ברכות לרמטכ"ל החדש, רב אלוף אייל זמיר. צה"ל זקוק לך. המדינה צריכה אותך. רשימת הנושאים שעל שולחנך – אדירה. תחקירי צה"ל ושב"כ שפורסמו לאחרונה ממחישים זאת היטב. הם מציפים כשלים מבצעיים ותפיסות שגויות, לצד גבורה עילאית וכאב שממאן לעזוב. הם אמנם רחוקים ממיצוי חקירת היום ששינה את חיינו, אבל הם התחלה חשובה. הבעיות שהם מציפים מהווים תשתית לפתרונות שצה"ל צריך לממש. בהפעלת הכוח, בבניין הכוח, בקונספציה המבצעית. בקרוב ודאי יחלו להתגבש תוכניות העבודה בהתאם, לטווח הקצר והארוך. כולן יעסקו במה שמציפים אותם תחקירים. הבעיה היא שנושא אחד כמעט ולא עולה בהם: עבודת התודעה של צה"ל.
תחום התודעה נעדר משורות הבדיקה הצבאית לא משום שנחלנו בו הצלחה כבירה. הוא חסר בהן כי בניגוד לחימושים, כוח אדם או נהלים מבצעיים, לא מדובר בנושא שצה"ל קושר למחדל, ולכן גם לא מתחקר אותו. אבל העיסוק כאן חיוני. לאו דווקא כי יתגלו פה כשלים מסוימים. הבעיה כאן עמוקה יותר. העובדה שצה"ל לא מטיל זרקור על תחום שכל תיכוניסט עם סלולרי מכיר בחשיבותו, עלולה לסמן שהוא לא מתכוון לפתח אותו בקרוב. וזו טעות. טעות מרה.
כעת הגיעה העת להסתכל עשור קדימה ולעשות מעשה. זה לא יפתור את כל הבעיות שלנו, אבל יימלא וואקום שזועק להתמלא, ואולי גם יספק השראה במקומות נוספים. אנחנו כבר ממילא נלחמים שם. רק צריך לסדר את השורות
בשנים האחרונות צה"ל קידם את תחום התודעה באפיקים שונים. היו לו הכוח, הממון והתבונה לעשות זאת באופן משמעותי יחסית. יש לו מערך דוברות דומיננטי, ולצידו גופים ויחידות שעוסקים בתיווך מידע מבוקר עד ליל. לפעמים זו ליבת ייעודם, ולעיתים זו פעילות שפשוט מלווה את פועלם.
ההרמוניה בין כולם קיימת, אבל עד גבול מסוים. לא תמיד הם עובדים במשותף. זה בלתי נמנע בארגונים עצומים. זה כמעט מתבקש בארגון הגדול במדינה. ועדיין, המצב הנוכחי רחוק מלהיות מספק. המידע שצה"ל משחרר לעולם משפיע על מאמציו הפיסיים. הרושם שנובע ממנו – אצל אויבינו, בישראל, או בקהילה הבינלאומית – משליך על היכולת הצה"לית לפעול. אבל בעולם שבו תודעה היא זירה בפני עצמה, צה"ל אולי נאבק בכבוד, אך רחוק מלנהל מלחמה סדורה.
גדי עזרא צילום: אביגיל עוזיובכל זאת, מהמשבר הנוכחי יכולה לצמוח הזדמנות. כשצה"ל יבנה את כוחו לשנים הקרובות, עליו לשאול לא רק איך חוזרים לבסיס, למשמעת, ולסדר, אלא גם איך מתאימים את עצמנו לעידן החדש, למציאות המשתנה. יש לו זרוע יבשה, זרוע ים, וזרוע אויר. ברשותו אגפים כמו מודיעין ותקשוב. לפקודתו – פיקודים וחילות. כולם מרכיבים את מבנה הפיקוד והשליטה של הארגון הכי ישראלי שיש. אבל בעל בית לתחום התודעה – טרם מונה. אגף תודעה שינהל את מימד המידע והלחימה בו, שיפקד ישירות על גופי הליבה בתחום, ויהיה בעל סמכות מקצועית בנוגע ליתר – אין בנמצא.
כעת הגיעה העת להסתכל עשור קדימה ולעשות מעשה. זה לא יפתור את כל הבעיות שלנו, אבל יימלא וואקום שזועק להתמלא, ואולי גם יספק השראה במקומות נוספים. אנחנו כבר ממילא נלחמים שם. רק צריך לסדר את השורות.
גדי עזרא הוא מנהל מטה ההסברה הלאומי לשעבר ומחבר הספר “11 יום בעזה”
