בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) דחה את הערעור של ישראל בנושא טענת עקרון המשלימות - וצווי המעצר שהוצאו בנובמבר אשתקד נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט - נותרו בתוקף. משרד החוץ תקף: "כך נראית פוליטיקה במסווה של 'משפט בינלאומי'".
1 צפייה בגלריה
ברוב זעום: הערעור של ישראל בנוגע לעקרון המשלימות נדחה בהאג
(צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw/File Photo, חיים גולדברג פלאש90)
דחיית הערעור התקבלה בבית הדין בהאג ברוב זעום, של שלושה מול שניים, אך מדובר בהחלטה סופית של ערכאת הערעורים. בערעור טענה ישראל כי התובע היה צריך לתת למדינה הזדמנות לחקור. לפי דעת המיעוט בבית הדין בהאג, אכן היו צריכים לתת לישראל הזדמנות להודיע שהיא חוקרת את המעשים המיוחסים לה על ידי התביעה, וההודעה הראשונה שניתנה בשנת 2018 לא הייתה מדויקת מספיק. עם זאת, ישראל לא סבורה כי היא ביצעה פשעי מלחמה, ולכן מדובר בעניין די תיאורטי.
משרד החוץ תקף כאמור את ההחלטה בהאג, ומסר כי "ישראל דוחה את החלטת בית הדין לערעורים של בית הדין הפלילי הבינלאומי, ברוב דחוק, לשלול את זכותה של ישראל לקבל הודעה מוקדמת, כנדרש על פי עקרון המשלימות, במיוחד בכל הנוגע למדינה דמוקרטית בעלת מערכת משפט עצמאית וחזקה".
הוא הוסיף כי "זו דוגמה נוספת לפוליטיזציה המתמשכת של בית הדין הפלילי הבינלאומי - ולהתעלמותו הבוטה מזכויותיהן הריבוניות של מדינות שאינן צד, כמו גם מחובותיו שלו במסגרת חוקת רומא. כך נראית פוליטיקה במסווה של 'משפט בינלאומי'".
התגובה הראשונה של נתניהו לצו נגדו בהאג, בנובמבר אשתקד
(צילום: רועי אברהם/ לע"מ)
בנובמבר אשתקד הגישה מדינת ישראל שני מסמכים לערכאת הערעור של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כתגובה להוצאת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. במסמך הראשון, שנפרס לאורך 14 עמודים, ישראל דחתה את הטיעון של הרכב הקדם-משפט שהוציא את צווי המעצר בעניין הסמכות שלו לדון בנושא. במסמך השני, שנפרס לאורך 13 עמודים, ישראל דחתה את הטיעונים של בית הדין בעניין סירוב האפשרות להחזיר את החקירה לישראל.
ישראל טענה במסמכי הערעור כי לא קיבלה הודעה הולמת בהתאם לסעיף 18(1) של "אמנת רומא" בנוגע לחקירות בית הדין באירועים שהתרחשו בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. ישראל טענה כי ההודעה מ-2021, שנגעה לאירועים קודמים, אינה רלוונטית לנסיבות חסרות התקדים שאירעו לאחר הטבח בדרום.
עיקרי הטענות במסמכים: ההחלטה של בית הדין התעלמה מזכותה של ישראל להוכיח כי החקירות המקומיות שלה מטפלות בפשעים הנטענים, בהתאם לעקרון המשלימות שב"אמנת רומא". בנוסף, ההחלטה פוגעת בריבונותה ובמחויבות של בית הדין הפלילי הבינלאומי כלפי מדינות שאינן צד ל"אמנת רומא", כמו ישראל.
אחרי שנדחתה בקשת ישראל בסוגיית הסעיף שקובע כי יש לה מערכת משפט עצמאית, ממתינים עכשיו בירושלים להכרעה בשתי בקשות נוספות: באחת מהן נטען כי לבית הדין הפלילי הבינלאומי אין כלל סמכות. השנייה קוראת לפסילת התובע והצווים שפעל להוציאם.
