בימים האחרונים אנחנו נחשפים לניסיונות חוזרים ונשנים לצבוע את בצלאל סמוטריץ' כשר אוצר אחראי ומצליח. הטיעון המרכזי של תומכיו נתלה בנתונים: הכלכלה מתפקדת בצורה מרשימה אחרי שלוש שנים של מלחמה, שוק ההון משגשג, והאינפלציה אינה משתוללת. אי אפשר לזלזל בנתונים החיוביים - אבל ביצועים קצרי טווח מושפעים מגורמים רבים בארץ ובעולם ובעיקר מחוזקו של הסקטור הפרטי, חוזק שאין עדות לכך שמהלכים כלשהם של שר האוצר היטיבו איתו.
בצלאל סמוטריץ'
(צילום: ריאן פרויס)
לכן נכון לשפוט שר אוצר על בסיס מעשיו בתחומים שבהם להחלטות שלו יש משקל ארוך טווח: סדרי העדיפויות התקציביים, הובלת רפורמות מבניות וטיפול בבעיות השורש המאיימות על עתיד המדינה.
שר אוצר אינו גזבר ותפקידו לא מסתכם בריסון הגירעון. הרי לא תשבחו את גזבר ועד הבית אם ישתמש בכספי הדיירים למימון חוגים לילדיו, ובו בזמן ישמור על גירעון נמוך באמצעות הזנחת הניקיון והתשתיות בבניין. שר אוצר נבחן לפי השימוש בתקציב: האם החלק הגמיש מיועד לטובת כלל האזרחים, או לטובת מגזרים צרים תוך פגיעה בכלכלה? כשבוחנים את סמוטריץ' לפי מדדים אלו, התמונה שמתקבלת היא של נזק לעתיד המדינה. יתרה מזו, הוא היה מראשי התומכים בהתמשכות אין-קץ של המלחמה, בעלות של מאות מיליארדי שקלים.
האתגר הכלכלי החשוב ביותר של ישראל לטווח הארוך הוא ההון האנושי והשילוב התעסוקתי. כמעט מחצית מילדי ישראל נמצאים במסגרות החינוך החרדיות והערביות, שאיכותן נמוכה להחריד, בעוד שאר המערכת מידרדרת. במקום להתמודד עם האתגר הקיומי של גידול באוכלוסייה החרדית שאינה רוכשת יכולת להתפרנס ולשלם מיסים, סמוטריץ' תמך בעידוד ההשתמטות מעבודה ומגיוס והגדיל דרמטית את התקציבים המגזריים לחרדים. במקביל, הוא קיצץ בתוכנית החומש לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, הקפיא תקציבים לשילוב באקדמיה ופגע באכיפת החוק - צעדים שפגעו בשילוב החברה הערבית בכלכלה והזינו את הפשיעה המאורגנת.
ביזה תקציבית ופופוליזם
במקום טיפול בבעיות השורש, קיבלנו ביזה תקציבית ופופוליזם. חלוקת הכספים הקואליציוניים שברה שיאים, בזמן שאת המחיר שילם הציבור הרחב בקיצוצים ברווחה, בתשתיות, בהעלאות מיסים ובגידול בחוב הציבורי. אל אלה הצטרפו צעדים פופוליסטיים מזיקים, כמו ביטול המיסים על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים, ולחץ פומבי על בנק ישראל להוריד את הריבית - תוך התהדרות בנתוני אינפלציה שהתמתנו רק בזכות העובדה שבנק ישראל התעלם מהמלצותיו.
שרי אוצר בעבר קידמו רפורמות מבניות עמוקות שהפכו את ישראל לכלכלה מודרנית. מהן הרפורמות שסמוטריץ' יכול להתהדר בהן? מה הבשורה שהביא לכלכלת ישראל? תפקידו של שר אוצר הוא להבטיח את השגשוג לדורות קדימה
בזמן שכלכלות מתקדמות משקיעות בעתיד, שר האוצר והממשלה שותפים להזנחה פושעת של התשתיות הקריטיות ביותר: מים, אנרגיה, תחבורה ומערכת הבריאות. האוכלוסייה צומחת, אך ההשקעות אינן מדביקות את הקצב — והתוצאה היא פקקים שרק מתארכים, צפיפות בבתי החולים והמתנה של חודשים לרופאים מומחים.
פרופ' עומר מואבצילום: יובל חןשרי אוצר בעבר קידמו רפורמות מבניות עמוקות שהפכו את ישראל לכלכלה מודרנית. מהן הרפורמות שסמוטריץ' יכול להתהדר בהן? מה הבשורה שהביא לכלכלת ישראל? תפקידו של שר אוצר הוא להבטיח את השגשוג לדורות קדימה. סמוטריץ', לעומת זאת, הוביל צעדים שדוחפים רבים מהציבור היצרני והמשרת אל מחוץ לישראל. נטל המיסוי הכבד, השימוש הפסול בכספי המיסים ונטל המילואים הגדל, בזמן שציבור שלם פטור, יוצרים איום ממשי של ספירלת קריסה והגירה של משלמי המיסים.
מי שמנסה למכור לנו "שר אוצר אחראי", מתעלם מכך שסמוטריץ' הקריב את העתיד הכלכלי של כולנו על מזבח אמונה משיחית בשמיים ויציבות קואליציונית ארצית.
הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת ווריק (אנגליה), ומגיש הפודקאסט "עושים חשבון"
