בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג יתכנס מחר (חמישי) לדיון בבקשת דרום אפריקה להוציא צווים זמניים נוספים נגד ישראל, בהם צו לעצירת המלחמה, על רקע הפעולה ברפיח. צוות בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה כבר יצא להאג, וצפוי להציג את טיעוני ישראל - אך עדיין לא הוחלט אם בכתב, או בהופעה בפני השופטים. ל-ynet נודע כי ישראל ביקשה לדחות את הדיון בהאג לשבוע הבא - אך הבקשה נדחתה על ידי בית הדין, שבראשו עומד נשיא לבנוני.

כך או כך, בישראל מודאגים מהאפשרות שבית הדין יוציא צו לעצירת הלחימה, ומקווים להימנע מכך. על פי ההערכות, גם אם בית הדין יוציא צו לעצירת הלחימה, ישראל לא בהכרח תציית לו - מה שיביא את הנושא לפתחה של מועצת הביטחון של האו"ם, שם ייתכן וטו אמריקני. גורמים בישראל אומרים כי ישראל בכל אופן לא תעצור את הלחימה בגלל החלטה של האג.
בצוות הישראלי נציגים ממשרדי המשפטים, החוץ, המל"ל ומשרד הביטחון. בראש המשלחת, כאמור, עומד המשנה ליועמ"שית לענייני משפט בינלאומי, ד"ר גיל-עד נועם. המשפטן הבריטי פרופ' מלקולם שואו, שישראל שכרה את שירותיו להופיע בפני בית הדין בהאג, לא יהיה שם ביום שישי - מאחר שהוא לא היה פנוי והיו לו התחייבויות קודמות. לכן, אם יוחלט בישראל להופיע ביום שישי בדיון - מי שיטען יהיה המשנה ליועמ"שית.
יחד עם עו"ד ניק קאופמן, ששימש תובע וגם סנגור בבית הדין הפלילי בהאג, ynet עושה סדר בשאלות סביב הפנייה החדשה של דרום אפריקה - ואיך תשפיע התמיכה שהביעו טורקיה ומצרים?
5 צפייה בגלריה
בית הדין בהאג
בית הדין בהאג
שופטי בית הדין בהאג
(צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw)
5 צפייה בגלריה
הדיון בהאג
הדיון בהאג
נציגי דרום אפריקה בדיון האחרון בהאג. טוענים שישראל משתמשת גם ב-AI לבחירת מטרות
(צילום: רויטרס, Piroschka van de Wouw)
מדוע פנתה דרום אפריקה שוב לבית הדין? "מאז מתן הצווים בהחלטת בית הדין ב-26 בינואר, דרום אפריקה פנתה לפחות פעמיים בבקשה לצווים נוספים. הכול בהתאם לקצב המלחמה בעזה - ולהחמרת התנאים ההומניטריים. הליטיגציה בבקשות האלה התנהלה עד כה בכתב - אך לאחר קבלת בקשה נוספת, ב-10 במאי, החליטו השופטים לקיים דיון בנוכחות הצדדים - כנראה עקב חשיבות הבקשה".
איך נראית הבקשה של דרום אפריקה? "בבסיס הבקשה הנוכחית עומדת השתלטות צה"ל על מעבר רפיח וחלוקת צווי פינוי לאוכלוסייה המתרכזת ברפיח. לפי דיווחים של ארגונים בינלאומיים רבים, ששימשו ראיות אף בדיונים בחודש ינואר, המצב ההומניטרי בעזה מידרדר עד לרעב מוחלט, ועל אף שהדבר לא נאמר בבקשה במפורש, סביר להניח שנציגי דרום אפריקה יזכירו את הסכנה לקווי אספקת הסיוע הקיימים, עקב המעשים האלימים של יהודים קיצונים שהמדינה אינה שולטת בהם.
