ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס האשים היום (שני) את רוסיה וישראל, לצד מה שכינה "הימין הקיצוני הבינלאומי", בהפצת מידע כוזב ברשתות החברתיות שלדבריו תרם לכניסה ההמונית של יותר מ-70 אלף מהגרים לסאוטה תוך יומיים בחודש שעבר. סנצ'ס אמר כי "רשתות רוסיות וישראליות הפיצו את הכזבים הללו ותקפו את ממשלת ספרד ואת האירופים בסוגיה נפיצה כמו הגירה בלתי סדירה, שמפלגת ומקצינה חברות אירופיות רבות".
גלריה
(REUTERS/Fabian Bimmer, Dmitri Lovetsky/Pool via REUTERS, אלכס קולומויסקי, AP Photo/Antonio Sempere)
לדבריו, אחד הכזבים המרכזיים נגע לפסיקה של בית המשפט העליון בספרד, שסולפה ברשתות החברתיות כך שנוצר הרושם כי מי שייכנס בשחייה למובלעת הספרדית סאוטה לא יוכל להיות מוחזר בגבול. "זה לא נכון", הדגיש סנצ'ס, שאמר כי ההחלטה אסרה רק על החזרה מיידית ללא הליך מסודר. לדבריו, המסר השגוי הופץ ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי ארגוני פשיעה, ובהמשך הוגבר על ידי גורמים מחוץ לספרד. "זה מה שאנחנו יודעים", אמר.
ראש הממשלה הספרדי, שאמר כי דבריו מבוססים על מחקר של שירות החוץ של האיחוד האירופי (EEAS), קשר את הפצת המידע הכוזב גם למחלוקות המדיניות של מדריד עם מוסקבה וירושלים. לדבריו,ֿ "ברור" כי שתי המדינות השתמשו במשבר כדי למתוח ביקורת על ממשלת ספרד, על רקע עמדותיה בנוגע למלחמה באוקראינה ולמלחמה במזרח התיכון. הוא הוסיף כי גורמים ברוסיה ובישראל משתמשים בסוגיית ההגירה כדי לתקוף לא רק את ספרד, אלא גם את אירופה ולזרוע בה מחלוקת.
סנצ'ס הדגיש מנגד כי לפי המידע שבידי מדריד, אין ראיה לכך שמרוקו עמדה מאחורי גל הכניסה. לדבריו, אף אחד מגופי המודיעין שעימם ספרד משתפת פעולה לא העלה חשד למעורבות של הרשויות המרוקניות, ורבאט דווקא סיפקה לספרד "שיתוף פעולה מיידי". הוא סיפר כי הממשלות היו בקשר רציף ב-30 וב-31 ביולי, אז נכנסו המהגרים לסאוטה, וכי כבר ביום השני החלו הרשויות במרוקו בפריסה מבצעית. סנצ'ס אף הזהיר כי ערעור האמון בין שתי המדינות רק יחמיר את המשבר, והבהיר כי מבחינתו הפתרון אפשרי רק באמצעות המשך שיתוף הפעולה עם מרוקו. לדבריו, "ללא שיתוף פעולה מצד רבאט, המצב בסאוטה היה עלול להיות חמור עוד יותר".
הפריצה ההמונית ממרוקו לסאוטה בחודש שעבר
(Reuters)
שוחים ממרוקו לסאוטה
(רויטרס)
דבריו של סנצ'ס עוררו ביקורת גם בתוך המחנה שלו. בסומאר, קואליציית מפלגות שמאל ושמאל רדיקלי שמשמשת כשותפה זוטרה בממשלתו של סנצ'ס, תקפו את היעדר הביקורת על מרוקו. חבר הפרלמנט אלברטו איבנייס טען כי "לא אמין" להאשים את "הימין הריאקציונרי של טראמפ, את ישראל או את רוסיה", ובמקביל להודות לרבאט על שיתוף הפעולה "כאילו המלך שלה אינו שותף לאותו מחנה". דוברת סומאר בפרלמנט, ורוניקה ברברו, מתחה גם היא ביקורת על סנצ'ס בשל "היעדר ביקורת" כלפי מרוקו, וטענה כי דבריו חסרו אמפתיה כלפי תושבי סאוטה והמהגרים.
האיחוד האירופי כבר התריע במהלך המשבר מפני פעילות מקוונת שנועדה להעצים את האירועים בסאוטה. בתחילת אוגוסט מסרה הנציבות האירופית כי זוהתה פעילות של גורמים זרים - ובפרט גורמים רוסיים - שניסו להפיץ ולהגביר ברשתות החברתיות תכנים הקשורים למשבר. האיחוד פעל במקביל מול פלטפורמות מקוונות ובודקי עובדות בניסיון להתמודד עם מידע כוזב ותכנים שהופצו גם על ידי רשתות הברחת מהגרים. במדריד טענו כי היקף השיח מחוץ לספרד היה חריג: שר החוץ הספרדי חוסה מנואל אלברס אמר כי כ-40% מהשיח ברשת X סביב המשבר בין 27 ביולי ל-10 באוגוסט היה באנגלית, וכי חלק מהתכנים נועדו להציג את ספרד כמדינה שאיבדה שליטה על גבולותיה וכזירה של "איום ציוויליזציוני" מצד ההגירה.
