5 צפייה בגלריה
"ישראל מעודדת, במדיניותה ובמחדליה, את הסחר בבני אדם". פועלים באתר בנייה
(צילום: שאול גולן)
לפני ארבע שנים איתר צוות המוקד לפליטים ומהגרים שני עובדי בניין מטורקיה שהיו במצב פיזי ונפשי קשה. "כל הזמן אומרים לנו לעבוד כמה שיותר מהר. מנהל העבודה אומר שחייבים למהר, לעבוד בלי הפסקה. שאסור לנו לעשות הפסקת סיגריה בישיבה, רק בעמידה, ורק שתי דקות", אמרו. "מי שלא עובד מספיק מהר - שולחים אותו בחזרה לטורקיה".
חלקם סיפרו על חברים שנהרגו לצדם באתרי הבנייה בגלל ליקויי בטיחות חמורים. אחרים סיפרו כי גם לאחר שנפגעו במהלך העבודה לא זכו לטיפול רפואי הולם או לחופשת מחלה. בחלק מהמקרים שכרם הולן, באחרים דרכוניהם הוחרמו. התחקיר אודותיהם העלה את החשד: הם הועסקו בתנאי עבדות.
על אף התיאורים הקשים בנוגע להעסקתם, המשטרה התעלמה מתנאי העסקתם, שלעיתים היו תת-אנושיים, והתמקדה במקום זאת רק באיומים ובאלימות שספגו הפועלים משליחי החברה המעסיקה, ממנה הם לבסוף נמלטו. הפועלים לא הוכרו כקורבנות סחר וגורשו מישראל זמן קצר לאחר המקרה.
מפקירים את העובדים
המוקד לפליטים ומהגרים מפרסם כעת דו"ח מקיף לגבי השנים 2021-2001, שנחשף לראשונה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", וממנו עולה שסיפורם של פועלי הבניין מטורקיה אינו נקודתי, להפך - המדינה ממשיכה להפקיר ולהזניח באופן שיטתי את הטיפול במי שפוגע בזכויותיהם של מהגרי עבודה ומנצלם באופן קשה זה שנים.
בעשור האחרון המשטרה כמעט שלא טרחה לאתר קורבנות סחר בקרב מהגרי עבודה, ורק בודדים מהם הוכרו ככאלו וזכו לסיוע - רובם המוחלט אותרו על צוות עמותת קו לעובד ולא המדינה. המשמעות: כמעט שלא קיימת אכיפה בתחום פרוץ זה, כך שתלונות בנושא החרמת דרכונים, שלילת חירות וסממנים נוספים לעבדות מודרנית כלל לא היו מוכרים, ולא הדליקו נורות אדומות בקרב חוקרי משטרה שטיפלו בתלונות אלו.
"מדינת ישראל מתיימרת ברובד ההצהרתי להיאבק בסחר בבני אדם למטרות עבודה, אבל למעשה, המאבק הזה נשכח כשהוא ניצב מול אינטרסים כלכליים", מסבירים בקו לעובד. "מול לחצים של קבוצות לובי חזקות, מול מחירי הדיור, מול סחר בינלאומי בנשק. כשיש ממול כל אינטרס אחר, המאבק בסחר נשכח, וישראל אצה לייבא אלפי עובדים מוחלשים, משועבדים לחובות וכבולים למעסיקיהם. עד שהמאבק בעבדות המודרנית לא יקבל בכורה כמו שמגיע לו, נוסיף לראות קרבנות עבדות מקרב מהגרי העבודה המובאים לכאן באישור ובעידוד ממשלת ישראל".
הנתונים מדברים בעד עצמם. מאז 2001 הוכרו על ידי רשויות המדינה 3,736 שורדי ושורדות סחר בבני אדם - כשיותר מ-3,100 מהם אותרו על ידי המוקד לפליטים ולמהגרים. כלומר, המדינה כמעט שאינה פועלת לטפל בבעיה בכוחות עצמה, ונשענת על עמותות החברה האזרחית לעשות זאת עבורה.
בשני העשורים האחרונים, 1,454 מהגרי עבודה זכו לסיוע מהלשכה המשפטית של משרד המשפטים בחשד שנפלו קורבן לסחר בבני אדם. מתוכם, 755 הם שורדי ושורדות הכלא המצרי או שבי כנופיות גובי כופר בסיני, 463 מהגרי עבודה ו-236 שורדות סחר לזנות.
