מנסים לערער על מינויו של השופט עמית גם לאחר בחירתו: על-רקע תחקיר "ידיעות אחרונות" שחשף ניגוד עניינים לכאורה מצידו של נשיא בית המשפט העליון הנבחר יצחק עמית, הגישו היום (שישי) ארגוני הימין "לביא" ו"אם תרצו" עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את החלטת הוועדה לבחירת שופטים למנות את השופט עמית לתפקידו. העותרים אף מבקשים למנוע את השבעתו המתוכננת ליום חמישי הבא.
העותרים טענו באמצעות עו"ד יוסי בן ברוך כי הוועדה קיבלה את ההחלטה למנות את השופט עמית באופן חפוז וללא בדיקה מעמיקה של שורת פרשיות חמורות שהתפרסמו בעניינו בשבועות האחרונים. עוד נטען כי הוועדה הסתפקה בקבלת הסברים מהשופט עמית בלבד, ללא בדיקה חיצונית או אימות העובדות, בניגוד מוחלט להתנהלות במקרים דומים של מינויים בכירים.
בעתירה נטען עוד כי השופט עמית ישב בדין במקרים שבהם היו מעורבים גורמים שהופיעו ברשימת המניעויות שלו, התנהל בניגוד עניינים בעתירות הנוגעות לתחום הנדל"ן כאשר היה בעצמו צד להליכים משפטיים בתחום, וישב בדין בעניין נבחרת הדירקטורים כאשר אחיו היה בעל עניין ישיר בתוצאות ההליך.
"אין מחלוקת כי השופט עמית ישב בדין בניגוד עניינים - מבחינה אובייקטיבית - בשל ההליכים שהתנהלו בעניין הנכס שבבעלותו", נכתב בעתירה. "העובדה שזוהי תשובתו של מי שמבקש לכהן כנשיא בית המשפט העליון מצערת מאוד. מדובר בתשובה שמהותה, למעשה, כי השופט עמית עצם את עיניו בכוונת מכוון".
העתירה כוללת ציטוטים של השופט עמית עצמו בפסיקות קודמות: "אנו זקוקים למחסום בפני שחיתות שלטונית. במדינה דמוקרטית אין לקבל תשובה בנוסח 'סמוך עלינו' אלא יש צורך במנגנונים שימנעו את הצורך לסמוך באופן עיוור על הרשות המבצעת". העותרים מדגישים את הפער בין דברים אלה לבין ההתנהלות בעניינו שלו.
החלטות בנוגע למיועד למפכ"ל ומ"מ נציב שירות המדינה
העתירה משווה את הטיפול במינוי השופט עמית למקרים אחרים, בין היתר בעניין ניצב אבשלום פלד שהיה מועמד לתפקיד מפכ"ל המשטרה. בעתירה צוין כי היועצת המשפטית לממשלה ערכה בדיקה מקיפה שנמשכה שבועות ארוכים. כמו כן צוין כי במקרה של ממלא-מקום נציב שירות המדינה רואי כחלון נפתחה חקירה משמעתית בגין טענות פחותות בחומרתן.
"הוועדה בחרה בבוטות להעניק משקל בלעדי אך ורק לשיקול של מינוי נשיא קבע, תוך התעלמות מוחלטת משיקולי טוהר המידות ואמון הציבור", קובעת העתירה. העותרים מדגישים כי הדחיפות בקבלת סעד זמני נובעת מהעובדה שמועד ההשבעה נקבע באופן חריג לתאריך קרוב במיוחד - שבועיים בלבד לאחר ההחלטה, בניגוד למקובל במינויי נשיאי העליון הקודמים.
העותרים מבקשים לקיים בדיקה ראויה שעומדת באמות המידה המקובלות בשירות הציבורי, ורק לאחר מכן לקיים הצבעה על המינוי. "לא ניתן ליישב בין החובה לקיים 'אמות מידה מחמירות של יושרה, מקצועיות, הגינות והיעדר משוא פנים' לבין ה'בדיקה' המואצת שנערכה בעניינו של השופט עמית", מסכמת העתירה.