"הבקשה היא מפורטת, ויש בה טענות שהמדינה אולי תעדיף שלא להתייחס אליהן לאור רגישותן: אחת היא לגבי השימוש הנטען ב-AI כדי לבחור מטרות בשדה הקרב – דבר שעלול לטשטש את בקרת החיוניות של מטרות צבאיות ביישום דיני מלחמה. עוד טענה שאולי יעדיפו לא להתייחס אליה היא דברים נוספים של שר הביטחון הישראלי יואב גלנט, שנאמרו בחפ"ק אוגדה 98 ב-3 במרץ, ומצוטטים בבקשה: 'אנחנו מפרקים שכונה אחר שכונה', אמר אז גלנט - ניסוח שדרום אפריקה מפרשת כעדות לפגיעה מכוונת באוכלוסייה האזרחית".
5 צפייה בגלריה
בית הדין בהאג
בית הדין בהאג
בית הדין בהאג. אי-השתתפות ישראלית תביא להחלטה ללא קבלת העמדה
(צילום: AP Photo/Peter Dejong)
5 צפייה בגלריה
ניק קאופמן
ניק קאופמן
עו"ד ניק קאופמן
מהי המשמעות של אי-השתתפות בדיון, אם יוחלט לא לשלוח נציגים מישראל? "משמעות אי-השתתפות של ישראל בדיון היא שבית הדין ישמע את הטיעונים של דרום אפריקה בלבד, וייתן החלטה ללא קבלת העמדה הישראלית".
האם ישראל לא יכולה לבקש להחליף את הנשיא הלבנוני, שלדברי גורמים פעל בחוסר הגינות וקבע דיון בהתראה כה קצרה? "אינני סבור שמדובר בהתראה קצרה כל כך, שכן הבקשה היא דחופה ומטרתה, אם הכתוב בה נכון, תסוכל אם הדיון יידחה. אין כל אפשרות להחליף את הנשיא הלבנוני, והניסיון לייחס לו מניעים זרים, לצערי, עלול להעיד על חוסר ביטחון ישראלי בצדקת עמדתה כיום. הדרך הייתה פתוחה בפני ישראל לבקש לקיים את הדיון בוועידה חזותית (וידאו קונפרנס), כפי שנעשה בעבר בבית הדין בתיקים אחרים".
כיצד תשפיע הצטרפות מצרים וטורקיה, ואיפה ארה"ב? "ממשלת ישראל טרם השכילה, כנראה, להבין את עומק השפל שבו היא מוצאת את עצמה בעיני הקהילה הבינלאומית, והצטרפותן של טורקיה ומצרים - שהן מדינות חשובות ביותר בבלימת הטרור האיסלאמי - להליך היא עדות עגומה לכך. מעבר לכך, דרום אפריקה היא מעצמה אזורית, וארה״ב היא אחת משותפות הסחר הגדולות ביותר שלה. אין זה סביר שדרום אפריקה הייתה מסכנת את יחסי הסחר הללו מבלי שהבינה, מערוצים דיפלומטיים, שארה"ב לא תתנגד לניהול כה עיקש של תביעה נגד ישראל בהאג".
5 צפייה בגלריה
נשיא טורקיה רג'פ טראיפ ארדואן
נשיא טורקיה רג'פ טראיפ ארדואן
"ההצטרפות מעידה - שפל ישראלי עמוק בעיני הקהילה הבינלאומית". ארדואן
(צילום: AP Photo/Patrick Post, Sean Gallup/Getty Images)
האם בדיעבד ישראל טעתה כשהשתתפה בהליך? "ישראל במפורש לא טעתה בעת שהצטרפה להליך, ונציגיה טענו בצורה משכנעת ומכובדת ביותר. ואולם, מאז הדיון בחודש ינואר השתנו הנסיבות בשטח - והחשש לפגיעה בזכותם של העזתים להיות מוגנים מפני רעב המסכן את עצם קיומם כעם, כך נטען, נהיה חמור יותר. מכאן טוענת דרום אפריקה כי יש צורך מיידי בצו המונע את המשך הפעילות הצבאית ברפיח".
מה יקרה אם יֵצא צו לעצירת מלחמה, וישראל לא תציית? "אי ציות לצו כזה, קרוב לוודאי, יחזק את החקירה בבית הדין הפלילי הבינלאומי, שכבר מתרכזת בטענות הרעבה כפשע מלחמה ופשע נגד האנושות".