לצד השמחה והציפייה של משפחות החטופים על חזרתם הצפויה בקרוב מהשבי בעזה של יקיריהן, ישנן לא מעט משפחות שצריכות להתמודד בימים הללו עם תחושות לא פשוטות. מחבלים רבים עם דם על הידיים צפויים להשתחרר במסגרת העסקה, ומשפחות שאיבדו את יקיריהן ייאלצו לראות את רוצחיהם השפלים יוצאים לחופשי.
עסקת החטופים - דיווחים שוטפים ב-ynet:
הרב אוהד טהרלב שאיבד את בנו סמל אלחי טהרלב ז"ל בפיגוע דריסה סמוך לצומת עופרה ב-2017 וויקטור עטיה, אחיו של סמ"ר יוסי עטיה ז"ל שנהרג בפיגוע בצומת תפוח ב-2005, שיתפו היום באולפן ynet בתחושותיהם.
שיחה עם הרב אוהד טהרלב, אביו של אלחי טהרלב ז"ל ועם ויקטור עטיה, אביו של סמ"ר יוסי עטיה ז"ל
( צילום: ליאור שרון)
"החשש שלנו החל עוד כשהמחבל הארור נתפס. כבר כשנשפט לשני מאסרי עולם, הבעתי חשש שישתחרר ואכן החשש התממש. אתמול בערב קיבלנו את הטלפון. כבר לפני כמה ימים דיברנו במשפחה על כך שצריך להתכונן לזה", אמר הרב טהרלב.
"מה דעתי? אני לא יודע. אני גם לא יודע מה אני חושב על העסקה. הסיפור הוא מורכב מאוד, מוות וחיים בערבוביה", המשיך הרב טהרלב, "לצערי הכאב שלנו, ההורים השכולים, מושמע רק היום. הנחמה פורתא שלי היא שאולי בזכות הכאב הזה יהיו עוד חיים. חשבתי על כך שמותו של הבן שלי הפך להיות חלק ממלחמת חרבות ברזל. מאז שהבן שלי נפל שואלים אותי בכל יום לשלומי. אני אומר שאני בוכה על מי שאין ושמח במה שיש. יש לנו הרבה טוב, ברוך השם יש לי עוד שישה ילדים ונכדים, משפחה לתפארת. יש היום כאב גדול, אבל אני מקווה שתהיה גם שמחה לראות את החטופים משוחררים".
המחבל הארור שרצח את בנך נעצר שנתיים לפני הפיגוע, כשניסה לחדור ליישוב אדם - ושוחרר. יש כאן סכנה. זה לא רק כאב על שחרור של רוצח עם דם על הידיים, זה גם חשש מכך שעלול להיות לו דם עתידי על הידיים.
"אין לי ספק שהמחבלים שהשתחררו, חזרו לפגוע ביהודים ולהרוג יהודים. אני מודה לקדוש ברוך הוא שאני לא צריך לקבל את ההחלטות. כאדם מאמין אני מתפלל שהשם יעשה הטוב בעיניו ויחמול עלינו. אני רק מקווה שמבחינה חברתית לא נחזור ל-6 באוקטובר, שנדע להתאחד. שנדע לשמוע גם דעות אחרות שלא נוחות לנו".
ויקטור עטיה, אחיו של יוסי ז"ל, מה התחושות שלך היום?
"אני מסכים עם הרב טהרלב לגבי כמעט כל הדברים שהוא אמר. אחי נהרג לפני עשרים שנה, האזכרה שלו עתידה להיות ביום ראשון הבא. כולנו, כל המשפחה כבר מ-7 באוקטובר ידענו שתהיה בסוף עסקה, ושהם ישוחררו. רוצחים שמשתחררים באמת עתידים להמשיך בפעילות טרור. יש לי חברים שהמשפחות שלהם נרצחו על-ידי מחבלים ששוחררו בעסקאות קודמות. כרגע זה המצב, זה צו השעה. אני עדיין עם צמיד של הנובה, החטופים צריכים לחזור הביתה. זה מה שצריך לעשות".
זו גדלות נפש. יש הרבה אנשים שלא איבדו אדם קרוב אליהם ולא מצליחים לעכל שמחבלים משתחררים. דווקא אתם מסוגלים להגיד, אנחנו מעדיפים את החיים כרגע.
"אולי כשמאבדים אדם קרוב, אפשר להבין מה זה להיות בחוסר".
מיטל, שאביה נרצח בפיגוע: "מוכנה לשלם את המחיר ובלבד שיחזרו"
צופיה פלזן דיקשטיין שאיבדה את הוריה ואחיה בפיגוע ב-2002 התייחסה ברשתות החברתיות לשחרור הצפוי של המחבל: "כמו סכין שננעץ ללב. המחבל שרצח את אמא ושובאל ואחר כך עשה וידוא הריגה באבא הפצוע משתחרר בפעימה הראשונה".
מיטל עופר שאיבדה ב-2013 את אביה אל"ם (מיל') שריה עופר שנרצח בפיגוע בבקעת הירדן כתבה בפייסבוק: "קורה לך שאת רואה את השם של הרוצח של אבא שלך משתחרר מהכלא במסגרת עסקה לשחרור חטופים?
לי זה קרה עכשיו. מתחילת המלחמה הנוראית הזו אני מייחלת לרגע שבו תהיה עסקה ולא אכפת לי שהרוצחים שלו ישוחררו ובלבד שיחזירו את כולם כולל כולם הביתה, למשפחות שלהם.
יחד עם זאת יש גם עוד צד. קרוב מאוד. כשפגשנו את התובע הצבאי, לפני 11 שנים, בכלא מגידו, שאלתי אותו תוך כמה זמן הם ישוחררו כשתהיה עוד עסקת מחבלים. הוא אמר לי שהם ישבו לפחות 10 שנים. והנה, חלפו להן 11 שנים שבהן כל העולם התהפך. את חושבת לעצמך - מה? כל כך מעט? 10 שנים?
ואני יכולה להגיד היום, בלב שלם, אם השחרור שלו מחזיר הביתה את החטופים, שישחררו גם את הרוצח השני ויחזירו את כולם!!!! בלי להשאיר אף אחד מאחור!
ולמה זה לא קרה כבר 469 ימים? הרי היה ברור שישחררו אותם. למה היה צריך להמתין כל כך הרבה זמן? כל כך הרבה חטופים יכלו לשוב בחיים. טרגדיה של משפחות רבות יכלה להימנע. טראומה מזעזעת הייתה נמנעת מכל כך הרבה אנשים.
שחררו והחזירו את כולם! את המחיר הזה אני מוכנה לשלם ובלבד שיחזרו. עכשיו. כולם. די למלחמה הנוראה הזו. די".