לאחר 40 יום של לחימה עצימה על ידי ארה"ב וישראל באיראן עם הישגים צבאיים לא מבוטלים, אנחנו קרבים ל-30 יום של הפסקת אש ומשא ומתן ללא מוצא וללא הישגים. נשאלת השאלה למה הצדדים לא מצליחים להגיע להסכמות?
יש שלל סיבות למציאות הנוכחית: פערים באינטרסים ובעמדות, הבדלי תרבות, הפרופיל האישיותי של הנושאים ונותנים, תפיסת הזמן, חוסר אמון, מוטיבציה דקלרטיבית, תודעתית, מגבלות מנופי הלחץ, היעדר אפקטיביות של המתווכים, פאסיביות של מדינות המפרץ, תהליך המשא ומתן ואילוצים פנימיים של שני הצדדים. נשאלת השאלה, איך ניתן לייצר הסכם שיתן מענה מיטבי ושייושם בהמשך הדרך?
בסוגיית הגרעין טראמפ רוצה בהוצאת כלל האוראנים המועשר ואפס העשרה לתמיד, האיראנים מצידם מנסים לשמר יכולות העשרה וכמות אוראניום בשטחם וזאת במטרה להחזיק באלטרנטיבה לפרוץ מחדש בעתיד. באשר למיצר הורמוז, האיראנים שואפים להכרה בשליטתם בנתיב ואף שואפים לגביית דמי מעבר בדומה לתעלת סואץ. לעומתם טראמפ רוצה להקטין למינימום את הזיקה לאיראן ואף לייצר אחיזה אמריקאית בנתיב, הן השל היתרונות הכלכליים מהמהלך והן בשל אינטרסים גאו פוליטיים שתכליתם, החלשת סין.
בסוגיות הכלכליות, איראן רוצה הסרת כלל הסנקציות ושחרור כלל הכספים המוקפאים, בארה"ב, באיחוד האמריות ובמקומות נוספים. טראמפ מבחינתו רואה בסוגיה הכלכלית מנוף לחץ שעיקרו חמצן למשטר ומעוניין לווסת את התזרים וההפשרה באופן מתמשך.
בהיבטים הצבאיים, האיראנים רוצים התחייבות להפסקה מלאה של כלל הפעילות הצבאית האמריקאית במפרץ בכלל ובמרחב איראן בפרט, אך טראמפ מעוניין לשמר את הבסיסים ושיתופי הפעולה של והסכמי ההגנה של ארה"ב עם מדינות המפרץ.
קוטביות מובהקת
למעשה יש קוטביות מובהקת בין העמדות והאינטרסים של הצדדים ונראה כי אין מרחב הסכמה, אך פה נכנסת אומנות המשא ומתן לפעולה. כאשר מתמודדים עם מספר סוגיות במחלוקת, ישנה אפשרות לוותר בסוגיה אחת במטרה להשיג תמורה מלאה בסוגיה אחרת.
בשביל לנהל תהליך משא ומתן עינייני, מקצועי ופרודוקטיבי, יש לייצר תשתית תהליכית, יציבה ומחייבת. המציאות התהליכית הנוכחית בעייתית בלשון המעטה. ראשית נתייחס לנושאים ונותנים, עבאס עראקצ'י, שר החוץ של איראן, מנוסה בניהול משא ומתן עם האמריקאים אך נראה שמעמדו התערער לאחר חיסול חמינאי והנהגת משמרות המהפכה הנוכחיים, דוחקים בו להקצין עמדות ולא לתת שוב לאמריקאים לשטות בו, לכן הוא מחושק יותר, פחות פרגמטי ויותר חשדן מהסבבים הקודמים.
ואנס, סגן הנשיא שנבחר להוביל את המשא ומתן, הוא בראש ובראשונה שחקן פוליטי שחושב על מועמדותו לנשיא, ברמה האידאולוגית הוא נחשב אפילו לקיצוני מטראמפ עם קו שמרני חד ולאומיות כלכלית מובהקת, לכן הוא פחות יכול לגלות גמישות בשיחות. זאת למול הצמד קושניר וויטקוף שנתפסים כמשרתי ציבור קלאסיים ולא שחקנים פוליטיים עם אספירציות עתידיות והוכיחו לא פעם שיודעים לפרק ולהרכיב סוגיות ואף לייצר "עוגה" גדולה שמאפשרת השגת ערכים נוספים בהסכם.
בשביל להגדיל את העוגה במשא ומתן הזה נדרש מהאמריקאים לייצר מכניזם דומה למועצת השלום שנבנתה לעזה. להכריז על פסגה אזורית הכוללת את מדינות המפרץ השונות, נציגות אירופאית ושחקנים נוספים שיושפעו מסוגיית מיצר הורמוז וממירוץ החימוש שעשוי להתרחש בהיעדר הסכם מקיף.
היתרון בהיבט האמריקאי הוא הכנסת האיראנים למלכוד בו יהיה קשה להם לצאת מפסגה כזאת ועלולים להיתפס כסרבנים שפוצצו את הפסגה. החסרון מבחינת האמריקאים, הוא אובדן השליטה בתהליך המשא ומתן ובתכתיב לתוצאה אופטימאלית.
בהיבט התרבותי האיסלאמי, מימד הזמן הוא כלי להשגת היעדים בעת מצוקה, "סאבר וצ'ומוד" (סבלנות ועמידה איתנה) נחשבים לצו אלוהי המופיע בקוראן, טראמפ לעומתם, מאמין בדילים מהירים, קיים בו דחף נפשי לסיפוקים מיידים
האמריקאים שניצחו ניצחון מוחץ בקרב, בסיוע ישראל, רוצים גם ניצחון מוחץ על שולחן המשא ומתן (win lose) ולא מוכנים לייצר הסכם שמייצר גם הישגים לצד השני (win win) בעיקר כי מדובר במשטר שטראמפ הצהיר שיחוסל מהעולם.
בהיבט התרבותי האיסלאמי, מימד הזמן הוא כלי להשגת היעדים בעת מצוקה, "סאבר וצ'ומוד" (סבלנות ועמידה איתנה) נחשבים לצו אלוהי המופיע בקוראן, טראמפ לעומתם, מאמין בדילים מהירים, קיים בו דחף נפשי לסיפוקים מיידים. לאחרונה טראמפ החל להפנים שהדחף שלו מנוצל על ידי האיראנים כבומרנג ולכן החל לשדר נרטיב כי המציאות של אי הסכם, אפשרית מבחינתו ותהווה קושי רב יותר לאיראנים.
דורון הדרכמו כן, אנו רואים לאחרונה שטראמפ מבין את המלכוד בו הוא נמצא בסוגיית הפלת המשטר ולכן, החל לקרוא למשטר הנוכחי, המשטר החדש וזאת במטרה לייצר את הנרטיב כי מטרת הסרת המשטר הישן הושגה.
ההסכם שיגובש מצריך פרטים רבים, הן בשל מורכבות הסוגיות והן בשל המנגנונים ליישום בטווח הקרוב והרחוק, לכן קיים צורך מובהק לגבש הסכם מסגרת תחילה, הסכם שמהותו, מסמך עקרונות מוסכמים, שהסכמה עליהם מצריכה ידע והבנה באומנות הניסוח במשא ומתן. העקרונות צריכים ליהיות פשוטים וברורים ולשם כך נדרשת ייצירתיות המבוססת על הבנה מקצועית.
אל"מ במיל' דורון הדר, לשעבר מפקד יחידת המשברים והמשא ומתן של צה"ל
