכס תחת שמו הנוכחי 'עמית'. טענה זו טוב היה לה שלא הייתה עולה כלל, והיא פגעה שלא לצורך בנשיא".
נציב התלונות של השופטים מצא כאמור כי גם תלונה בנוגע לנכס של השופט עמית במבשרת ציון אינה מוצדקת. השופט קולה הבהיר: "הכתרתו של הנשיא כ'עבריין בנייה' אינה נכונה וגרמה לו לעוול גדול. הנשיא לא ביצע בפועל עבירת בנייה, הוא רכש נכס שבו הייתה קיימת חריגת בנייה מזה כ-40 שנה, ומיד כאשר נודע לו הדבר, ועוד לפני שהחל להתגורר בנכס, פעל כדי להסדירה".
השופט קולה הוסיף בעניין זה: "עיקרה של התלונה בעניין זה נדחה, תוך שקבעתי כי הנשיא לא קיבל הטבה כלשהי מהוועדה המקומית. בשולי הדברים קבעתי כי מותר השופט מן האדם ה'רגיל' ועל שופט הרוכש נכס לבדוק ב'שבע עיניים' כי אכן אין בנכס חריגות בנייה, כשם ששומה עליו לדאוג לקבלת תעודת גמר מיד בתום הבנייה. אדגיש שוב, הכתרתו של הנשיא כ'עבריין בנייה' גרמה וגורמת לנשיא ולמשפחתו עוול ניכר".
תלונות נוספות שהוגשו נגד השופט עמית ונמצאו בלתי מוצדקות עסקו בחובת דיווח על היותו של שופט בית המשפט העליון צד להליך שיפוטי, מעורבות לכאורה של הנשיא או אחיו בהליך מחיקת כתב אישום נגד עמית, ניגוד עניינים בכך שהנשיא דן בענייני עיריית תל אביב, מניעות הנשיא מלעסוק בעתירות בנושא "פינוי-בינוי", ונוכחותו של הנשיא בישיבת הוועדה לבחירת שופטים. "עם זאת, קבע הנציב, כי 'דרך המלך' הייתה לדווח על ההליך ולפעול באופן רשמי להסדרת מעמדו של השופט בהליך", צוין בהודעת הנציב.
בפרשת עו"ד מורן גור, ציין השופט קולה, "התלונה נדחית, תוך שהנציב קבע באופן פוזיטיבי, כי עו"ד גור אכן ייצג את הנשיא ואת אחיו, אך איש מהם לא היה מודע לכך, וגם עו"ד גור לא היה מודע לכך, ועל כן לא קם בפועל חשש לניגוד עניינים. עם זאת, הנציב העיר, במבט צופה פני עתיד, כי ככל ששופט נותן למאן דהוא ייפוי כוח, שומה עליו לעקוב אחר השימוש שנעשה בו".
עוד ציין השופט קולה כי "חובת הדיווח על היותו של שופט בית המשפט העליון צד להליך שיפוטי - התלונה נדחית, שכן אין חובה משפטית או אתית לדווח על הליך שבו שופט הוא צד. עם זאת, הנציב העיר, כי ראוי למען מניעת תקלות וחשש לניגוד עניינים עתידי, לעגן חובה זו בתקנות או בהנחיות נשיא, הן בהליך אזרחי והן בהליך פלילי, כך שחובה זו תוטל במישרין על שופט (לרבות שופט בית המשפט העליון) שהוא בעל דין".
תגובת נשיא העליון עמית - והסיפוק במערכת המשפט
השופט עמית מסר בתגובה: "נציב תלונות הציבור על השופטים דחה היום את כל התלונות שהוגשו בעניינו של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית. מתוך עשרות תלונות שהוגשו, נמצאה אחת בלבד מוצדקת. החלטת הנציב ניתנה בעניין תלונות שהוגשו לאחר שנסרקו עשרות אלפי החלטות שנתן לאורך כ-30 שנות כהונתו כשופט. בהחלטתו דחה נציב תלונות הציבור את התלונות שהוגשו בעניינו של הנשיא בנושאים שונים, ובכלל זה טענות לניגוד עניינים של הנשיא ולפגמים בהתנהלותו.
"מבין כל התלונות, הנשיא מצא תלונה אחת בלבד כמוצדקת, במובן זה שקבע כי היא מקום לתת גילוי נאות להליך מסוים שבו סבר הנשיא בזמן אמת כי לא היה צורך בכך. הנשיא עמית מכבד את קביעת הנציב וייקח את הדברים לתשומת ליבו. נציב תלונות הציבור לא קבע שיש לנקוט צעדים נוספים כלשהן בעניין זה, ובכך למעשה מוצתה הבדיקה בנושא. בדיקה זו הייתה חסרת תקדים, לא הייתה כמותה בכל תולדות הנציבות מאז הקמתה".
בבית המשפט העליון הביעו סיפוק מדחיית מרבית התלונות נגד השופט עמית, מלבד אחת בנוגע לצורך במתן גילוי נאות. גורמים שמעורים בנושא ציינו כי הנציב קבע שחלק מהטענות בתלונות היו בבחינת מחזור של תלונות ישנות. על טענה נוספת אמרו הגורמים כי "נמצא שאין כל ממש, וחבל שנטענה ללא בדיקה נאותה מראש". על טענו אחרות הם אמרו: "הן נטענו באופן ספקולטיבי וללא בסיס איתן".
בהתייחס לתלונה שנמצאה מוצדקת, אמרו הגורמים כי הנציב לא קבע שהשופט עמית היה צריך לפסול את עצמו מדיון, ולא קבע שהשופט עמית היה מצוי בניגוד עניינים. לדבריהם, הנציב קולה קבע שהייתה על השופט עמית חובת גילוי נאות שמדובר באחיו - אף שהאח כבר כיהן באותה העת כדירקטור ולא פעל אז לקבלת מינוי נוסף כדירקטור. הגורמים ציינו כי 10 תלונות נוספות ש"כיכבו" שנתיים באמצעי התקשורת כדי לנגח את השופט עמית ולמנוע את בחירתו כנשיא - נדחו.
שר המשפטים לוין, שכשל פעמיים בניסיונו למנות את הנציב קולה למפקח על חקירת הפרקליטה הצבאית לשעבר, קרא כאמור לשופט עמית להתפטר מתפקידו. לדברי לוין, "לא ייתכן מצב שבבית המשפט העליון יישב שופט אשר נציב תלונות הציבור על שופטים קבע כי תלונה שהוגשה בעניינו, לפיה הוא פעל בניגוד עניינים, הינה מוצדקת. הנזק שנגרם למערכת המשפט הוא גם כך חסר תקדים. על השופט יצחק עמית להתפטר באופן מיידי".
מארגון "בצלמו" שהגיש תלונה נגד הנשיא עמית נמסר: "הנשיא מרגיש שהוא מעל החוק, הוא חייב להתפטר. רק לפני חצי שנה קבע אותו נשיא עליון לטובת ארגון שמאל קיצוני כי למרות ששופט נמצא בניגוד עניינים עליו לדון בתיק לטובת ארגוני שמאל קיצוני. מתברר שאצל נשיא העליון לא קיים מושג של ניגוד עניינים. אותו נשיא שיוזם בתוך בית המשפט כנס שמאל קיצוני. האיש לא מבין את מקומו ותפקידו. מעולם ביהמ"ש לא היה בשפל כמו בימיו של עמית ועליו לפנות את מקומו".
