השר עמיחי שיקלי כתב השבוע כי אין זה מתפקידם של ארגוני הביטחון הלאומי לקדם אג'נדות של מגדר ולהט"ב. "צה"ל והשב"כ אינם אוניברסיטאות ואינם ארגונים פוליטיים", כתב. "תפקידם אחד: לשמור על ביטחון ישראל".
קשה להתווכח עם המשפט הזה. אכן, תפקידו של צה"ל הוא להגן על המדינה. אלא שהשאלה האמיתית אינה מה תפקידו של הצבא, אלא מה נדרש ממנו כדי לבצע אותו היטב.
שיקלי צודק בדבר אחד: תפקידו של צה"ל הוא לשמור על ביטחון ישראל. אלא שדווקא משום כך הוא טועה במסקנה. השאלה אינה אם צה"ל צריך לעסוק בביטחון. ברור שכן. השאלה היא מה נדרש מצבא כדי להיות כשיר, חד, מקצועי ומנצח.
האם אפשר באמת לשמור על ביטחון ישראל בלי להבין את האנשים שמרכיבים את הצבא? בלי לזהות את האתגרים שהם חווים ואת החסמים שמונעים מהם למצות את יכולותיהם? מי שסבור שמגדר הוא נושא זר לצבא, מתעלם מהעובדה שמאות אלפי נשים וגברים משרתים בו, ושניהול נכון של כוח האדם הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בכשירות המבצעית שלו.
(צילום: Shutterstock )
הבעיה היא שהמילה "מגדר" הפכה בשנים האחרונות למילת קוד פוליטית. יש מי ששומעים אותה וחושבים על ויכוחים אידיאולוגיים, על קמפוסים ועל מאבקים תרבותיים. אבל בצה"ל מגדר הוא קודם כל מציאות. למעלה משליש מהמשרתים הם נשים. אלפי נשים משרתות בתפקידי לחימה, פיקוד, מודיעין, רפואה וטכנולוגיה. שאלות של שילוב, שוויון הזדמנויות, תנאי שירות, הטרדות מיניות, פערים והתאמת מסגרות אינן שאלות תיאורטיות. הן חלק בלתי נפרד מניהול כוח האדם של הצבא.
צבא לא נמדד רק בטנקים, מטוסים, מערכות מודיעין וטכנולוגיות מתקדמות. היתרון היחסי האמיתי של צה"ל מאז הקמתו הוא איכות כוח האדם שלו. האנשים והנשים שמשרתים בו הם המשאב החשוב ביותר שלו. לכן אין היגיון מבצעי, מקצועי או אסטרטגי לוותר מראש על הפוטנציאל של מחצית מאוכלוסיית המדינה. צבא איכותי מחפש את האנשים המתאימים ביותר לכל משימה, לא את המגדר המתאים ביותר.
מגדר הוא גם שאלה של איכות קבלת ההחלטות. מערכות שבהן כולם מגיעים מאותו רקע, חושבים באופן דומה ומחזיקים באותן נקודות עיוורון, חשופות יותר לקונספציות. דווקא מגוון סביב שולחן קבלת ההחלטות הוא כלי מקצועי: הוא מאפשר לשאול שאלות אחרות, לערער על הנחות מקובעות, לזהות סימני אזהרה בזמן ולמנוע טעויות יקרות. את הלקח הזה אי אפשר לנתק מ-7 באוקטובר.
כלים שנועדו לאפשר לצבא לבצע את משימתו טוב יותר
הטענה שלצבא אין מה להתעסק עם מגדר דומה לטענה שלצבא אין מה להתעסק ברפואה, בבריאות הנפש או בחינוך. אף אחד מהתחומים הללו אינו מטרתו של הצבא. כולם כלים שנועדו לאפשר לו לבצע את משימתו טוב יותר. איש אינו מציע לבטל את חיל הרפואה משום שתפקידו של צה"ל הוא להילחם. איש אינו טוען שאין צורך במערך בריאות הנפש משום שהצבא אינו גוף טיפולי. כולנו מבינים שאלו רכיבים חיוניים בכשירות המבצעית. כך גם ההתייחסות לסוגיות מגדריות.
