בית המשפט העליון דחה אמש (חמישי) את בקשתו יו"ר לשעת עורכי הדין לשעבר אפי נוה ורעייתו בר נוה כץ לערער על הרשעתם בקבלת דבר במרמה בפרשת "מעברי הגבול". בכך הופכת ההרשעה הפלילית של נוה לחלוטה וסופית. כעת, סביר להניח שוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין תדון בהשלכות הרשעתו הפלילית של נוה בקבלת דבר במרמה, ואולי תבחן את השעייתו.
מאי 2023: דבריו של אפי נווה בפסק דין על ערעור ההכרעה בפרשת היציאה מהארץ
(צילום: נדב אבס)
נוה ורעייתו (אז בת זוגו) עוכבו ב-2018 בנתב"ג אחרי שניגשו לעמדות הממוכנות באולם ביקורת הגבולות. נוה הזדהה בעמדה והונפק עבורו פתק "גייט פאס". רעייתו לא הזדהתה בשום שלב, עברה את השערים באמצעות ה"גייט פאס" שהונפק לנוה, והוא נצמד לגבם של אחרים כדי לעבור את השער ללא הפתק. בעקבות כך נפתחה החקירה פלילית והוגש נגד הזוג כתב אישום.
בהרשעתם ב-2022 בבית משפט השלום בראשון לציון, נקבע כי השניים ביקשו לפעול להסתרת שהותם המשותפת המתוכננת מחוץ לארץ, כדי להשיג לעצמם תועלת בקשר לסכסוך גירושים שבו היה מצוי נוה עם אשתו לשעבר. לשם כך, בתיאום מראש, החליטו השניים לפעול יחד במרמה לצורך יציאת וכניסת בת הזוג מגבולות ישראל, מבלי שמעבריה יתועדו באופן רשמי - באופן שתשוקף רק שהיית נוה בחוץ לארץ.
בית המשפט גזר אז על נוה ורעייתו חודשיים מאסר על-תנאי וקנס של 2,000 שקלים. בית המשפט המחוזי בלוד דחה את ערעורו של נוה על העונש, ובשל כך פנה לעליון בבקשה לערער על הרשעתו בקבלת דבר במרמה ולביטול הרשעתו (מהלך שאפשרי במקרים מסוימים בעבירות שאינן חמורות).
בני הזוג טענו בין היתר באמצעות סנגורם עו"ד בעז בן צור כי בבסיס ההחלטה בהליך נגדם ניתן "משקל משמעותי, ואף מכריע, למעמדו הציבורי של מר נוה - המהווה שיקול זר, ואשר הכרה בו משמעה החמרה עם אנשי ציבור, רק בשל היותם כאלה, אפילו כאשר העבירה אינה קשורה לתפקידם הציבורי".
בן צור הוסיף כי הרשעה פלילית "היא בעלת השלכות קשות ומיידיות על עורכי דין, בשונה מבעלי מקצועות אחרים הדורשים רישוי". הסנגור ציין עוד כי "הרשעת המבקשים בעבירה של קבלת דבר במרמה, שהיא עבירה חמורה ובעלת השלכות שליליות קשות, אינה הולמת את נסיבותיהם הצנועות של המעשים, וסותרת עקרונות של צדק והגינות משפטית".
שופט העליון עופר גרוסקופף דחה את הבקשה וציין: "רשות לערער ב'גלגול שלישי' תינתן רק במקרים מיוחדים וחריגים, או כאשר עולה חשש לעיוות דין או אי צדק חמור. על אף ניסיונם של המערערים לשוות לטענותיהם נופך עקרוני, בקשת רשות הערעור שלפניי אינה עומדת באמות המידה הללו".
השופט אמר עוד כי "ניתן היה לגזור עליהם ארבעה עונשים במצטבר ולא רק שני עונשים במצטבר, באשר לא יכול להיות ספק כי העבירות המתייחסות לעזיבת הארץ ביום 20 בספטמבר 2018 והעבירות המתייחסות לחזרה לארץ ביום 2 באוקטובר 2018 הן בגין שני מעשים שונים".
השופט גרוסקופף דחה את הטענה לשיקול זר בהגשת האישום: "בעוד רף הראיות הנדרש להעמדה לדין של איש ציבור איננו שונה מזה של אדם מן השורה, אין חולק כי מעמדו הציבורי המיוחד של הנחקר וההשפעות הציבוריות הנלוות להעמדתו לדין, הם שיקולים רלוונטיים לצורך בחינת האינטרס הציבורי שבהגשת כתב אישום".
לגבי ביטול הרשעה, ציטט השופט את הערכאה הקודמת: "מהות העבירות שבהן הורשעו ונסיבות ביצוען – אשר אינן מאפשרות הימנעות מהרשעה, שכן יש בכך כדי לפגוע באופן חמור באינטרס הציבורי; בהינתן שמדובר בעבירות המכוונות כלפי הציבור בכללותו (ולא כלפי פרט מסוים); ובשל הצורך בהרתעת הרבים והוקעת המעשים". השופט הדגיש: "לא מצאתי ממש גם בטענתם של המבקשים לאי צדק מהותי ועיוות דין".
בתוך כך, בהליך אחר בבית המשפט המחוזי בלוד, שם מנהל אפי נוה תביעת אזרחית נגד הכתבת הפלילית של גלי צה"ל הדס שטייף בגין טענות לפגיעה בפרטיותו, נקבעו אמש מועדי הוכחות. בית המשפט קבע כי ב-2025 תעיד בתביעה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד.
