פרקליטות המדינה הגישה היום (שני) כתב אישום נגד המחבל איברהים שלהוב, שרצח בפיגוע דקירה במרכז מסחרי בהרצליה לפני כשבועיים את לודמילה ליפובסקי בת ה-83. לפי האישום, המחבל מטול כרם, לאחר שהופסקה הפעלתו כסייען שב"כ והעברתו למגורים בשטח ישראל, ולאחר שנותקו קשריו עם בני משפחתו החליט לבצע פיגוע ולרצוח יהודי ממניע לאומני.
יומיים לפני הפיגוע, רכש הנאשם סכין מטבח ארוכה וחדה בחנות בעיר ולמחרת, בעודו חמוש בסכין, חיפש אחר "זירה מתאימה לביצוע פיגוע דקירה", תוך שהוא בוחן את סביבת המרכז המסחרי - שבו לבסוף ביצע את הפיגוע יום לאחר מכן. ב-27 בדצמבר הגיע למקום וכשראה את לודמילה, שיצאה מבניין הדיור המוגן והמתינה לבתה, עט עליה, שלף את הסכין ודקר אותה בפלג גופה העליון ובבטנה כ-11 פעמים.
במקביל לדקירתה, נכתב באישום, קרא הנאשם קריאות "אללה אכבר", ונשא תפילה בשפה הערבית. "הנאשם לא חדל ממעשיו, עד שנורה ונוטרל בידי שני מאבטחים של דואר ישראל אשר היו בקרבת מקום ונזעקו לעזרה", צוין. הוא נפל אל הקרקע, קם וניסה לתקוף באמצעות הסכין שבידו גם את המאבטחים - שירו בו פעם נוספת. המנוחה פונתה לבית החולים במצב אנוש, ושם נקבע מותה כעבור זמן קצר.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להאריך את מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשת המעצר צוין כי הנאשם מואשם בביצוע פיגוע טרור רצחני, עבירה ביטחונית שדינה מאסר עולם, שנעשתה באלימות חמורה ובאכזריות קשה.
שלהוב, נזכיר, נחקר בשב"כ כשבועיים לפני הפיגוע. ההערכה הראשונית הייתה שהוא קיבל את ההחלטה לצאת לפיגוע בסמוך למועד שבו קרה, בין היתר גם לאור האופן שבו הפיגוע קרה - באמצעות סכין - שהוא בדרך כלל לא מתוכנן.
במערכת הביטחון הדגישו אחרי הפיגוע שסייענים פועלים למען ישראל בלב ליבם של תאי טרור בשטח וכי מדובר במקרה חריג. מבדיקה ראשונית שנעשתה לאחר האירוע, עלה כי עד כה לא מוכר מקרה דומה של פיגוע שביצע סייען לשעבר שנמצא בישראל לאחר שיקום.
בשב"כ מסרו לאחר הפיגוע כי שלהוב היה כאמור בעבר סייען מערכת הביטחון. עוד נמסר כי הדוקר, תושב אזור טול כרם, היה מעורב בסיכול תשתיות טרור ביהודה ושומרון, נחשף והועבר לשיקום בישראל. שלהוב היה נתון שלוש פעמים בעבר למעצר מנהלי. את המעצר המנהלי האחרון הוא ריצה בין 28 ביוני 2023 ל-24 ביוני 2024. משפחתו סיפרה כי הוא שוחרר מהכלא הישראלי בשל מצבו הרפואי.
"לודמילה הייתה אישה חכמה ואוהבת, דאגה תמיד למשפחתה ואהבה מאוד את בתה ואת הנכד שלה", מסרה משפחתה של ליפובסקי אחרי הפיגוע. "היא הייתה אדם צלול, ישר וטוב. אהבה לשיר במקהלה של בית הדיור שבו חיה ולרקוד. היא הייתה ניצולת שואה ואיבדה את רוב משפחתה בקרבות בחצי האי קרים בזמן השואה".
"אמא שלי אמרה לה 'אל תצאי, קר בחוץ', אבל היא רצתה לנשום אוויר", סיפר לפני כשבועיים אלון בונדרצ'וק, נכדה של ליפובסקי. "זה היה בנוהל, בכל יום שישי אני או אמא שלי היינו באים לבקר אותה, לקחנו אותה לסידורים או לארוחת שישי. סבתא חיכתה למפגשים איתנו".
"ביום הפיגוע אמא שלי באה לאסוף אותה בשעות הבוקר. היא אמרה 'אל תצאי עד שאני אתקשר אלייך. קר בחוץ, יש מזג אוויר סוער וגשום'. סבתא שלי הגיבורה הייתה בן אדם מאוד עצמאי ופיקח. היא ידעה הכול. באותו יום היא רצתה לנשום אוויר והיא הייתה שם לבד. כשאמא שלי הגיעה היא חיכתה ברכב, אבל סבתא לא באה. היא התקשרה, קלטה שהיא לא עונה, יצאה מהרכב וראתה את המעיל שלה על הרצפה. דקות אחרי הפיגוע היא ראתה את הכול. זה היה נורא, פשוט מזעזע", אמר.
המטפלת של לודמילה, יהודית גריס, תיארה ל-ynet את רגעי האימה, שעות לאחר האירוע. "יצאתי איתה והיה גשם מבול. היה לי קר נורא, אמרתי 'בואי ניכנס בחזרה ללובי', אבל היא אמרה 'לא, אני מחכה לבת שלי'. ואז שמעתי צעקות", תיארה.
היא סיפרה שהכירה את המנוחה תשע שנים: "ברגע ששמעתי את היריות רצתי מסביב. שמעתי שהיא עשתה פעמיים 'אוי' ונפלה. אחר כך רצתי לכיוון שלה, גם אני נפלתי על הברכיים. העיניים שלה היו פקוחות. צעקתי את השם שלה, ואז היא סגרה את העיניים. הרגשתי ששום דבר לא זז, הלכתי לכיוון המחבל וצעקתי שימות".
