האמירות שסיפק הלילה (בין שני לשלישי) נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שלפיהן הוא ישקול להפסיק את הסיוע האמריקני למצרים ולירדן "אם לא יסכימו לקבל פליטים פלסטינים", מהוות נקודת מפנה בסוגיה הפלסטינית וקושרות אותה ליחסים ארוכי השנים בין המדינות לארה"ב.
4 צפייה בגלריה
מצרים וירדן התנגדו לתוכניתו של טראמפ - ועשויות לסבול כלכלית
(צילום: Omar AL-QATTAA / AFP, Sean Gallup / Getty Images, AP / Carlos Osorio, רויטרס / Saudi Press Agency Handout / Reuters)
רק בינואר האחרון הודיע ממשל טראמפ על הקפאת כל הסיוע האמריקני הבינלאומי למשך 85 ימים לצורך "בחינה מחודשת", אך החריג את ישראל ומצרים בעקבות המלחמה. לאחר דבריו של הנשיא האמריקני הלילה מסרו מקורות דיפלומטיים מצרים לעיתון הקטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד" כי "יישום האיומים משמעותו שלהסכם השלום עם ישראל אין יותר ערך". הם ציינו בנוסף כי "המתח ביחסי ארה"ב-מצרים הוא הגדול ביותר זה שלושה עשורים. ביקורו של א-סיסי בוושינגטון צפוי להידחות ללא הגבלת זמן לאור המתיחות, ובעקבות תוכניתו של טראמפ לעקירת תושבי עזה".
מקורות אחרים מסרו לרשת הטלוויזיה הסעודית "אל-ערביה" כי "מצרים החליטה לנקוט אמצעי זהירות כדי להתמודד עם כל עצירה אפשרית של הסיוע האמריקני, והכינה תוכניות חירום להתמודדות עם כל לחץ אמריקני בנוגע לסוגיית העקירה. מצרים קיבלה החלטה סופית בנוגע לעזה ומסרבת לסגת ממנה. עד כה לא הודיעו לקהיר על פגיעה כלשהי בסיוע".
מצרים קיבלה מארה"ב את הסיוע השלישי בגודלו - אחרי ישראל וירדן - והיא תושפע רבות אם הוא יופסק. בימים האחרונים התייחס לכך העיתון המצרי "אל-מסרי אל-יום", וחשף כי הסיוע האמריקני למדינה מוערך בכ-2.1 מיליארד דולר, בהם 815 מיליון דולר שמועברים כסיוע כלכלי. היתר, כך לפי העיתון, מתבטא בסיוע צבאי. עוד נכתב כי ארה"ב השתמשה לא פעם בסיוע המועבר למצרים - המהווה כשליש מתקציבה הצבאי - כאמצעי לחץ על המדינה.
בעיתון "א-שרק אל-אווסט", היוצא לאור בלונדון בשפה הערבית, ציינו כי ההחרגה של מצרים מהקפאת הסיוע "קשורה לתפקידה המרכזי בשמירה על הביטחון במזרח התיכון ולהסכם השלום בין מצרים לישראל". מומחים ששוחחו עם העיתון אישרו אז כי "ההחרגה בוודאי תזכה להערכה רבה מצד הרשויות המצריות, ותגביר את שיתוף הפעולה של הצדדים בנושאים אזוריים". למרות זאת, אחרי דבריו האחרונים של טראמפ, ההערכות מוטלות בספק.
הסיוע הוקפא - וירדן חתמה על הסכם חדש באירופה
בעוד שמצרים וישראל הוחרגו מהחלטתו של הממשל האמריקני בחודש שעבר, הסיוע לירדן הופסק. המדינה תלויה במידה רבה בסיוע חוץ, ונתמכה בעיקר על ידי ארה"ב. הסיוע האמריקני לירדן בסך 1.4 מיליארד דולר, שהיה כאמור השני בגודלו אחרי הסיוע לישראל, מילא תפקיד חשוב בכלכלתה של המדינה ומימן תוכניות פיתוח ושמירה על יציבותה. ירדן קיבלה סיוע גדול על אף שהיא מהווה רק עשירית בגודלה ממצרים. לפני הקפאתו, הצפי היה שב-2025 היא תקבל סיוע אמריקני בשווי 2.1 מיליארד דולר. בתוך כך, עבדאללה מלך ירדן צפוי להיפגש הערב בוושינגטון עם טראמפ.
מספר ימים לאחר שנמסרה החלטתו של טראמפ להפסיק את המימון ביקר עבדאללה בבריסל, וחתם על הסכם שותפות אסטרטגית מקיפה בין מדינתו לאיחוד האירופי. ההסכם, כך דווח, קובע את הגברת שיתוף הפעולה בין שני הצדדים בתחום המדיני, בביטחון ובהגנה, בכלכלה, במסחר, בהשקעות, במשאבי האנוש ובתמיכה בסוגיית הפליטים. הוא גם כולל סעיפים הנוגעים להגברת המאמצים להילחם בהברחות הסמים והנשק לירדן.