תופעת הסחר בבני אדם מוגדרת מבחינה משפטית כמצב שבו ההתייחסות אל בני אדם היא כאל מכשירי עבודה, תוך בידודם, פגיעה בכבודם וביטול רצונם החופשי. רק לפני שנתיים, לאחר שנים ארוכות של דיונים, אימצה המדינה, בפעם השנייה, תוכנית לאומית למאבק בתופעה. עם זאת, ביולי האחרון הורדה ישראל לראשונה זה עשור בדירוג מחלקת המדינה האמריקנית שבוחן את המאמצים שמשקיעות מדינות במאבק בסחר בבני אדם בשטחן. הסיבה העיקרית: מצבם של מהגרי העבודה בישראל.
"בעשור הראשון עד 2007 המדינה נלחמה בסחר בנשים לזנות בהצלחה רבה", הסבירה סיגל רוזן, רכזת מדיניות ציבורית במוקד לפליטים ולמהגרים. "אבל היא המשיכה להילחם בתופעה על אף שכבר כמעט לא הייתה קיימת, תוך התעלמות ממגמות סחר אחרות. והמגמה הכי בולטת זה סחר במהגרי עבודה, שקיים ומשגשג לאורך כל השנים המתוארות בדו"ח, ושכמעט אין אכיפה בתחום הזה".
מיגור הסחר בנשים
כאמור, יש גם חדשות טובות: בזמן שהמדינה מפקירה מהגרי עבודה, היא דווקא השקיעה מאמצים לא מבוטלים באכיפת החוק על סוחרי וסרסורי נשים לזנות, מעניקה מעמד על פי החוק לקורבנותיהם והובילה לשינוי משמעותי בתחום זה לפחות.
בין 2002 ל-2006 נפתחו 1,808 חקירות פליליות בתיקי סחר לזנות. ב-15 השנים שחלפו מאז צנח מספר המקרים, לעיתים לכמה עשרות בשנה, ונפתחו 1,376 חקירות פליליות בסך הכל. התוצאות בשטח ברורות: אם בין 2001 ל-2010 אותרו בישראל 3,039 קורבנות סחר לזנות שאולצו לעבוד במכוני ליווי, בעשור האחרון נתון זה ירד ב-95%, והגיע ל-158 בלבד.
אך גם אם נרשמה ירידה דרסטית במספר קורבנות הסחר לזנות ובמספר התיקים שנפתחו בחשד לסחר בנשים מאז 2007, הבעיה העיקרית נותרה הענשת החשודים. מתוך 3,184 חקירות פליליות שהתנהלו בשני העשורים האחרונים בחשד לסחר בנשים לזנות - רק 304 הרשעות התקבלו.
כדוגמא לכך שעדיין נעשים מאמצים לסחר בנשים לזנות בישראל, גם כיום מצביע הדו"ח על מקרה חמור מ-2019, כששלוש נשים ממדינה אפריקנית אותרו, שתיים מהן קטינות, בחשד שהוברחו ארצה דרך נתב"ג באמצעות דרכונים דיפלומטיים, על ידי רשת של סוחרי אדם למטרות ניצול מיני. אף שצוות המוקד העביר את המידע שאסף מהן לרשויות הרווחה, ההגירה וכן לחוליית הסחר במשטרה, במוקד טוענים כי בעקבות אי שיתוף פעולה הן לא הוכרו כקורבנות.
העובדה כי המשטרה, לטענת הדו"ח, אספה את אחת הנערות לגביית עדות מבית המחסה בוקר אחד ללא התרעה - כשהיא עוד לבושה בפיג'מה - גרמה לה טראומה, והאישה, שלפי החשד הייתה קורבן לניצול מיני, פונתה לבית חולים פסיכיאטרי - שם ניסתה לשים קץ לחייה. מהדו"ח עולה כי מאז 2001 נפתחו חקירות בעניינם של לפחות תשעה שוטרים ו-12 פקחים בגין עבירות נלוות לסחר. מתוכם, שבעה שוטרים וחמישה פקחי הגירה הועמדו לדין, ומהם שלושה שוטרים הורשעו.
עונש מהאמריקנים
בדו"ח נכתב: "ישראל אינה עומדת במחויבויות אלו. בעוד שהנתונים מלמדים שהיא מחויבת למאבק תקיף ויעיל בסחר בנשים למטרות זנות, ובמניעת מעורבותם של גורמי אכיפת החוק בסחר. היא מעודדת - במדיניותה ובמחדליה - את הסחר בבני אדם ואת העבדות בהקשרים אחרים, ואת הפקרתם של הקורבנות לדפוסי סחר אלו".
