ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת הצוללות, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, פרסמה היום (ראשון) בצהריים את ממצאיה בנושא הליקויים המערכתיים - ש"יורדים לשורשם של תהליכי בניין הכוח וקבלת ההחלטות ברכש ביטחוני בעלות של מיליארדי שקלים, ובתהליכים ביטחוניים-מדיניים רגישים אחרים, שעניינם התנהלות ישראל בנושא של מכר אמצעי לחימה על ידי גרמניה לצד ג'". לצד זאת צירפה הוועדה 13 המלצות - וביקורת: "לאורך השנים המלצות לא תמיד יושמו. אחרי 7 באוקטובר - זה צורך קיומי".
לפי הוועדה, "במדינה דמוקרטית האחריות לביטחון המדינה ולניהול הסיכונים הביטחוניים מוטלת על נבחרי הציבור - הדרג המדיני. מערכת הביטחון היא הגורם שמבצע את מדיניות הממשלה. למרות זאת, לאורך שנים ממשלות התחמקו מקביעת מדיניות ברורה שתטיל עליהן אחריות והותירו את מערכת הביטחון בעמימות. במקום לקבוע מדיניות ואסטרטגיה קיבלו הממשלות החלטות נקודתיות והתעלמו מהתמונה הכוללת של צורכי הביטחון באופן שסיכן את ביטחון המדינה.
"החלטות הדרג המדיני חייבות להתקבל לאחר תהליך סדור, שבו נטלו חלק גורמי המקצוע והובאו בחשבון כלל השיקולים – המדיניים והמקצועיים. רק כך ניתן להבטיח שההחלטות יתקבלו בהתאם לצורכי הביטחון ולמנוע חדירה של שיקולים זרים. לא כך היה בפרשות כלי השיט".
לפי הדו"ח, "נמצא כי הממשלה התחמקה מקביעת מדיניות ניהול סיכונים. היא עסקה רק בשאלה הנקודתית אם לרכוש אמצעי לחימה שעמד על הפרק ברגע נתון, ולא נתנה דעתה לשאלה 'על חשבון מה', ואם זו ההצטיידות הנחוצה ביותר לאור איומי הייחוס והמענה הנדרש. כדי שרכש אסטרטגי של מערכת הביטחון ייעשה מתוך ראייה אינטגרטיבית של צורכי הביטחון ולא על פי אינטואיציות ותחושות בטן, ממליצה הוועדה על תהליך מחייב לבניין הכוח, שיגדיר את סדרי העדיפויות וניהול הסיכונים הביטחוניים".
לפי ההצעה, "הממשלה תדרג את האיומים שאליהם צה"ל צריך להיערך, וצה"ל יגבש תוכנית רב-שנתית בהתאם. זרועות הצבא יצביעו על הדרישות שלהן, אג"ת יבחן את הדרישות בראייה כוללת של צורכי הצבא ויביא את ההצעה בפני המטכ"ל. התהליך יחייב דו-שיח רציף בין הצבא לבין הדרג המדיני ותוטל חובה להביא את התר"ש לאישור הממשלה. לא יתאפשר עוד לעקוף את סדרי העדיפויות שנקבעו באמצעות פרקטיקה של 'קופסה חיצונית'"
הקבינט: חותמת גומי
עוד נכתב כי הוועדה מצאה ש"למרות אחריותו, הקבינט אינו מעצב את בניין הכוח. חברי קבינט מסרו לוועדה שהם היו 'חותמת גומי' להחלטות שהתקבלו על-ידי מערכת הביטחון. כדי להגדיל את השפעת הדרג המדיני על קבלת ההחלטות, הוועדה ממליצה להקים ועדה קבועה שתייעץ לדרג המדיני בנושא בניין הכוח. הוועדה, שתורכב מאנשי מקצוע שימונו על ידי ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר, תסייע לאתגר את עמדות מערכת הביטחון, תפקיד שהמל"ל כשל בו".
כמו כן ביקר הדו"ח את משרד הביטחון: "הוא זה שאמור להתוות לצה"ל את מדיניות בניין הכוח, אך אין בו גוף מקצועי האמון על מדיניות בניין הכוח. למעשה המשרד מוציא לפועל החלטות שגובשו בצה"ל. כדי שיוכל למלא את ייעודו, הוועדה ממליצה שחטיבת התכנון באג"ת תהפוך לגוף משותף למשרד הביטחון ולצה"ל.
"הוועדה מצאה כי הטיפול בנושא של מכירת אמצעי לחימה על ידי בעלות ברית לצדדים שלישיים - נושא אסטרטגי רגיש - התנהל באנדרלמוסיה ובלא יד מכוונת באופן שסיכן את ביטחון המדינה. כדי למנוע את הליקויים החמורים ואת הסכנות הנובעות מהם, הוועדה ממליצה לקבוע תהליך שיבטיח שהמדיניות הישראלית תגובש לאחר שנשמעו עמדות גורמי המקצוע, כולל של צה"ל, ושמדינת ישראל תדבר בקול אחד", נקבע.