במקביל, חוקרים זיהו הפצה מהירה של תכנים על המשבר גם בידי חשבונות ורשתות המקושרים לרוסיה, שהציגו את כניסת המהגרים כ"מתקפה" על אירופה. בין היתר הוזכרו רשת Pravda וערוץ הטלגרם Rybar, שכבר נקשר בעבר לפעילות השפעה רוסית. גם אוקראינה האשימה את מוסקבה בניצול התמונות מסאוטה כדי ללבות פחד ולערער את היציבות באירופה.
מגיעים מהים, פורצים את הגדר: ההסתערות על סאוטה
אחרי הפריצה ההמונית: מהגרים מסולקים בחזרה למרוקו
(צילום: AP Photo/Antonio Sempere)
(צילום: AP Photo/Antonio Sempere)
(צילום: AP Photo/Antonio Sempere)
המשבר בסאוטה, נזכיר, פרץ בסוף יולי, כשעשרות אלפי בני אדם חצו בתוך זמן קצר את הגבול ממרוקו אל המובלעת הספרדית שבצפון אפריקה. לפחות 72 אלף מהגרים נכנסו לסאוטה במהלך גל הכניסות, ועשרות בני אדם נהרגו בניסיון להגיע לשטח הספרדי. הרשויות בספרד הצליחו מאז להחזיר את רובם למרוקו, אך אלפים נותרו במובלעת, וחלקם שוהים במחנות מאולתרים. בסוף השבוע האחרון אף ביקשה מדריד סיוע נוסף מהאיחוד האירופי ומסוכנות הגבולות פרונטקס בהתמודדות עם המצב.
סנצ'ס אמר היום כי יותר מ-90% מהמהגרים שנכנסו לסאוטה ב-30 וב-31 ביולי כבר שבו למרוקו. לדבריו, כ-5,000 מהגרים במעמד לא מוסדר נותרו בעיר, ובהם כ-1,200 קטינים ללא ליווי. עוד אמר כי מאז 10 באוגוסט חזרו למרוקו 3,222 בני אדם, ובמקביל הורחבו מתקני הקליטה בעיר מ-500 לכ-3,300 מקומות, כשהיעד הוא להגיע ל-6,000.
ראש ממשלת ספרד הודה כי שירותי המודיעין והמשטרה הבחינו בעלייה בניסיונות הכניסה לסאוטה בימים שקדמו למשבר ואף תגברו את הגבול, אך לדבריו איש לא חזה גל בהיקף שאירע בפועל. הוא אמר כי הממשלה עדיין חוקרת את הגורמים שהובילו לכניסתם של יותר מ-70 אלף בני אדם בתוך יומיים.
הקרע בין ספרד לישראל
ההאשמה של סנצ'ס מגיעה בשעה שהיחסים בין ישראל לספרד נמצאים בשפל חסר תקדים. מדריד הפכה בשנים האחרונות לאחת המבקרות החריפות ביותר של מדיניות ישראל ברצועת עזה. במאי 2024 הכירה ספרד במדינה פלסטינית, ובהמשך נקטה צעדים נגד העברת נשק לישראל דרך שטחה. הממשלה הספרדית אף הגדירה את המלחמה בעזה כ"רצח עם".
מהגרים מגורשים בחזרה למרוקו. "יותר מ-90% כבר עזבו"
(צילום: REUTERS/Jon Nazca)
(צילום: REUTERS/Violeta Santos Moura)
המשבר הדיפלומטי החריף השנה בעקבות התנגדותה של ספרד לתקיפות האמריקניות-ישראליות באיראן. במרץ החליטה מדריד להחזיר לצמיתות את שגרירה בישראל, לאחר שכבר הוחזר להתייעצויות חודשים קודם לכן. גם שגרירות ישראל בספרד מנוהלת כיום בידי ממונה על היחסים. שר החוץ גדעון סער האשים בעבר את ממשלת סנצ'ס באנטישמיות בעקבות צעדיה נגד ישראל.
אחת הדוגמאות הבולטות לעימות סביב המשבר בסאוטה הגיעה משגריר ישראל באו"ם דני דנון. בשיא האירועים הוא טען כי ספרד "הכריזה על מצב חירום בסאוטה" בעקבות מדיניות ההגירה שלה, ואף תקף את מדריד על המשך שליטתה במובלעות בצפון אפריקה. הרשויות בספרד הכחישו כי הוכרז מצב חירום כזה, והבהירו כי הדברים אינם תואמים את המצב המשפטי במדינה.
גם מול מוסקבה ניצבת ספרד בצד הנגדי של המתרס. הממשלה במדריד היא מתומכות אוקראינה באיחוד האירופי, ורק בשבוע שעבר הצטרפה להולנד, פולין ושבדיה בדרישה לפתוח מחדש את הדיון בשימוש בנכסים רוסיים מוקפאים למימון הסיוע לקייב.
