נציגים משלוש המעצמות האירופיות (ה-E3) נפגשו אתמול בז'נבה עם נציגים איראנים, בניסיון לפתור את המחלוקת בנושא הגרעין האיראני. השיחות הסתיימו ללא תוצאות, בשעה שהמעצמות מאיימות להפעיל את מנגנון ה-snapback שיטיל מחדש את כל הסנקציות הבינלאומיות שהיו נגד טהרן עד 2015 – אז נחתם הסכם הגרעין.
3 צפייה בגלריה
ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר, נשיא צרפת עמנואל מקרון וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ
(צילום: Toby Melville, Pool Photo via AP)
הסכם הגרעין נחתם בין איראן לשלוש המעצמות האירופיות יחד עם סין, רוסיה וארה"ב. ב-2018 הודיע דונלד טראמפ כי וושינגטון פורשת מההסכם והחזיר את הסנקציות האמריקניות נגד טהרן, שפגעו קשות בכלכלה האיראנית. בעקבות פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין והחזרת הסנקציות האמריקניות – ולמרות ששאר המדינות נותרו מחויבות להסכם – החלה טהרן להפר עוד ועוד תנאים בהסכם, בטענה כי מדינות אירופה לא פיצו אותה על הפרישה האמריקנית וכי אין בו עוד תועלת. השנה היא כבר הספיקה לצבור יותר מ-400 ק"ג של אורניום מועשר לדרגה של 60%, מרחק קצר ביותר מדרגת ההעשרה הנחוצה לפיתוח נשק גרעיני, 90%.
על רקע ההפרות האיראניות הודיעו החודש מעצמות אירופה כי ייזמו את החזרת כל הסנקציות על איראן, אם לא יושג הסדר איתה בעניין הגרעין עד סוף אוגוסט. יש לציין שהן הותירו לאיראן פתח לעשות ויתורים שישכנעו אותן להאריך מעט את האולטימטום. הוויתורים שדרשו הם בין השאר חזרה של איראן למו"מ ישיר מול וושינגטון – דבר שהאיראנים שוללים בתוקף; וחידוש הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) על מתקני הגרעין באיראן, כולל וידוא מיקומו של מצבור האורניום המועשר ל-60%, שהרפובליקה האיסלאמית העלימה לפני המתקפה הישראלית-אמריקנית על מתקניה בחודש יוני.
היום דיווחה התקשורת האיראנית כי פקחי סבא"א חזרו לאיראן לראשונה מאז שטהרן הפסיקה את שיתוף הפעולה עם הסוכנות. ראש סבא"א, רפאל גרוסי, אמר אתמול כי הפקחים קיבלו אישור להגיע לאיראן – אך טרם הושג הסכם שיאפשר להם לבקר במתקנים. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, אמר גם הוא שטהרן טרם הגיעה להסכם על חידוש הפעילות של הסוכנות ופקחיה.
"המו"מ האמיתי יתחיל כשהמכתב יוגש למועצת הביטחון"
הדיפלומטים ששוחחו עם רויטרס אמרו כי השיחות בז'נבה לא הניבו התחייבויות ממשיות מצדה של איראן, אך הם מאמינים שיש מקום להמשיך את המגעים הדיפלומטיים בשבועות הקרובים. הם אמרו כי ה-E3 החליטו להתחיל להפעיל את מנגנון ה-snapback, ייתכן שכבר מחר, מתוקף הטענה שאיראן הפרה את תנאי הסכם הגרעין שנועד למנוע ממנה לפתח נשק גרעיני.
3 צפייה בגלריה
המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי. בטהרן קראו לאירופה "לתת זמן לדיפלומטיה"
(צילום: AFP PHOTO / HO / KHAMENEI.IR)
בתום השיחות אמש קראה הרפובליקה האיסלאמית לבריטניה, צרפת וגרמניה ולמועצת הביטחון של האו"ם שלא למהר לפעול נגדה, אלא להותיר עוד זמן למו"מ: "הגיעה העת שמדינות ה-E3 ומועצת הביטחון יקבלו את ההחלטה הנכונה ויתנו זמן ומרחב לדיפלומטיה", אמר סגן שר החוץ האיראני קאזם גריבבאדי, שייצג את טהרן בדיונים.
