ארבע שנים בדיוק חלפו מאז הפלישה הרוסית לעומק אוקראינה ב-24 בפברואר 2022, ועבור רוב העולם, המלחמה הזו מתנהלת ברקע, כמעט כבשגרה. במרוצת הזמן, הרבה בגלל טכנולוגיות מתקדמות כמו שימוש פורץ דרך ברחפנים, הפכה המלחמה הזו למלחמת התשה סטטית למדי, כששום צד אינו מסוגל באמת לשנות באופן משמעותי את תמונת המצב. הרוסים אמנם כבשו כ-20% משטחה הריבוני של אוקראינה, אבל היקף האבדות שלהם עצום, ואילו האוקראינים אמנם מגינים בעוז ובתחכום רב על הקווים, אבל אינם מסוגלים להוציא לפועל מתקפה משמעותית לשחרור השטחים שכבשה רוסיה.
6 צפייה בגלריה
פוטין וזלנסקי. מי ימצמץ ראשון?
(צילום: REUTERS/Evgenia Novozhenina, REUTERS/Gleb Garanich, AFP, Oleg Petrasiuk/Press Service of the 24th King Danylo Separate Mechanized Brigade of the Ukrainian Armed Forces/Handout via REUTERS)
המערכה של פוטין מול המערב
בחלוף ארבע שנים מפתיחת המערכה, מבחינתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הוא לא חווה שום כישלון. אדרבא, לתפיסתו המלחמה היא רק עוד הוכחה ניצחת לכך שרוסיה מסוגלת לשאת כאב יותר מהמערב החלש למען השגת המטרה, בלי לעצור או לסגת. פוטין מודע לעובדה שקהילות המודיעין בארה"ב ובבריטניה חזו את צעדיו ב-2022 בדיוק מרשים, אך לשיטתו הן לא השכילו להבין כמה גדולה נכונותו להקריב משאבי מדינה עצומים עבור הישג טריטוריאלי שיוביל בסופו של דבר להכפפת אוקראינה לרוסיה.
לפי פוטין, מדובר כעת במערכה היסטורית מול המערב, ששואף לדעתו להחליש את רוסיה ולהביא לפירוקה. לפיכך כניעה או פשרה אינן באות בחשבון מבחינתו. גם העובדה שרוסיה ספגה לפי הערכות קרוב ל-1.2 מיליון הרוגים ופצועים בשדה הקרב, מספר שאין לו אח ורע מאז מלחמת העולם השנייה, לא מזיזה אותו מעמדתו. שובו של טראמפ לבית הלבן נטע בפוטין תקוות לפיצול דרמטי בין וושינגטון לבריסל, שיחליש את אירופה ואת נאט"ו, יפלג אותן ויעמיק את הקיטוב, מה שאמור לשרת היטב את האינטרס הרוסי.
6 צפייה בגלריה
הנשיא הרוסי פוטין. תקציב הביטחון שואב 40% מתקציב המדינה
(צילום: AP Photo/Pavel Bednyakov)
6 צפייה בגלריה
אוקראינה יצרה תעשיית נשק משגשגת. זירת פגיעה מאש אוקראינית במחוז הרוסי בלגורוד
(צילום: רויטרס)
אבל בבית פנימה, ברוסיה, המצב הכלכלי הולך ומידרדר, והוא מציב אתגר גדול לפוטין וליכולת של ארצו להמשיך במלחמה. פוטין מנהל כלכלת מלחמה לכל דבר, שבה המגזר הצבאי נהנה מהזרמות של תקציבי עתק, אבל המגזר האזרחי, שהוא הכלכלה האמיתית, נובל בקצב מהיר, והאזרח הקטן סובל מריבית גבוהה ומאינפלציה חונקת. לעת עתה הכלכלה הרוסית מחזיקה מעמד, אבל במחיר כבד: תקציב הביטחון שואב קרוב ל-40% מתקציב המדינה, תשלומי החוב והגירעון התקציבי גדלים, והתחזיות להכנסות מייצוא נפט קודרות.
כרגע נראה שפוטין מאמין, או בעצם מהמר, שבסופו של דבר אוקראינה תתייאש, תקרוס ולא תוכל לעמוד עוד בהתשה רוסית עקבית. הוא מקווה שהבקיעים במערב יעמיקו, ושקריסה אוקראינית תגיע הרבה לפני קריסה של כלכלת רוסיה. זהו הימור מסוכן מאוד.
האתגר הכפול של זלנסקי
עבור נשיא אוקראינה עצם העובדה שהוא עדיין בתפקידו והמדינה שלו ממשיכה לעמוד על רגליה ואף להכות בעומק רוסיה שוב ושוב היא הישג כביר כשלעצמה, הישג שערב המלחמה ב-2022 איש כמעט לא העריך שהוא אפשרי. רבים רואים בוולודימיר זלנסקי גיבור: הוא סירב לנטוש את ארצו ואת עמו בימי הפלישה הראשונים, למרות הפצרות מוושינגטון ומלונדון, והפגין מנהיגות ואומץ שליכדו את העם בזמנים איומים. הוא הפציר במערב לתת בו אמון ולספק לו מערכות נשק, והשיג את מבוקשו, תוך שצבא אוקראינה מצליח להכאיב לרוסים ולהשפילם פעם אחר פעם באוויר, בים וביבשה. קייב לא נפלה, והיכולות האוקראיניות סייעו להחלטת המערב לתמוך בה צבאית וכלכלית.
6 צפייה בגלריה
נשיא אוקראינה זלנסקי. עצם העובדה שהוא עדיין כאן היא הישג
(צילום: RALF HIRSCHBERGER / AFP)
האוקראינים משלמים כמובן מחיר כבד: כ-20% משטח המדינה נכבש ל-ידי הרוסים, יותר מחצי מיליון חיילים נהרגו ונפצעו, הרס נורא נגרם לערים, הכלכלה משותקת ותשתיות האנרגיה נחרבות בתקיפות רוסיות ללא הפסקה. מיליוני פליטים אוקראינים עדיין נמצאים בגלות, והתמשכות המלחמה מתישה רבים.
עם שובו של טראמפ לבית הלבן נעשה האתגר של זלנסקי גדול ומורכב אפילו יותר: כעת עליו להתמודד גם מול גורם כמעט עוין בוושינגטון ועם לחצים כבדים לפשרה שתוביל לסיום המלחמה. גם מבית הלחץ גדל, עם פרשות שחיתות שהגיעו עד למקורביו וקריאות לקיום בחירות. בתוך כל אלו זלנסקי מצליח להחזיק מעמד ולשמר את המלחמה בסדר היום הבינלאומי. מעבר לכך אוקראינה קיבלה מעמד של מועמדת לאיחוד האירופי, זכתה לחבילות סיוע ביטחוני וכלכלי עצומות מהמערב, והפכה לנכס ביטחוני עבור אירופה, עם תעשיית נשק מנוסה ומשגשגת, שמייצרת כעת את רוב הנשק לצבא האוקראיני, כולל רחפנים, כטב"מים וטילים בליסטיים.
ועדיין, העתיד נותר מעורפל: אוקראינה אמנם לא הוכרעה, וזה הישג דרמטי, אך היא עדיין נלחמת על גבולותיה, על כלכלתה ועל עתידה האירופי. מבחינת זלנסקי, עצם קיומה הריבוני של אוקראינה הוא הניצחון הראשון. השאלה היא איזה מחיר עוד יידרש ממנה לשלם כדי להשלים את המלאכה בסביבה בינלאומית מורכבת, כאוטית ובלתי צפויה.