המל"ל כשל וחרג מסמכות
בנוסף, נמצא כי "שיחות וסיכומים עם גורמים זרים לא תועדו. הוועדה רואה לנכון לציין כי על נציגי מדינת ישראל, לרבות שרים וראשי ממשלה, מוטלת האחריות לתיעוד המגעים שלהם עם גורמים זרים ולהפצתו לגורמים הרלוונטיים". הוועדה מצאה כי "המל"ל כשל בתפקידיו וחרג מסמכויותיו. הוועדה מבהירה כי המל"ל הוא גוף מטה שנועד לסייע לממשלה לקבל החלטות. ראש המל"ל ועובדי המל"ל אינם רשאים לעסוק בביצוע החלטות שהתקבלו, כולל עיסוק ברכש או ניהול קשרים עם גורמים מסחריים".
לגבי חיל הים, נמצא כי "לאורך שנים הוא חרג מנורמות התנהלות מקובלות בכל הנוגע לרכש והצטיידות. חיל הים תיאם עמדות עם גורמים מסחריים, הציג למקבלי ההחלטות נתונים מניפולטיביים וקצינים בחיל ניהלו מגעים עם הדרג המדיני בניגוד לפקודות הצבא". הוועדה ממליצה לרמטכ"ל "לתחקר את התרבות הארגונית ואת תהליכי הרכש בחיל בתקופה שלאחר מנדט הוועדה, וכן לעדכן את הפקודות בנושא מגעים בין קצינים בצבא לבין הדרג המדיני".
לסיכום כתבה הוועדה כי "לאורך השנים, ועדות ציבוריות, ועדות הכנסת ודו"חות מבקר המדינה הצביעו על ליקויים מערכתיים דומים לאלה שעלו בחקירת הוועדה. המלצותיהם לא תמיד יושמו והכשלים העמיקו. יש לקוות כי בצומת הדרכים שבו ניצבת מדינת ישראל, בוודאי לאחר 7 באוקטובר 2023, מובן לכול כי הצורך בתהליכי קבלת החלטות בנושאים ביטחוניים אינו רק עניין של מינהל תקין, אלא צורך קיומי".
הדו"ח כולל גם המלצות סודיות שהועברו רק לגורמים הרלוונטיים. הדו"ח שפרסמה ועדת החקירה עוסק בהיבטיים מערכתיים בלבד, וללא מסקנות אישיות למוזהרים. הוועדה עדיין צריכה בין היתר לשמוע את המוזהרים והעדים שלהם, ולקיים חקירות נגדיות. רק אחרי השלב הזה תפרסם הוועדה את דו"ח המסקנות האישיות.
"מדינה מתוקנת לא מפחדת מהאמת"
מ"מועצת אוקטובר" נמסר בתגובה כי פרסום דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בפרשת הצוללות הוא "תזכורת כואבת אבל הכרחית לאיך נראה עולם מתוקן. כך נראית מדינה שמכבדת את אזרחיה: בודקת את עצמה, לא מפחדת מהאמת, ולא בורחת מאחריות גם כשהמסקנות קשות. ועדת חקירה ממלכתית לא נועדה לנקמה ולא לחיסול חשבונות. היא נועדה לדבר אחד בלבד: אמת".
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן מסר כי מדובר ב"כתב אישום מחריד: נתניהו הפך את קודש הקודשים של ביטחון ישראל לעסק פרטי, מושחת ומסוכן. ה'אנדרלמוסיה' הזו היא אותה הפקרות שהובילה לאסון 7 באוקטובר". יו"ר כחול לבן בני גנץ הגיב גם הוא לדו"ח: "זו עוד הוכחה לכמה חשובה הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את האסון הגדול ביותר שידענו. כמו שהקמנו את ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות - נקים גם ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר".
פרשת הצוללות (תיק 3000) עוסקת ברכש צוללות וספינות מלחמה מגרמניה, ובהאשמות על הטיית מכרזים, ניגודי עניינים ותשלומי שוחד לגורמי מפתח במערכת הציבורית והצבאית כדי לקדם עסקאות במיליארדי שקלים. במרכזה עומדות הטענות כי שיקולים כלכליים של מתווכים ותאגיד טיסנקרופ חדרו לתוך לב ההחלטות הרגישות ביותר של ישראל, על חשבון שיקולים מקצועיים וביטחוניים.
ברקע הפרשה שתי עסקאות ענק בין ישראל לטיסנקרופ: רכישת שלוש צוללות חדשות בהיקף של כ-1.5 מיליארד יורו, ורכישת ספינות הטילים מדגם סער 6 בכ-430 מיליון יורו - לאחר ביטול מכרז בינלאומי ומעבר למשא ומתן ישיר עם המספנות הגרמניות. סביב העסקאות נבדקו רכישת הצוללת אח"י דרקון, ההחלטה על הרחבת צי הצוללות בניגוד לעמדת גורמים ביטחוניים, התנפחות המפרטים של ספינות סער 6, וגם האישור השנוי במחלוקת שנתנה ישראל לגרמניה למכור למצרים צוללות דומות לאלו שבשירות חיל הים – מהלך שעורר חשש לפגיעה ביתרון הצבאי האיכותי של ישראל באזור.
הוועדה חוקרת את הליכי רכש הצוללות בין 2009 ל-2017. בחודש ספטמבר פרסמה לבקשת עורכי הדין של המוזהרים את פירוט האזהרות נגדם - בראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המל"ל לשעבר יוסי כהן, שבתפקידו האחרון שימש כראש המוסד. לפי הפירוט שנמסר גם לבג"ץ, נתניהו וכהן הסתירו ממערכת הביטחון כי אישרו לגרמניה למכור צוללות למצרים למרות ההשלכות הביטחוניות החמורות.