"המו"מ האמיתי יתחיל ברגע שהמכתב יוגש למועצת הביטחון של האו"ם", אמר דיפלומט מערבי לרויטרס על הפעלת המנגנון והמבוי הסתום במגעים של מעצמות אירופה מול הרפובליקה האיסלאמית. טהרן הזהירה מ"תגובה קשה" במקרה של החזרת הסנקציות הבינלאומיות נגדה.
מנגנון ה-snapback: חזרה אוטומטית של אמברגו הנשק והטכנולוגיות
הסכם הגרעין מ-2015, ששמו הרשמי הוא Joint Comprehensive Plan of Action (JCPOA), עוגן בהחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם ביולי 2015, ונקבע בו מנגנון snapback (בתרגום חופשי: "החזרה מהירה"), המסדיר את האופן שבו יוחזרו הסנקציות של האו"ם על איראן במקרה הצורך: לפי הסעיף הנוגע ל-snapback, אם למדינות השותפות להסכם נודע כי איראן מפירה אותו באופן משמעותי - כפי שמאמינות כעת מעצמות אירופה - הן יכולות להפעיל את המנגנון הזה ולהפנות את הסוגייה למועצת הביטחון של האו"ם.
מרגע שהמנגנון מופעל חייבת המועצה לאשר בתוך 30 יום החלטה שלפיה היא מאריכה את ההקלות הגדולות שנתנה לאיראן מהסנקציות ב-2015, ואם היא אינה מאשרת החלטה כזו – כל הסנקציות של האו"ם שהיו מוטלות על טהרן לפני ההסכם ההוא חוזרות לתוקף.
לפי סעיף ה-snapback, כדי לאשר את ההחלטה על הארכת ההקלות נדרשת תמיכתן של 9 מ-15 חברות המועצה, ובנוסף יש צורך שאף אחת מחמש החברות הקבועות בה – ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת – לא תטיל עליה וטו. מכיוון ששתיים מהחברות הקבועות – בריטניה וצרפת – הן מיוזמות ה-snapback העתידי, הן יוכלו לסכל באמצעות זכות הווטו שלהן כל ניסיון למנוע את החזרת הסנקציות. פירוש הדבר שמרגע שיפעילו את המנגנון, יהיה קשה מאוד, עד בלתי אפשרי כמעט, למנוע את השבת העיצומים הכבדים.
החלטת האו"ם על ההסכם מ-2015 תפקע ב-18 באוקטובר השנה, וברגע שהיא לא תהיה תקפה עוד – המדינות השותפות להסכם לא יוכלו עוד להפעיל את ה-snapback, כך שלשלוש נותר חלון הזדמנויות צר. במסגרת תכנון ההליכים הדיפלומטיים הנוגעים ל-snapback היה על בריטניה, צרפת וגרמניה להביא בחשבון גם את העובדה שבספטמבר תכהן רוסיה כנשיאה התורנית של מועצת הביטחון, והיא נחשבת לשותפה קרובה מאוד של איראן – מי שסיפקה למוסקבה הזרמה שוטפת של כטב"מים למלחמה שלה באוקראינה מאז 2022.
אם מנגנון ה-snapback אכן יופעל, על איראן יוחלו מחדש שש החלטות על סנקציות שהתקבלו נגדה במועצת הביטחון בשנים 2010-2006. הסנקציות הללו יכללו אמברגו נשק; איסור על העשרה ועיבוד מחדש של אורניום; איסור על שיגור טילים בליסטיים בעלי יכולת לשאת ראשי נפץ גרעיניים או עיסוק בפעילויות הקשורות לטילים כאלה, ועל העברת טכנולוגיה הקשורה לטילים בליסטיים; הקפאת נכסים איראניים ברחבי העולם ואיסור כניסה של אישים איראנים וחברות איראניות למדינות שונות; וכן אישור למדינות לבצע חיפושים על מטוסים וספינות של חברות תעופה וספנות איראניות כדי לוודא שאין בהם סחורות אסורות.
