"ביבי נתניהו וממשלת הטיקטוק שלו לא רוצים בהפסקת האש העזה. הם רוצים בהמשך המלחמה שם, והחמאס משחק לידיהם", כך אמר הבוקר (שני) ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. בריאיון לאולפן ynet לקראת השתתפותו בכנס בנושא הוא הוסיף: "היה ברור מלכתחילה שכל זמן שלא יוקם כוח צבאי רב-לאומי שיאכוף את דחיקתו הצידה של חמאס, ויכפה עלינו הפסקת אש, לא יתקדם שום דבר ממשי". צפו בריאיון המלא:
הבוקר באולפן ynet
( צילום: ירון ברנר)
היום יתקיים כנס במוזיאון המדע בתל אביב שמאורגן על ידי מכון הערבה ללימודי הסביבה, ו"מתווים" - המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית. האירוע יעסוק במה שמוגדר כ"תוכנית השלום של טראמפ", אבל אולמרט חולק על הטרמינולוגיה: "אני מכבד הארגונים שמכנסים את המפגש, אבל הם קוראים לו בשם שטראמפ נתן ליוזמה שלו, 'יוזמת השלום', בעוד ההסכם שנחתם לגבי עזה הוא רק מסמך להפסקת אש. זה מה שנאמר בו. אחרי זה יש איזשהו מתווה של 20 נקודות, שהוא דומה מאוד למתווה שפרסמתי עם ד"ר נאסר אל-קידווה, שהיה בזמנו שר החוץ של הרשות הפלסטינית ואחרי זה השגריר שלה באו"ם. אנחנו פרסמנו את זה כבר ביולי 2024, זמן רב לפני היוזמה שבסופו של דבר הביאה להפסקת האש, אבל היא בנויה על אותם עקרונות.
"העקרונות של הצעת טראמפ מקובלים עליי. הם נכונים והגיוניים. אבל צריך לקחת בחשבון שהיישום של העניין תלוי בשיתוף פעולה של הגורמים בשטח. היה ברור מלכתחילה שכל זמן שלא יוקם כוח צבאי שיאכוף את הפסקת האש בפועל, לא יהיה שינוי".
מה צריך לעשות אחרת? איזה כוח אמור לאכוף את זה?
"ממשלת ישראל מעוניינת במצב שמאפשר לה להמשיך ולהילחם. זה מה שרוצים השרים. הם לא באמת רוצים לפתור את הבעיה הזאת. אחרת היינו שותפים במאמץ להביא להקמת כוח צבאי שמורכב מפלסטינים ומחיילים ממדינות ערביות מתונות שמוכנות להיות מעורבות. טראמפ דיבר על הקמת הכוח הרב-לאומי הזה ואפילו דיבר על חיילים מאינדונזיה או ממקומות אחרים. לא בטוח שצריך מאינדונזיה. מספיק שיהיו כוחות ביטחון ממצרים, ירדן ופלסטינים".
אתה סומך על כוחות מצריים, ירדניים ופלסטיניים?
"בוודאי. אני סומך עליהם משום שהוכח שאין גורם צבאי ביטחוני שיודע לטפל בעזתים טוב יותר ויעיל יותר מהמצרים. הם רוצים בזה, הם אמרו שהם רוצים בזה. רק שאנחנו לא נענינו להם".
השלום עם מצרים בעייתי, וכידוע יש שם כלפינו שנאה תהומית.
"דעת הקהל במצרים לא אוהדת אותנו. אגב, בכל העולם. אבל מצרים היא שותפה אסטרטגית מן המעלה הראשונה. בכל השנים האחרונות הם עמדו בלחצים פנימיים אדירים של דעת קהל עוינת, של האחים המוסלמים. הם המשיכו לקיים איתנו את יחסי השלום ואת שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני. אין לנו אמצעי או גורם ביטחוני שיכול להיות יעיל יותר במלחמה נגד הטרור האסלאמי, מן הטעם הפשוט שהוא מסכן גם את האינטרסים של המצרים. ולכן הם מוכנים לשתף פעולה.
