חוק הגיוס, המובא בשם צה"ל כחלק מהצרכים המערכתיים של הלחימה בעזה, פתח מחדש את אחת הסוגיות הנפיצות בחברה הישראלית. יותר ויותר חברי כנסת, גם בקואליציה, קוראים לשנות את המשוואה ומבהירים: מה שהיה עד היום כבר לא יכול להימשך. חברי כנסת בליכוד פנו לראש הממשלה בנימין נתניהו - ומבקשים את התערבותו בנושא. מי שמזהה את המשבר האפשרי הוא ראש האופוזיציה יאיר לפיד, שימסור הערב (שלישי) הצהרה לתקשורת סביב הנושא.
3 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר בבסיס תל השומר
ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר בבסיס תל השומר
נתניהו עם המתגייסים החרדים, בתחילת המלחמה
(צילום: איתי בית און / לע"מ)
נתניהו מצידו לא התייחס בהרחבה לנושא חוק הגיוס מאז שהופץ תזכיר החוק בשבוע שעבר וחולל סערה. ערב קודם לכן קיים ראש הממשלה מסיבת עיתונאים שגרתית לתקופה האחרונה - ואמר במענה לשאלת אחד הכתבים כי הוא "מעריך" שהחוק יעבור. למרות התסיסה הגוברת בליכוד, בציונות הדתית ובעוצמה יהודית, רוב חברי הכנסת החרדים עדיין שותקים ומסרבים לעסוק בנושא.
במכתב ששלחו לו היום חברי הכנסת ממפלגתו, הם ביקשו לחוקק את החוק הנדרש לצה"ל כעת, במתכונת זמנית של הוראת שעה, כך שאפשר יהיה להשלים את התיקונים המחייבים את הגדלת מספר החרדים המתגייסים לצה"ל. "בבוקר שמחת תורה פתח ארגון הטרור חמאס במתקפה ברברית חסרת תקדים כנגד אזרחי ישראל שגבתה את חייהם של 1,145 בני אדם. מתחילת המלחמה ספג צה"ל 569 אבידות ולמעלה מ-2,800 פצועים", נכתב במכתב עליו חתמו השר עמיחי שיקלי וחברי הכנסת דן אילוז ומשה סעדה.
"במציאות המלחמה המתמשכת, היקף החיילים הנדרש כדי לעמוד במשימות הביטחון לטווח הזמן הנראה לעין, מחייב היערכות מחודשת וחקיקה מותאמת. בתאריך 8/2/24 פורסמו שני תזכירי חוק הנוגעים לתיקונים שמבקשת מערכת הביטחון להחיל, תיקון לחוק השירות הצבאי ולחוק המילואים, וזאת במטרה להתאים את החקיקה לצורכי המלחמה המיידיים. התיקונים יאפשרו הארכה של השירות הסדיר חזרה לשלוש שנים וכמו כן זימון לפרקי זמן שירות ממושכים של משרתי המילואים...".
3 צפייה בגלריה
דן אילוז, עמיחי שיקלי, ומשה סעדה
דן אילוז, עמיחי שיקלי, ומשה סעדה
ימרדו? אילוז, שיקלי וסעדה
(צילום: מתוך פייסבוק, משה מזרחי, אלעד גרשגורן)
3 צפייה בגלריה
יצחק גולדקנופף, אריה דרעי
יצחק גולדקנופף, אריה דרעי
הם שותקים. גולדקנופף ודרעי
(צילום: אלכס קולומויסקי, אבי מועלם)
הם ציינו כי הצורך המיידי מובן וברור, ואת תיקוני החקיקה חיוני לקדם כדי לוודא שצה"ל פועל במסגרת החוק, אולם החוק מציף באופן טבעי וצודק סוגיה רחבה יותר שמתגלגלת מעשור לעשור ללא פתרון והיא סוגיית השוויון בנטל. "צורכי הביטחון הנוכחיים של מדינת ישראל מחייבים הרחבה של מעגל הנושאים בנטל", כתבו, "בשונה מעיתות שגרה לא ניתן עוד לקבל בשוויון נפש מצב בו קבוצות מסוימות בחברה עומסות על כתפיהן את נטל הביטחון על מחיריו הכבדים בעוד קבוצות אחרות בעם ישראל ממשיכות בשגרת חייהן".
לדבריהם, תזכירי החוק שפורסמו משדרים כי "מה שהיה הוא שיהיה". הנטל הביטחוני גדל, אבל אותם אנשים הם שיישאו אותו על כתפיהם. "לא נוכל לתת את ידינו לעיוות ערכי ומוסרי זה", הבהירו. השר ושני חברי הכנסת הציעו פתרון לפיו תובא כאמור החקיקה בהוראת שעה, לשנה אחת בלבד, כך שיינתן מענה לצורכי המלחמה. במהלך השנה, כך לפי תוכניתם, יגובשו הסכמות שיאפשרו לציבורים נוספים לקחת חלק.
עם זאת, ספק אם הם ייענו בחיוב על ידי ראש הממשלה, שכן רוב חברי הכנסת החרדים עדיין שותקים בימים האחרונים חרף הביקורת החריפה על תזכירי החוק. אתמול נשמעה התבטאות מעט שונה בנוף החרדי על ידי השר יעקב מרגי מש"ס, שהציע מתווה משלו ואמר בריאיון ל"כיכר השבת" כי כל מי שלא לומד תורה מחויב להתגייס. לדבריו, יש לא מעט צעירים שלא לומדים תורה ולא ברור מדוע לא מתגייסים. הוא הודה שהעידן של פטור גורף ואוטומטי צריך להסתיים.