4 צפייה בגלריה
כבר בתקופתו של ביידן: הפגנות פרו-פלסטיניות בעקבות המלחמה
(צילום: REUTERS/Alaa Al Sukhni)
לירדן ולארה"ב קשר ארוך שנים ומשמעותי המבוסס על אינטרסים משותפים, בהם שיתוף הפעולה בכל הנוגע לטרור האיסלאמי ולטרור הבינלאומי. ירדן היא מדינה בעלת חשיבות אסטרטגית עבור ארה"ב, שנותנת בה אמון, מאחסנת בה נשק ומציבה בה כוחות. כ-3,000 חיילים אמריקנים נוכחים בצורה שוטפת על אדמת ירדן, בין היתר בעקבות ההסכם החשאי שנחתם לפני שנים בין המדינות, ומאפשר לצבא ארה"ב גישה חופשית ל-12 בסיסים צבאיים ירדניים מרכזיים בצו מיוחד של המלך עבדאללה. ירדן היא בעלת ברית שאינה חברה בנאט"ו, ומתקיימים איתה גם אימונים משותפים למדינות נוספות, בהן ישראל.
ראש החטיבה ללימודי מזרח תיכון במכללה האקדמית גליל מערבי וחוקר במרכז דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' רונן יצחק, אמר כי "היו משברים בעבר, גם בין ישראל לירדן וגם בין ירדן לארה"ב". לדבריו, "אחרי 1967 (ששת הימים - לב"א) המלך חוסיין טען שהממשל האמריקני הוא פרו-ישראלי ולא לוחץ על ישראל לפנות את הגדה ולסגת, אבל תמיד היחסים נשמרו 'מאחורי הקלעים'".
למרות זאת, הוא ציין, קשה להתעלם מדעת הקהל הירדנית האנטי-מערבית, התומכת מאוד בפלסטינים. הוא הוסיף כי לפני מספר ימים פורסם בירדן "גילוי דעת" של הנכבדים הירדנים, שהביעו תמיכה בעמדת המלך נגד "גירוש פלסטינים מהרצועה". לעבדאללה יש כאמור תמיכה מובהקת מצד מדינות ערב נגד תוכניתו של טראמפ, וגם תמיכה עממית. "לירדן יש מדיניות עצמאית לפעמים, ועבדאללה הוא לא בובה של האמריקנים. יש נטייה לזלזל בו", ציין פרופ' יצחק.
"מערכת היחסים בין ירדן לארה"ב היא לא כתמול שלשום. ברור שכבר יש סדר ביחסים, אך גם בעבר היה פיצוץ בסיוע האמריקני, אחרי מלחמת המפרץ. הנקודה החשובה היא שמעולם לא נתנו לירדן ליפול, רק פגעו בה כעונש על המדיניות שלה. מה שלא מובן כעת זו דווקא השתיקה של ישראל, שאמורה לדעת מה משמעות החלשת השלטון בירדן. ישראל עומדת מאחורי מהלכים שעלולים לפגוע בה", הוא סיכם. לגבי היתכנות איומיו של טראמפ, אמר: "קשה לי להאמין שזה יֵצא לפועל בצורה של הפסקת הסיוע לחלוטין".
הפתרון של מצרים וירדן: מדינה פלסטינית
עוד בתחילת המלחמה התנגדו מצרים וירדן ל"עקירת פלסטינים מרצועת עזה", בעיקר בשל החשש למעבר עקורים לשטחן - מעזה למצרים ומיהודה ושומרון לירדן. בכירים מצרים הדגישו כי "כל עקירה תביא לחיסול הסוגיה הפלסטינית", וגם בקהיר וגם בעמאן הביעו תמיכה בפתרון שתי המדינות ובהקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים. עבור המדינות מדובר בסוגיה עקרונית וחשובה, ונראה כי איומים כלכליים כאלה ואחרים לא יזיזו אותן מעמדתן, אלא יביאו אותן להיערכות מחודשת ולחיפוש פתרונות מימון אחרים. אולי, אם האיומים ימומשו, הם יובילו אפילו לחיזוק קשרים חדשים באזור, שלא ייטיבו עם ישראל.
שר החוץ של מצרים בדר עבד אל-עאטי הבהיר למזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו, במהלך ביקורו של השר בארה"ב, כי "מדינות ערב תומכות בפלסטינים ודוחות את תוכנית טראמפ". הוא הדגיש את "החשיבות של שיקום עזה - בזמן שהפלסטינים נשארים בה". גורם רשמי בממשלת אחת ממדינות ערב באזור אמר ל-CNN בעילום שם כי "עדיין לא ברור" אם ארה"ב אכן עובדת על פרטי התוכנית לעקירת עזתים מהרצועה, וציין כי גורמים ערבים רשמיים ידונו עם טראמפ בעתידה של עזה.