מנתוני הדו"ח עולה כי רוב קורבנות הסחר אותרו על ידי ארגוני זכויות האדם - ולא על ידי רשויות המדינה. "נאלצנו להילחם ברשויות כדי למנוע את גירושם, אבל לא תמיד הצלחנו", הסבירה רוזן. "לאורך השנים ניהלנו לא מעט מהלכים מדיניים נגד גירוש קורבנות סחר. היו לא מעט פעמים שבהם בית המשפט קבע שאסור לגרש אותם, ועדיין רשות ההגירה גירשה".
ארגוני זכויות האדם אמנם מציינים לשבח את פעילות המשטרה במאבק בסחר בנשים, אך טוענים כי למעט פשיטות משטרה על מכוני ליווי, הרשויות כמעט שלא משקיעות כל מאמץ באופן יזום באיתור וזיהוי שורדי ושורדות עבירות הסחר בקרב מהגרי עבודה. במוקד לפליטים ומהגרים מזכירים כי החוק הבינלאומי מחייב את ממשלת ישראל למנוע סחר בבני אדם והחזקתם בתנאי עבדות בתחומה, לאכוף את החוק על החוטאים בעבירות אלו ולהגן על שורדי ושורדות הסחר - ללא קשר למדינת אזרחותם ולאופן שבו הגיעו לישראל. בנוסף, כל עוד המדינה ממשיכה ויוזמת את הבאתם של מהגרי עבודה לעבוד כחוק בארץ, מוטלת עליה אחריות להגן עליהם מפני החזקה בתנאי עבדות.
הדו"ח קורא למדינה לפעול לתיקון התופעה, בין היתר על ידי חיזוק הרגולציה באופן שימנע העסקה פוגענית, שינוי מדיניות ההגירה המבוססת על מעצר וגירוש של שוהים שלא כדין, מבלי שתיבחן זכאותם למעמד של קורבן סחר, ובעיקר - הפעלת מערך זיהוי ופיקוח יעיל שמסוגל יהיה לאתר את שורדי ושורדות הסחר בבני אדם שחיים בישראל כדי לסייע להם - ולהעניש את מעסיקיהם. בדיון מיוחד של הוועדה לענייני עובדים זרים שהתקיים אתמול בכנסת ועסק בסחר בבני אדם, בדגש על עובדים זרים, הודתה יו"ר הוועדה, חברת הכנסת אבתיסאם מראענה (העבודה) כי "ישראל במצב לא טוב במאבק הזה, עלינו לשאוף להיות אנושיים יותר".
אל מול הטענות הקשות שהועלו בוועדה, ומשקפות את הממצאים שעלו גם בדו"ח, הבטיחה מנהלת המאבק לסחר בבני אדם במשרד המשפטים, עו"ד דינה דומיניץ, כי בכל מחוז משטרה ימונה רפרנט לענייני סחר בבני אדם. "עלינו לפעול בתחומי האכיפה, ההגנה והמניעה. ניתן לראות בדו"ח האמריקני שעוסק בטיפול בסחר בבני אדם שבעשור הקודם ישראל עלתה בדירוג מהמקום הנמוך ביותר לגבוה ביותר, אך בשנה האחרונה שוב חלה ירידה בדירוג. אנו שואפים לעלות חזרה", אמרה דומיניץ. כששאלה יו"ר הוועדה, ח"כ מראענה, "מדוע הדבר קורה רק עכשיו?", דומיניץ השיבה: "עלות תקציבית גבוהה".
"אני סבורה כי ישראל כן עומדת בסטנדרטים המינימליים, ושמקרי הסחר הם מקרי שוליים, אך יש לשים עליהם דגש על מנת למנוע הידרדרות", הודתה דומיניץ. "מדינות שמדורגות נמוך צפויות לסנקציות כלכליות על ידי ממשלת ארה"ב, ואיננו רוצים להיות שם. הקמנו פורום משותף עם המשטרה והפרקליטות שאמור להוות כלי לזיהוי תופעות הסחר בצורה יעילה יותר. כעת בכל מחוז יש לפחות אדם אחד שתפקידו הוא טיפול בתיקים האלו".
