1 צפייה בגלריה
לקראת פינוי חאן אל אחמר
לקראת פינוי חאן אל אחמר
ארכיון. חאן אל אחמר
(צילום: עמית שאבי)
דחיות כדי להיות. זו, כך מסתמן, מגמת הטיפול בסוגיות נפיצות שאימצה הממשלה החדשה. הגיוני. ההרכב הקואליציוני מרע"מ ועד ימינה רעוע וחייבים להשקיע בייצוב וקיבוע. כך נדחות סוגיות מדיניות משמעותיות. אך אין דינן של סוגיות מחוץ לקו הירוק זהה לאחרות. תוכניות בנייה בהתנחלויות, מתווה אביתר וסוגיית חאן אל-אחמר הן רק חלק מסוגיות שאם פתרונן נדחה לטווח הקצר הן גדלות בטווח הארוך. בכל פעם שהממשלה תפגוש את אחת מהסוגיות הללו הן יהיו גדולות יותר, מורכבות יותר, ופתרונן יגבה מחיר גבוה יותר.
מזה שבועות מתלוננים גורמים בהתנחלויות כי מועצת התכנון העליונה (מת"ע) - זו המאשרת תוכניות בנייה רחבות ביישובים - לא התכנסה. יש הטוענים כי הדבר נעשה בהוראה אמריקנית. ספק רב. ההנחה היא ששני הממשלים מגבשים מנגנון עבודה מתואם בכל הקשור לבנייה בהתנחלויות.
המת"ע אמורה להתכנס בכל שלושה חודשים. ב-17 בינואר זו הייתה הפעם האחרונה שהיא התכנסה. בסוף יולי הושבעה הממשלה החדשה. מכאן ש"ההקפאה", ככל שיש כזו, היא פריטטית. הרוב נעשה בממשלה הקודמת. נכון שדחיית כינוס הוועדה נותן מרחב וזמן לקואליציה להתייצב, אך הדחייה מייצרת בעיה כפולה: ראשית במספר האישורים ושנית במיקומם הגיאוגרפי. אחרי תקופה ללא אישורים יהפכו עשרות יחידות הדיור למאות והמאות לאלפים, ובמקביל תיאלץ הממשלה להתמודד גם עם בנייה בהתנחלויות שנחשבות מבודדות.
הבעיות בשטחי יהודה ושומרון גדלות באופן אקספוננציאלי. לא דומה בעיה שדחית היום לזו שתפגוש מחר. בגדה אין ואקום
דוגמה נוספת. למתבונן מהצד נראה כי בנט ושקד פירקו יפה את סוגיית המאחז אביתר. המתנחלים ירדו. אין צלמים על כביש 505 שיתעדו שוטר מרים ילדה ונער מתבצר על גג. אבל כמו במת"ע, זה פתרון לטווח הקצר שמגדיל את הבעיה בטווח הארוך.
מתווה אביתר והמחלוקות בעניינו מבעבעות בקרב פנים-מתנחלי. נכון, זה עדיין בזרמים תת-קרקעיים, אבל אין לדעת מתי הוא יתפרץ לכדי הפגנות מול הממשלה. פלג המתנחלים שתמך בהסכם תוך קריאות "הקמנו כאן יישוב" מנופף בו אך מחכה להוכיח למתנגדים כי טעו. כבר בימים אלה עמלים המתנחלים לקיים עצרות ותפילות בגבעת אביתר כדי "להזכיר לממשלה את ההסכם עליו חתמה". המתנגדים, לעומת זאת, מסבירים כי מדובר בצ'ק ללא כיסוי.
אלישע בן קימון אלישע בן קימון
וכמובן סוגיית חאן אל-אחמר שקמה לדחייה, בפעם המי-יודע-כמה. סוגיית החאן הבלתי חוקי נופחה מעבר לכל פרופורציה אפשרית. איד אבו-חמיס, מוכתר הכפר, נתון ללחצים מצד הרשות הפלסטינית, האירופאים וישראל, כך שאינו יכול להסכים או לא להסכים לשום פתרון שיוצע לו. כך הפכה החלטת בג"ץ המאפשרת למדינה לפנות את המאחז מכאב ראש למיגרנה.
הבעיות בשטחי יהודה ושומרון גדלות באופן אקספוננציאלי. לא דומה בעיה שדחית היום לזו שתפגוש מחר. בגדה אין ואקום. מדיניות מגמגמת מייצרת מציאות מורכבת שכדי לפתור אותה תצטרך הממשלה לשלם מחיר כבד שהיא עלולה לא לעמוד בו.
  • אלישע בן קימון הוא כתב יהודה ושומרון של ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com