על רקע המהפכה המשפטית, טבח 7 באוקטובר והמלחמה הממושכת בכמה חזיתות - נרשמה ירידה מדאיגה של 53% במספר התושבים החוזרים לישראל. לקראת דיון שיתקיים בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, בראשות ח"כ גלעד קריב מהדמוקרטים, התפרסמו נתונים חדשים שמצביעים ירידה משמעותית בשיעור החוזרים בחמש השנים האחרונות.
הדיון, שצפוי להתמקד בסוגיית החזרת ישראלים מחו"ל, נערך על רקע דוח שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת יו"ר הוועדה, המציג נתונים מדאיגים על היקף התופעה, מקורותיה, והאתגרים הכרוכים בה.
על פי הדוח, בשנים 2014–2024 חזרו לישראל 73,189 תושבים, בממוצע כ-6,650 בשנה. עם זאת, מאז 2020 נרשמה ירידה תלולה של 53% במספר התושבים החוזרים, מ-7,987 ב-2020 ל-3,793 ב-2024. עיקר הירידה היה ב-2023, כשמספר החוזרים עמד על 4,470 לעומת 7,529 ב-2022. הירידה נמשכה גם ב-2024 – אז חזרו 3,793 ישראלים.
כאמור, את הירידה החדה בנתונים אפשר לנמק במהפכה המשפטית שגררה מחאות ציבוריות חריפות ועימותים וכן במתקפת הפתע של חמאס. גורמים נוספים קשורים בעלויות מחיה גבוהות וקשיי קליטה מחדש בחברה הישראלית.
בשנים 2020–2024, כ-30 אלף תושבים חוזרים הגיעו ממדינות שונות. מצפון אמריקה, ארצות הברית וקנדה, חזרו כ-50% (כ-15 אלף איש); בריטניה, גרמניה וצרפת: כ-13% (כ-3,900 איש); רוסיה ואוקראינה: כ-8% (כ-2,400 איש), כשעלייה נרשמה בשנת 2022 בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה; מדינות נוספות, בהן רומניה, מולדובה, אוסטרליה ואחרות: כ-23% (כ-6,750 איש).
לפי הדוח, 30% מהחוזרים שבו לישראל אחרי פחות מחמש שנים, ו-70% לאחר תקופה ארוכה יותר, כשכשליש חזרו לאחר 10 שנים ומעלה. כשליש מהחוזרים מתחת לגיל 18 (כ-9,030), כ-56% בגילי העבודה (18–60), ו-13% מעל גיל 60.
בדוח מצוין כי תושבים חוזרים נתקלים בקשיים משמעותיים, בהם של תקופת המתנה של עד חצי שנה לקבלת שירותי בריאות, אלא אם משלמים 15,060 שקלים לפדיון התקופה. תוכניות ממשלתיות קודמות לעידוד חזרה, כמו החלטת ממשלה מ-2010, לא פעילות כיום, והסיוע הקיים כולל ייעוץ, תמיכה כספית, הכשרות מקצועיות, והטבות מס, אך משתנה בהתאם למשך השהייה בחו"ל.
"מדינת ישראל חייבת לגבש תוכנית רב-שנתית לעידוד חזרה של משפחות ישראליות", אמר ח"כ קריב על הנתונים. "העובדה שהחלטת הממשלה האחרונה בנושא התקבלה לפני 15 שנים היא דבר בלתי מתקבל על הדעת. בסופו של יום, הישראלים מהווים את הקהילה היהודית השנייה בגודלה שחיה בתפוצות, ויש לראות את עידוד חזרתם לישראל כחלק ממשימת העלייה".
לדברי קריב, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהצניחה במספר הישראלים החוזרים חלה במקביל לקידום הממשלה את חוקי המהפכה המשפטית. "דווקא אחרי תקופת הקורונה ניתן היה לצפות לחזרה משמעותית של ישראלים לארץ, אך המתקפה של הממשלה על מערכת המשפט סיכלה את המגמה והפכה אותה על פניה״, טען.
משרד העלייה והקליטה מפעיל "בתים ישראליים" בעשר נציגויות בחו"ל, אך מומחים טוענים כי יש צורך בהרחבת המאמצים, במיוחד בקהילות יהודיות בצפון אמריקה ואירופה, המהוות את עיקר מקור התושבים החוזרים. הדיון הקרוב צפוי לעסוק גם בהשוואת הזכויות בין תושבים חוזרים לעולים חדשים, ובפתרונות לאתגרים כמו הסדרת מעמד מול הביטוח הלאומי.
יש הערכות שונות באשר למספר הישראלים שמתגוררים בחו"ל: לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2021 היו בין 571 אלף ל-613 אלף ישראלים שמתגוררים בחו"ל, לא כולל ילדים שנולדו בחו"ל לישראלים, ולפי משרד העלייה והקליטה יש כמיליון ישראלים שמתגוררים בחו"ל.
