יו"ר הפרלמנט של לבנון נביה ברי מקבל יותר מ-500 אלף דולר בחודש מאיראן כדי שיתמוך באינטרסים של טהרן וחיזבאללה בלבנון. כך דיווח היום (חמישי) מפי מקורות המעורים בפרטי התשלום ערוץ האופוזיציה "איראן אינטרנשיונל", המתנגד למשטר האייתוללות ושבסיסו בלונדון.
2 צפייה בגלריה
חסן נסראללה
חסן נסראללה
ברי לצד נסראללה, ארכיון
(צילום: HASSAN IBRAHIM / POOL / AFP)
גורמים רשמיים בטהרן אמרו כי התשלום נועד "לקנות" אחדות בקרב ההנהגה השיעית בלבנון, כדי להבטיח שזו "תפעל בהתאם לאינטרסים של איראן, ולא לאינטרסים של לבנון". ברי לא התייחס לבקשה לתגובה של "איראן אינטרנשיונל", בעוד אחד מיועציו אמר כי הוא לא יגיב בשלב זה.
לדברי המקורות, ברי לא התנגד פומבית למתקפות של חיזבאללה נגד ישראל משום שלא רצה להסתכן באובדן מקורות המימון שלו. הפוליטיקאי בן ה-88 עומד בראש תנועת אמל בלבנון ומחזיק בהשפעה משמעותית על מדיניות הפנים והחוץ של המדינה.
אמל, ארגון שיעי שהוקם בשנות ה-70, הוא אחד השחקנים הפוליטיים המרכזיים בלבנון. הוא מקיים קשרים פוליטיים הדוקים עם חיזבאללה, שכן שניהם משתייכים למחנה הפוליטי השיעי במדינה.
עדו ציינו המקורות כי ברי לא היה מוכן לתמוך במאמצי ממשלת לבנון לפרק את חיזבאללה מנשקו, משום שבתמורה לסכומי הכסף הגדולים שהוא מקבל מטהרן עליו "לקדם בפרלמנט הלבנוני צעדים התואמים את האינטרסים של טהרן".
2 צפייה בגלריה
נביה ברי עם נשיא לבנון הנבחר ג'וזף עאון
נביה ברי עם נשיא לבנון הנבחר ג'וזף עאון
ברי עם נשיא לבנון עאון
(צילום: REUTERS/Mohamed Azakir)
בחודשים האחרונים ניסו נשיא לבנון ג׳וזף עאון וראש הממשלה נואף סלאם להפעיל לחץ על חיזבאללה להתפרק מנשקו כדי להפחית את המתיחות עם ישראל והלחץ מצד הקהילה הבינלאומית.
ברי נמנה עם הדמויות שכלפיהן הוטחו האשמות כאילו הסגירו את התאריך המדויק ומקום ההתכנסות של צמרת הפיקוד הצבאי של חיזבאללה, ובראשה חסן נסראללה, במרתף עמוק מתחת לפני האדמה בבניין מגורים רב-קומות בדאחייה של ביירות. ברשתות החברתיות כונה ברי "אחד החשודים המרכזיים", ואף נטען כלפיו כי הוא "לא רק סגר חשבון ארוך עם נסראללה, אלא גם קיבל הרבה מאוד כסף עבור מידע הזהב". לטענה זו, שהתפרסמה כאמור רק ברשתות החברתיות, לא התקבל שום אישור.
ברי נולד בסיירה לאון באפריקה, בעת שקבוצה גדולה של לבנונים-שיעים יצאה לחפש מקומות עבודה שיבטיחו את עתידם הכלכלי. העיתונאי נביל היתם סיפר באוטוביוגרפיה שכתב עבור ברי על 65 שנות פעילותו הציבורית, על קשריו עם הצמרת הלבנונית ועם מנהיגי מדינות העולם הערבי, ומתמקד בקשרים שהצליח לרקום בוושינגטון.
על קשריו המיוחדים עם ישראל, שנמתחו בחשאי על פני שנים ארוכות, הוא נמנע, ולא במקרה, לכתוב. גם בראיונות עם פרשנים בכירים בביירות, הוא מתנה מראש את המשפט "אל תפילו אותי בפח", כשהכוונה לא לאזכר שמות של פוליטיקאים ישראלים כדוגמת אריאל שרון ויצחק רבין, או מפקדי צה"ל בכירים שאיתם היה קובע פגישות במקומות מסתור בלבנון.