במהלך מסיבת העיתונאים על לבנון הערב (יום שבת), ראש הממשלה בנימין נתניהו טען כי ראשי ישיבות ההסדר החרדיות שלחו אליו מסר שלפיו "כשאתם שולחים אנשים לתוך הישיבות, מוציאים לומדי תורה ולוקחים אותם לכלא - אף אחד לא מתגייס". אלא שלא ידוע ולו על מקרה אחד של מעצר עריק בתוך ישיבה, וגם ישיבות ההסדר במכתבן לנתניהו לא טענו זאת.
בתוך כך, לאחר דרישת ראשי הישיבות להקפיא את המעצרים למשך שנה, שיגר מזכיר הממשלה יוסי פוקס מכתב ליו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט, והודיע לו על תמיכה בקידום הקפאת המעצרים לשלושה חודשים. כפי שפורסם ב-ynet, שר הביטחון ישראל כ"ץ צפוי להוציא בהמשך מכתב משלו לביסמוט, בו יקרא לו לכנס את הוועדה ולדון במכתבו של פוקס, שבו נטען כי המעצרים מרחיקים את הגיוס.
נתניהו: "אם הייתי אומר לך שבאירופה לוקחים צעירים שלומדים תורה לכלא - היית מזדעזע"
(צילום: לע"מ)

מכתב ששלח מזכיר הממשלה לבועז ביסמוט
מכתב ששלח מזכיר הממשלה לבועז ביסמוט
המכתב ששלח מזכיר הממשלה ליו"ר הוועדה
ראש הממשלה ציטט במסיבת העיתונאים את המכתב של ראשי הישיבות כביכול, ואמר כי "אנחנו קיבלנו פשוט היענות עצומה מהציבור החרדי, הצעירים החרדים רוצים להתגייס, אבל כששולחים מעצרים לתוך לימוד תורה - זה דבר שגורם לכך שנקבל את התוצאה ההפוכה".
לאחר מכן אמר נתניהו: "אם הייתי אומר לך, אם הייתי אומר לך שבאיזשוהי מדינה באירופה שולחים משטרה לתוך ישיבות, לוקחים צעירים שלומדים תורה ומכניסים אותם לכלא - היית מזדעזע". אלא שכאמור, לא ידוע על מקרים שבהם המשטרה הצבאית או המשטרה עשו כך; למעשה, בכל פעם ששוטרים צבאיים הגיעו לעצור עריק חרדי ונתפסו "על חם", הם הוקפו בהמון שהתפרע ונדרשו לחילוץ. בפעמים שהעריק כן נעצר, הדבר הוביל למחאות, חסימות כבישים ואף התפרצויות לבתים של גורמים בכירים. המשטרה לא מסייעת לצה"ל במעצרי העריקים.
"מבחינתי כל מי שלא לומד תודה - ששם צריך לעשות את ההסדר המיוחד שנעשה, שגם בו יהיה סנקציות - אפשר להפעיל עליו את כל המשק של החוק, כולל לעצור אותו. פה הייתי עושה הפסקה מסוימת כדי להגיע להסכמות רחבות, זה מה שאני מחפש. זו תהיה המדיניות שלי".
מכתב ישיבות ההסדר החרדיות לנתניהו
מכתב ישיבות ההסדר החרדיות לנתניהו
מכתב ישיבות ההסדר החרדיות לנתניהו
אלא שבמכתב לנתניהו כתבו ראשי ישיבות ההסדר כי "למעלה מעשור שאנו עמלים, מתוך אחריות תורנית וציבורית עמוקה, לבנות מסלולים נאמנים המאפשרים לבני החברה החרדית לשלב חיי תורה עם נשיאה בעול ביטחון ישראל. בחודשים האחרונים אנו רואים בדאגה עמוקה כיצד המפעל הזה הולך ומתערער לנגד עינינו. גל המעצרים של בני הישיבות ולומדי התורה מחולל זעזוע קשה בלב הציבור החרדי, במקום לקרב - הוא מרחיק; במקום לבנות אמון - הוא שובר אותו; ובמקום לאפשר שיח של אחריות - הוא יוצר תחושת רדיפה, כאב והקצנה".
הם דרשו "להעביר בחקיקה מיידית הוראת שעה המגדירה עצירה למשך שנה של מעצרי תלמידי הישיבות", אך כלל לא טענו שבני הישיבות נעצרים בתוך הישיבות עצמן. במקום זאת הם כתבו כי מטרתם היא "לייצר בשנה זו את התנאים המלאים שבהם צעירים חרדים החפצים בכך יוכלו לשלב בין עול תורה, יראת שמיים ונשיאה בעול הביטחון. בשנה זו גם יעבור חוק המסדיר את מעמדם של לומדי התורה, לצד אלו המשלבים תורה ושירות. עם ישראל זקוק בעת הזאת לאחדות, לאחריות, לשמירת עולם התורה ולשמירת ביטחון ישראל - לא לקרע נוסף בתוך המחנה".

"חשש למלחמת אחים"

לפי מכתבו של פוקס, הקפאת המעצרים למשך שלושה חודשים תיעשה בכפוף לפיקוח, ורק בתנאי שיוכח כי מדובר בלומדי תורה. מי שלא לומד, נכתב, לא יוכל "להנות" מהוראת השעה המוצעת. "הייעוץ המשפטי שמעולם לא התערב קודם לכן בסוגיית האכיפה של צה"ל, הורה לבצע מבצעי מעצרים תכופים ללא הבחנה בין תלמידי ישיבות שיושבים ולומדים בישיבות, לבין כאלו שאינם לומדים. דבר זה העמיק את הקרע עם הציבור החרדי ולא תרם באופן ממשי לגיוס", נטען.
יש לציין כי בהתאם למצב החוקי הקיים, ובהיעדר חוק אחר של הכנסת, נשלחו לכ-90 אלף חרדים צווי גיוס - והם לא נענו אליהם. מתוכם, רק שיעור זניח של משתמטים נעצר (ושוחרר בהמשך), וחרף פסיקות בג"ץ בנושא הממשלה והמשטרה לא מסייעות לצה"ל להביאם אל הבקו"ם.
למרות זאת, פוקס כתב כי "בחינת נתוני הגיוס בציבור החרדי בתקופה האחרונה והשפעת המעצרים של תלמידי ישיבות והתלהטות הרוחות שבאה בעקבותיה על המשימה העיקרית שעומדת לפתחנו, מצביעה על כך שמעצרים אלו של לומדי התורה אינם מקדמים גיוס מקרב הציבור החרדי אלא דווקא מרחיקים גיוס, וקיים חשש ממשי לקריעת החבל עם הציבור החרדי עד כדי הגעה חלילה למלחמת אחים וזאת פחות משבוע לפני תחילת תקופת בין המצרים.
"יודגש, כי הוראת שעה זו אינה פוטרת את תלמידי הישיבות מחובת השירות בצה"ל, אינה מאפשרת להם קבלת אישור מצה"ל לדחיית שירותם ואינה פוטרת אותם מהסנקציות הכלכליות החלות עליהם בפועל".
בצה"ל סירבו להגיב לדברים.