מלחמת 7 באוקטובר המחישה זאת היטב. נשים היו בחזית ההגנה על המדינה - כתצפיתניות, לוחמות, טייסות, קצינות מודיעין ומפקדות. הן שילמו מחיר כבד, הפגינו אומץ לב יוצא דופן והוכיחו פעם נוספת את תרומתן לביטחון ישראל. מי שחושב שמאות אלפי נשים יכולות לשרת במערכת צבאית מורכבת מבלי שאיש יעסוק בהיבטים המגדריים של השירות שלהן, פשוט מתעלם מהמציאות.
השאלה למי ניתנת הזדמנות שווה להגיע לתפקידי פיקוד, להתקדם ולהשפיע בצבא אינה מסתיימת בשער הבסיס. היא משפיעה על דמותם של מוקדי הכוח האזרחיים של ישראל שנים רבות קדימה
אבל בישראל יש סיבה נוספת לכך שעיסוק במגדר בצה"ל הוא אינטרס לאומי ולא רק צבאי.
בניגוד לרוב מדינות העולם המערבי, צה"ל אינו רק מוסד ביטחוני. הוא גם אחד ממסלולי ההכשרה המרכזיים למנהיגות, לניהול ולהשפעה ציבורית. מספיק להביט סביבנו כדי לראות כמה רמטכ"לים ואלופים הגיעו לפוליטיקה, כמה בכירים במערכת הביטחון עומדים כיום בראש חברות, ארגונים וגופים ציבוריים, וכמה ממוקדי הכוח של החברה הישראלית צמחו מתוך המערכת הצבאית.
לכן השאלה למי ניתנת הזדמנות שווה להגיע לתפקידי פיקוד, להתקדם ולהשפיע בצבא אינה מסתיימת בשער הבסיס. היא משפיעה על דמותם של מוקדי הכוח האזרחיים של ישראל שנים רבות קדימה. כאשר נשים מודרות מתפקידי פיקוד או נתקלות בחסמים שאינם ענייניים, המשמעות אינה רק פגיעה בשירותן הצבאי. המשמעות היא גם צמצום ההזדמנויות שלהן להשתלב בעתיד במעגלי קבלת ההחלטות, הניהול וההשפעה של החברה הישראלית כולה.
דווקא משום ששיקלי כיהן בעבר כשר לשוויון חברתי, אפשר היה לצפות שיבין כי מגדר אינו |אג'נדה" שמכניסים לצבא מבחוץ. מגדר הוא מציאות קיימת בתוך הצבא. השאלה אינה אם צה"ל יעסוק בה, אלא אם יעשה זאת ברצינות, במקצועיות ומתוך הבנה שזהו חלק מביטחון ישראל.
בסופו של דבר, הוויכוח אינו בין ביטחון לבין מגדר. הוויכוח הוא בין מי שמבין שצבא חזק נבנה ממיצוי מיטבי של כלל המשרתים והמשרתות, לבין מי שחושב שאפשר להתעלם מהמציאות האנושית ולהסתפק בסיסמאות.
איילת רזין בית אורהשר שיקלי צודק בדבר אחד: תפקידו של צה"ל הוא לשמור על ביטחון ישראל. דווקא משום כך הוא אינו יכול להרשות לעצמו להתעלם מגורמים שמשפיעים על איכות כוח האדם שלו, על שילוב נשים בתפקידים משמעותיים ועל דור המנהיגות שיצמח ממנו בעתיד.
צה"ל לא צריך לעסוק במגדר במקום בביטחון. הוא צריך לעסוק במגדר כדי להבטיח את הביטחון. כי צבא מנצח לא נמדד רק במספר המטוסים, הטנקים או החטיבות שלו. הוא נמדד גם ביכולתו למצות את הפוטנציאל של כל מי שמשרתים בו - נשים וגברים כאחד.
עו"ד איילת רזין בית-אוֹר היא מומחית בקידום שיוויון מגדרי ומאבק באלימות מגדרית, לשעבר מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה
