מובן מאליו שיש לאחל לראש הממשלה בריאות איתנה ואריכות ימים, ולשמוח בשמחתו על הטיפול המוצלח בסרטן הערמונית שבו לקה. הנ״ל היא מחלה שכיחה למדי בקרב גברים בשכבת הגיל של בנימין נתניהו וקיימת חשיבות עליונה לקיום בדיקות מקדימות וביצוע הליכים מצילי ומאריכי חיים. אין מה להתבייש ובטח שאין מה לחכות.
אלא שכאן מסתיימים כל הדברים החיוביים שאפשר לקחת מהסיפור הזה, שמלמד - ולא בפעם הראשונה ולא בפעם ה-50 - על הבוז העמוק שחשים נתניהו ושלטונו כלפי נורמות בסיסיות של שקיפות ואמינות, ועוד בנושא קריטי כמו מצבו הפיזי של ראש ממשלת ישראל. העובדה שכל זה קורה בתקופה הרגישה ביותר בתולדות המדינה כבר מציפה את מפלס החוצפה.
העדכון מהדסה שהופץ היום
(צילום: דוברות הדסה)
התירוץ שהציג נתניהו בהודעה שהוציא, כאילו שההסתרה נועדה ״לא לאפשר למשטר הטרור באיראן להפיץ תעמולת כזב״, הוא עלבון לאינטליגנציה וגם בדיחה גרועה: חשבנו שלמנהיג שפוחד שהציבור יידע מה מצבו פן ייחשב לחלש בעיני הציבור והאויב קוראים מוג׳תבא, לא ביבי
התירוץ שהציג נתניהו בהודעה שהוציא, כאילו שההסתרה נועדה ״לא לאפשר למשטר הטרור באיראן להפיץ תעמולת כזב״, הוא עלבון לאינטליגנציה וגם בדיחה גרועה: חשבנו שלמנהיג שפוחד שהציבור יידע מה מצבו פן ייחשב לחלש בעיני הציבור והאויב קוראים מוג׳תבא, לא ביבי. והעקיצה חסרת הסטייל שהוסיף נתניהו (״כשמעבירים לי מידע בזמן על סכנה אפשרית, אני רוצה לטפל בה מיד״), רק מזכירה את הבושה והכלימה של הסירוב השלטוני לקחת אחריות על חלקו במחדל 7 באוקטובר והמאבק חסר העכבות (לרבות דה-לגיטימציה של בג״ץ ושיסוי משפחות שכולות זו בזו) נגד הקמת ועדת חקירה ממלכתית. ואם כבר נתניהו החליט שהוא פותח את הנושא, נותר רק לאחל שהניצחון על הסרטן יהיה מעט יותר מוחלט ממה שהובטח ולא קרה נגד חמאס, חיזבאללה ואיראן.
לא שזה אמור להפתיע: תפיסת האזרחים כנתינים היא מאפיין מובהק של המנהיג שהבטיח אמריקה עד שהחל לחלום על רוסיה. למעשה, נתניהו כבר הוכיח בעבר שאין לו בעיה לשתמש בכוחו השלטוני על מנת לחסום מידע חיוני על אודות מצבו הפיזי: ביולי 2023, בשיא הקרע סביב ה״רפורמה״ במערכת המשפט, נתניהו הובהל לבית החולים בגין ״התייבשות״ ורק בדיעבד התברר שהוא נדרש להשתלת קוצב לב. ובכלל, מי שמיעט לדבר עם מיליוני הישראלים הישראליות בעודם מתוזזים עם הילדים לילה ויום בין מרחבים מוגנים ונלחמים על שפיותם ופרנסתם, מן הסתם לא מייחס חשיבות עליונה לדיאלוג כן וישר איתם על מצב הערמונית שלו.
אולם דווקא ההבנה שנתניהו שואף להרגיל את ישראל לנורמות מעוותות כמעט בכל דבר שהוא נוגע בו - כולל הפיכת החגים הלאומיים לפולחן אישיות - היא בדיוק הסיבה מדוע גם דו״ח רפואי צריך להיות שערורייה דמוקרטית. זה בוודאי נכון בשנת בחירות, כשאדם שיהיה בן 77 ימים ספורים לפני המועד המתוכנן של פתיחת הקלפיות מבקש לשכנע שהוא המתאים ביותר להוביל את האומה בשנים קריטיות לעתידה. לכן השאלה ״מה עוד הוא מסתיר?״ מעולם לא הייתה חשובה יותר.
