מחר, יומיים בלבד לאחר הבחירות, נציין 3 שנים לנופלו של בננו אהובנו, רב-סרן יהודה כהן ז"ל, מפקד פלוגה בסיירת גבעתי שנפל בקרב גבורה בשבוע הראשון של הכניסה הקרקעית לעזה. בבוקר 7/10 יצא יהודה מביתנו שבבקעה והמשיך ללחימה בקיבוץ נחל עוז. מאז לא חזר. את יהודה וחייליו לא עניין לאיזו מפלגה מצביעים אנשי הקיבוץ. הם סיכנו את חייהם מתוך אמונה באחריות הלאומית ובשותפות השורשית שבין חלקיו של עם ישראל.
תהילה ודב כהן הוריו של רס"ן יהודה כהן ז"ל
(צילום: אלישע בן קימון)
הכאב על לכתו של יהודה נמצא בכל עת ולא ירפה לעולם. בימי השבעה וגם בחודשים שאחריהם, הנחמה בה אחזנו הייתה האמונה העמוקה בשינוי שעבר העם. האמנו בכל לבנו שעם ישראל, אשר שילם מחיר כבד כל כך, לא יחזור לעולם למצב שלפני שבעה באוקטובר- לא לפילוג, לא לשסע ולא להחרמות. הרגשנו כולנו את השותפות, את הערבות ההדדית ואת האחדות הפשוטה והאמיתית בין כל חלקי העם.
היום, בכאב לב גדול, אני שומעת שוב את אותם הקולות הישנים. קולות המריבה, פסילת ציבור זה או אחר והמחנאות.
אני רוצה לבקש מעומק הלב מהפוליטיקאים ומהמנהיגים של המדינה למענה נפל בני: קחו אחריות. הבינו כי אין פתרון אחר מלבד ממשלת אחדות.
העם שלנו יצא בהמוניו להצביע, והעם מורכב משני גושים דומים בגודלם כאשר לאף גוש אין רוב משמעותי. אי אפשר להמשיך לנסות להכריע זה את זה. אי אפשר להקים ממשלה צרה ולהתעלם ממחצית מהציבור
העם שלנו יצא בהמוניו להצביע, והעם מורכב משני גושים דומים בגודלם כאשר לאף גוש אין רוב משמעותי. אי אפשר להמשיך לנסות להכריע זה את זה. אי אפשר להקים ממשלה צרה ולהתעלם ממחצית מהציבור.
לנוכח האתגרים האדירים שעומדים בפנינו- האתגרים הביטחוניים והחיצוניים בנוסף לפצעים הפנימיים שדורשים איחוי - אנחנו חייבים ממשלה שתישען על בסיס רחב. ממשלה רחבה המבטאת את חלקי העם השונים. ממשלה שתחבר ולא תפלג.
את נאום הכניסה שלו לתפקיד מ"פ בסיירת גבעתי, כמה חודשים לפני שנפל בקרב, סיים יהודה במילים: "יחד ורק יחד ננצח".
זה לא היה רק נאום צבאי. זו צוואה חברתית ולאומית המופנית לכולנו. עכשיו תורכם, המנהיגים שלנו. הקשיבו לעם, ללוחמים, הקשיבו למשפחות. פעלו לפי צוואה זו ויחד ננצח.
