מליאת הכנסת אישרה בצהריים (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת החוק "לעקיפת היועמ"ש", שנועדה לאפשר לשר המשפטים יריב לוין למנות "תובע מיוחד" לחקירת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן. 56 ח"כים תמכו, 44 התנגדו.
במקביל, אושרה בטרומית גם ההצעה הנוגעת לשכר השופטים וחברי הכנסת, שפרטיה נחשפו ב-ynet - ולפיה שכר השופטים ושכר חברי הכנסת יהיה שווה. בהתאם לכך ישנן שתי אפשרויות: או ששכר חברי הכנסת יעלה בהתאם לשכרם של השופטים, או ששכרם של השופטים ייפגע ויקוצץ.
החוק שנשלף למען לוין
החוק שיאפשר ללוין למנות "תובע מיוחד", נכתב והונח על שולחן הכנסת ב-2024, ונראה כאילו נכתב בדיוק למצב שבו נמצאת היום התסבוכת המשפטית המלווה את חקירת הפצ"רית בפרשת שדה תימן. בקואליציה מקדמים אותו בהליך מהיר יחסית, מכיוון ששר המשפטים לוין מתקשה למנות מלווה לחקירת פרשת הדלפת סרטון ההתעללות משדה תימן.
על פי ההצעה, במקרה שבו למשטרה נודע על חשד לעבירה שביצע היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או מי מטעמם, תפנה המשטרה לשר המשפטים לשם מינוי תובע שיטפל בעניין. לתובע שימונה יוקנו כל סמכויות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה ביחס להליך.
בג"ץ פסל את שני מועמדיו הקודמים של לוין לתפקיד המלווה, השופטים בדימוס אשר קולה ויוסף בן חמו. בכירים במערכת המשפט שאליהם פנה לוין מסרבים להסכים להצעה הן מחשש ל"חיטוט " התקשורת בענייניהם האישיים והן מחשש לעימות עם המתנגדים לצעד של לוין מהצמרת המשפטית.
ח"כ צבי סוכות וח"כ רוטמן, הם שיזמו את הצעת החוק. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה עומדים בראש מערכת אכיפת החוק והתביעה בישראל. על אף שישנן מספר הוראות בנוגע לפתיחה בחקירה והגשת כתבי אישום נגד נושאי משרה בכירים כגון ראש ממשלה, שר, שופט ועוד, ישנה לקונה (חסר) בכל הנוגע לפתיחת הליך כזה נגד היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. במצב דברים בו עולה חשש לביצוע עבירה מצד היועמ"ש או פרקליט המדינה, נוצר ניגוד עניינים מעצם מעורבות הפרקליטות בחשדות האמורים, החל מליווי החקירה ועד להחלטה אם יש מקום להגיש כתב אישום".
עוד נטען בדברי ההסבר כי "נוכח זאת הצעת החוק מבקשת לתקן את המצב ולאפשר לשר המשפטים למנות תובע חיצוני לפרקליטות במקרים אלו, בדומה לחקירת שוטרים הנעשית בידי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) ולא בידי גורמי החקירה במשטרה. על פי הצעת החוק לתובע הממונה יוקנו הסמכויות המקבילות לסמכויות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה".
החוק שיעלה את שכר השרים?
שני התרחישים במסגרת הצעתו של ח"כ אביחי בוארון - קיצוץ שכר השופטים או העלאת שכר הח"כים - צפויים לעורר סערה גדולה: מצד אחד - העלאת שכר חברי הכנסת בתקופה של יוקר מחיה מאמיר והתייקרויות במשק יכול לגרום לתסיסה גדולה בציבור. מנגד - פגיעה בשכר השופטים עשויה להעצים עוד את החזית בין בית המחוקקים למערכת המשפט.
הצעת החוק אושרה ברוב בוועדת השרים לענייני חקיקה, אך בהמשך נתקעה בהיעדר רוב בכנסת מפני שהחרדים הטילו חרם הצבעות במחאה על אי-קידום חוק הפטור מגיוס. עם הסרת הפקק, הצעת החוק השנויה במחלוקת קיבלה עדיפות, ועברה בטרומית בתמיכת 56 ח"כים מול 41 שהתנגדו.
שכר השרים עומד כיום על 53,257 שקלים ברוטו לחודש, בעוד שכר חברי הכנסת הוא 47,583 שקלים. שכרו של ראש הממשלה עומד השנה על 59,218 שקלים. שופטי בית המשפט העליון משתכרים בממוצע בסכום של 85,334 שקלים, שופט מחוזי משתכר כ-68 אלף שקלים, ושכר שופטי השלום נמוך מעט משכר השרים ועומד על 53 אלף שקלים.
יוזם החוק בוארון הסביר בעבר כי ההצעה נועדה לעשות סוף לחגיגות השכר במגזר הציבורי, אולם לא להעלות את שכרם של חברי הכנסת. לדבריו, "לא ייתכן ששופט בית משפט מחוזי ישתכר יותר מנשיא המדינה, לא ייתכן שנציב שב"ס ישתכר יותר מראש ממשלה, לא ייתכן שנגיד בנק ישראל ישתכר יותר מיו"ר האופוזיציה. מי שאומר שמדובר בחוק להעלאת שכר וח"כים זורה חול בעיני הציבור".
יצוין כי בחוק קיים סעיף שקובע שכל עוד אדם מכהן באותו תפקיד - שכרו לא ייפגע, ורק לאחר שיעבור לתפקיד הבא - שכרו ישתנה ייתכן שלרעה. בשל כך נשאלת השאלה אם חברי הכנסת והשרים יעלו את השכר שלהם, בזמן ששכר השופטים המכהנים היום לא יירד אלא יחול על שופטים עתידיים.
