סבב המו"מ הראשון בין איראן לארה"ב הסתיים באופטימיות זהירה, כשכצפוי פניה של איראן להתגמשות בתחום הגרעין אך להקשחת עמדות בתחום הטק"ק. ארה"ב תוכל כנראה להסתפק בהסכם גרעין בלבד, אך הוא יהיה חייב לכלול רכיבים חדשים ומשמעותיים. ככל ואכן ישתכלל הסכם שכזה, על ישראל לתמוך בארה"ב בנושא, ולא להתנות את תמיכתה בו בפירוק הטק"ק והפסקת התמיכה בפרוקסיז.
בסבב המו"מ, שאף לווה בלחיצת יד לא מתוכננת בין נציגי המדינות, חודדו גבולות גזרת המו"מ בין הצדדים לאמור: בעיני איראן סוגיית הטילים איננה על הפרק בהיותה הגנתית לראייתה, בעוד שהוצהר על הסכמתה להתגמשות בסוגיית הגרעין באופן שירגיע את ארה"ב כפי שהצהיר שר החוץ עראקצ'י, אך ללא שתסכים על הפסקת העשרה מוחלטת וכן על הוצאת 440 ק"ג האורניום שברשותה למדינה שלישית. עראקצ'י אף ציין כי איראן מוכנה לדון גם במנגנון אזורי גרעיני, רעיון שהועלה בעבר על ידי ארה"ב ונשלל בזמנו על ידי איראן.
העמדה הישראלית ביחס לאיראן עברה לאחרונה התפתחות משמעותית. אם במשך עשרות שנים האג'נדה הייתה מניעת הגרעין האיראני, הרי שעתה נוסף מבחינת ישראל גם איום הטק"ק
גם טראמפ ונציגיו הביעו אופטימיות יחסית לנוכח הסכמות הצדדים להמשך המו"מ בימים הקרובים, כשככל הנראה הם בונים על התגמשות של איראן חרף הצהרותיה ברוח ההצעה הקטרית-טורקית-מצרית, הכוללת את הפסקת ההעשרה למספר שנים, הוצאת האורניום למדינה שלישית והתחייבות להעשרה נמוכה יותר בעתיד, אפילו מזו שנקבעה בהסכם ה-JCPOA.
דומה כי טראמפ מעדיף להשיג הסכם גרעיני אמין ונוקשה על פני מלחמה בעלת תוצאות שנויות במחלוקת, כל עוד תיושם התחייבותו כי לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. גם עמדתן הנחרצת של בעלות בריתו הערביות, התמיכה הסינית הפומבית באיראן, חשש ממשבר כלכלי עולמי שעשוי לפרוץ בשל משבר נפט, הרס מארג הבריתות וההסדרים האזוריים שארה"ב עמלה על השגתו בעזה, לבנון וסוריה, ובעיקר תמיכת האמריקנים כפי שעולה בסקרי דעת קהל בהשגת הסכם ולא בפעולה צבאית, מהווים פקטור לטובת הסכם חלף עימות צבאי.
ואולם, מקווה וצפוי כי טראמפ לא יסכים להסכם דומה ל-JCPOA שממנו פרש ב-2018, עובדה שתדרוש מאיראן לקבל בקרוב החלטות משמעותיות שיקבעו אם פניה למלחמה או להסדר. ארה"ב צפויה כאמור להתפשר בעניין הטילים והפרוקסיז, אך תהיה חייבת לעמוד על העקרונות דלעיל, ולא פחות חשוב מהם: על יצירתם של מנגנוני אכיפה אפקטיביים ואמינים, לא רק באמצעות פקחי סבא"א. איראן, ככל שברצונה למנוע מתקפה כנגדה, תיאלץ לבלוע את הגלולה ולהסכים למנגנון פיקוח נוסף במעורבות אמריקנית ישירה או עקיפה (בתקווה שלא יהיה מדובר חלילה במנגנון טורקי-קטרי). כל דבר פחות מכך יהווה כישלון, וסביר כי התעקשות איראנית בעניין תדחק את ארה"ב לעימות צבאי שהיא אינה חפצה בו.
נושא הטק"ק האיראני
העמדה הישראלית ביחס לאיראן עברה לאחרונה התפתחות משמעותית. אם במשך עשרות שנים האג'נדה הייתה מניעת הגרעין האיראני, הרי שעתה נוסף מבחינתה גם איום הטק"ק. רק למען הסדר ומבלי להמעיט בערך הסכנה, אזכיר כי נושא הטק"ק האיראני ותיק בדיוק כמו אחיו הגרעיני. גם הוא התפתח במהלך מלחמת איראן-עיראק, ותפס תאוצת יתר במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת. האיראנים הקימו תעשיית טילים שהתבססה בעיקר על שיתוף פעולה עם סוריה ולוב וכן על רכש טילים במיליארדים מצפון קוריאה, עד להצלחתם לייצר עצמאית את טילי השיאהב המבוססים על טיל הנודונג-1 הצפון קוריאני. כאז כן היום, כבר ב-1996 איים עלי שמחאני הישן והטוב על ישראל, כי איראן מסוגלת לירות עליה מאות טילים לכל נקודה ברחבי המדינה.
ערב נסיעתו הבהולה של נתניהו לוושינגטון בעניין המו"מ, על ישראל לצדד בכל הסכם גרעין אם וכאשר יושג על פי העקרונות דלעיל, ובוודאי שלא לתקוף מיוזמתה כעת את הטק"ק האיראני. הסכם גרעין נוקשה ואמין יהווה ניצחון ישראלי מובהק במאבק בן עשרות שנים, ששיאו ברתימתה הצבאית בפועל של ארה"ב למניעת גִרעונה של איראן. איום הטילים בניגוד, למוצג אצלנו, איננו חדש כאמור, ואיראן לא עשתה בו כל שימוש עד 2024. את מבצעי "הבטחת האמת" 1+2 וירי הטק"ק על ישראל ביצעה איראן עובדתית רק לאחר שישראל תקפה את הקונסוליה האיראנית בדמשק, חיסלה את אסמעיל הנייה בטהרן ופתחה במבצע "עם כלביא" במאי 25. יצוין כי העילה לנסיעתו הבהולה של נתניהו הינה דרישת ישראל להגבלת טווח הטק"ק האיראני עד ל-300 ק"מ, אך הסיכוי שזו תתקבל נמוך ביותר.
חיים גולובנציץעל ישראל לסייע לארה"ב בהגעה להסכם גרעיני טוב ואמין, וככל שאכן יושלם בפועל על כלל סעיפיו בהצלחה, היא תוכל לאחר מכן לטפל באיום הטק"ק, או באותן שיטות חשאיות מתחת לסף המלחמה כפי שטופל נושא הגרעין שנים רבות, או בתקיפה רועשת ככל שהדבר יידרש בהמשך, אך בעיקר בהצבת הרתעה פומבית אמינה אודות הצפוי לאיראן, ולו בשל ירי טיל בודד לעבר ישראל.
ד"ר חיים גולובנציץ הוא מזרחן ופרשן לענייני המזרח התיכון