"לצערי, כהרגלנו, ביהירות, ברברבנות, בעקשנות ובתוקפנות שמייצגות מרכיבים מרכזיים בממשלה הזאת, אנחנו לא באמת רוצים לפתור את הבעיה. הדרך לפתור את הבעיה היא להכניס לעזה כוח צבאי שיקבל את הסמכויות במסגרת תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, ובמקביל להקים ממשלת טכנוקרטים שתנהל את תהליך השיקום של רצועת עזה, ותחזיר את יכולת הקיום ואיכות הקיום למאות אלפי תושבים שהיום צריכים לחפש אוהלים כדי למצוא פתרון לבעיית הדיור שלהם".
אתמול צוינו 20 שנה לפרוץ מלחמת לבנון השנייה שהוביל אולמרט כראש ממשלה. בריאיון לגלי צה"ל אמרה חברת הקבינט מירי רגב שאופן הסיום של אותה מלחמה, בהחלטה 1701, היווה קניית שקט שבחסותה חיזבאללה התעצם לממדים שגילתה ישראל בחרבות ברזל.
על כך משיב אולמרט: "אלה דברי הבל. אני לא יכול להגיד שהיא בורה או טמבלית. היא דוברת. אני הייתי ראש ממשלה עד 1 באפריל 2009, ועד אז לא נכנס נשק ללבנון. הייתה חסימה של הנמלים שלה על ידי הצי הגרמני, שהיה חלק מהכוח הרב-לאומי שהקמנו. איראן ניסתה להעביר נשק ללבנון באמצעות שיירות קרקעיות מטורקיה וסוריה, ואנחנו טיפלנו בזה באמצעות פעולות נועזות של לוחמי המוסד והמודיעין שלנו. בדרך כלל השיירות הללו היו מתפוצצות באורח פלא כשהן היו מגיעות לסוריה. היו כמה פעמים שבהן הפעלנו אמצעים והפצצות ישירות נגד גורמי חיזבאללה בלבנון. בכל התקופה שאני הייתי ראש ממשלה, ההחלטה 1701 לחלוטין נשמרה. אגב, בשנה האחרונה הממשלה רצתה לחדש את החלטה 1701. הם ראו בה מודל. בצדק".
אז אתה עדיין שלם עם האופן שבו הסתיימה מלחמת לבנון שנייה?
"כאמור, בתקופה שהייתי ראש ממשלה, ההחלטה הזאת התקיימה במלואה. נתניהו היה ראש הממשלה מ-2009, ומה שקרה מאז זה הפקרות, רברבנות, יהירות וחוסר תשומת לב ולמה שקרה בצפון ובדרום. זו קונספציה".
במציאות אלטרנטיבית שבה אתה ממשיך לכהן כראש ממשלה גם אחרי 2009, היית מקבל החלטה לחסל את נסראללה או לצאת למלחמה בחיזבאללה עד פירוקו?
"שאלות של אילו אם והאם טובות לאגדות אורבניות, לא לדיון רציני. כשהיה צריך לחסל, חיסלתי. כשהיה צריך לחסל גרעין, חיסלתי. לא כאילו, לא בהכרזות רברבניות, לא במסיבות עיתונאים. חיסלתי, כולם יודעים. כשהיה צריך לחסל את רמטכ"ל חיזבאללה, עימאד מורנייה, האיש שבנה את כל הכוח הצבאי של הארגון, הוא חוסל. כשהיה צריך לחסל את ראש צבא הצללים של סוריה, מוחמד סולימאן, שהיה אחראי לבניית הכור הגרעיני בסוריה, הוא חוסל. לא בהצהרות, לא בשוויץ ולא בטיקטוק. ככה התנהגה ממשלה אחראית. היום אנחנו בתיאטרון מביך".









