נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הגיע היום (רביעי) לביקור רשמי במצרים, יממה אחרי ביקור חם בסעודיה. ארדואן ומנהיגי מצרים וסעודיה הודיעו רשמית על הבנות והסכמות על שיתופי פעולה בין המדינות, בצל התרחקות רעיון הנורמליזציה עם ריאד - והתקררות היחסים עם קהיר.
בשעות הבוקר פרסמה נשיאות מצרים הודעה לפיה הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי יקבל את פניו של הנשיא הטורקי. נמסר כי השניים צפויים לקיים פגישה רשמית ואחר כך לנהל את "הישיבה השנייה של המועצה לשיתוף פעולה אסטרטגי ברמה גבוהה בין מצרים לטורקיה". עוד נמסר כי שני המנהיגים ישתתפו גם במושב הסיום של פורום העסקים המצרי-טורקי בהשתתפות רחבה של הקהילה העסקית.
עם הגעתו של ארדואן למצרים פורסמו תמונות של קבלת הפנים ברשתות הערביות, בהן גם תמונה של נשות הנשיאים, אמינה ארדואן ואינתיסאר עאמר לוחצות ידיים. בהמשך, סוכנות הידיעות הטורקית אנאדולו דיווחה כי נשיאי טורקיה ומצרים חתמו על הסכמים ומזכרי הבנות.
ארדואן וא-סיסי הופיעו במסיבת עיתונאים שבה דיברו בין היתר על חשיבות יישום הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, ונשיאות מצרים אף פרסמה הודעה רשמית הכוללת לא פחות מ-40 סעיפים שבהם נגעו הנשיאים במסגרת הישיבה של "המועצה לשיתוף פעולה אסטרטגי" בין שתי המדינות. בין הסעיפים נכללו גם גינויים של הפעילות הישראלית בסוריה ובלבנון.
4 צפייה בגלריה
ארדואן ובן סלמאן
(mhkuo: Murat Cetinmuhurdar/Turkish Presidential Press Office/Handout via REUTERS)
ביקורו של ארדואן במצרים היום הגיע מיד אחרי ביקור שקיים אתמול בסעודיה, שבתומו פורסמה הצהרה סעודית-טורקית ארוכה ומפורטת שכללה את כל שיתופי הפעולה הכלכליים ששתי המדינות הסכימו עליהם, וכן התייחסויות כמעט לכל אתגרי השעה, באזור ולא באזור.
בכל הנוגע לעזה, סעודיה וטורקיה הצהירו כי הן "הביעו את דאגתם העמוקה מהמצב ההומניטרי המדרדר ברצועה, מהתוקפנות הישראלית המתמשכת ומחסימת הכנסת הסיוע ההומניטרי (וחסימת) המעברים". שתי המדינות בירכו על הקמת מועצת השלום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, על השקת השלב השני של תוכנית השלום בעזה ועל תחילת עבודתה של הוועדה לניהול הרצועה.
במקביל, ההצהרה הסעודית-טורקית כללה גם התייחסות לסבב ההסלמה האחרון בדרום מזרח תימן. שתי המדינות הביעו תמיכה בממשלת תימן הלגיטימית, אל מול מועצת המעבר הדרומית, שנתמכת על-ידי איחוד האמירויות. בנוסף, בהצהרה סעודיה וטורקיה גינו פעם נוספת את ההכרה הישראלית בסומלילנד, והתייחסו גם להתפתחויות בסודן, בסוריה ולמלחמת רוסיה-אוקראינה. מבחינת הגנה וביטחון, שתי המדינות הסכימו על הצורך להפעיל את ההסכמים שנחתמו ביניהן בתחומי שיתוף הפעולה הביטחוני.
"התפישה - שהעוצמה הישראלית מסוכנת"
לפי ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, טורקיה פעלה בשנים האחרונות לשיפור היחסים עם מדינות שונות באזור, בתהליך שהחל בסביבות 2021, אך "עם מצרים זה היה הכי קשה". היא מסבירה: "ארדואן התרעם על הצביעות (לדעתו) המערבית, שלא הכירה בכך שהייתה במצרים הפיכה צבאית. היה גם מעמד של הזדהות אישית שלו, בגלל ניסיון ההפיכה נגדו בשנת 2016, כך שמערכות היחסים האלה מתוחות. הן מגיעות עדיין ממקום של חשדנות ומתיחות, אבל הייתי אומרת שכמה דברים השתנו שהופכים את זה היום ליותר יציב.
"היבט אחד הוא שטורקיה הפכה להיות יצואנית נשק משמעותית, במיוחד של כטב"מים, וסעודיה בעצם לא רק קונה ממנה כטב"מים, אלא הם גם עושים שיתוף פעולה ביטחוני לייצור כטב"מים. פה זה משתלב באג'נדה של מדינות האזור שלא רוצות להיות תלויות בארה"ב וחוששות קצת מללכת לכיוון סין ורוסיה ומתגובת נגד אמריקנית, ולכן ההסתמכות על היכולות האזוריות היא תשובה טובה לצרכים הגוברים ולאתגרים בזירה הבינלאומית. נוסף לזה החשש שארה"ב היא לא לגמרי אמינה ולכן יש יתרון בהסתמכות על מדינות האזור".
4 צפייה בגלריה
"בלי נורמליזציה, סעודיה תחפש פרטנר אחר"
(mhkuo: Murat Cetinmuhurdar/Turkish Presidential Press Office/Handout via REUTERS)
לינדנשטראוס מוסיפה: "נוסיף לזה גם את הסיפור של עזה - מבחינת מצרים, עזה היא סכנה לביטחון הלאומי שלה. היה פחד במצרים שיגיעו אליהם אלפי פלסטינים מתוך הרצועה, ולכן גם בסוגיית עזה יש רצון מצרי יותר מאשר בעבר להגיע לאיזשהו פתרון יציב. העובדה שבספטמבר האחרון התקיים תרגיל צבאי בין מצרים וטורקיה לראשונה אחרי 13 שנים, מצביעה על משהו חדש ואי אפשר להבין את זה בלי עזה. זה אלמנט משמעותי בעניין".
לינדנשטראוס נוגעת בנקודות נוספות שנמצאות ברקע הביקורים הנוכחיים של ארדואן בסעודיה ומצרים: "המלחמה נגד איראן נתפסה אצל כל המדינות האלה כעוצמה ישראלית מסוכנת, ולכן יש פה רצון לרסן את ישראל. יש גם את הסיפור של ההכרה הישראלית בסומלילנד, שגם סעודיה וגם מצרים לא מרוצות ממנה, כל אחת בדרך שלה. הכי לא מרוצה זו טורקיה, אבל גם סעודיה ומצרים.
"יש פה התכנסות אינטרסים בין סעודיה, טורקיה ומצרים שלא הייתה הרבה זמן. זו התכנסות נגד המדיניות של איחוד האמירויות וישראל באזור, וגם הסיפור של התעשייה הביטחונית הטורקית ככזו שנותנת מענה פוטנציאלי לאתגרים של המדינות". לינדנשטראוס מחדדת כי מדובר במערכות יחסים קרובות יותר מאשר בעבר, אבל עדיין - עם גבול עליון, כלומר טורקיה לא הגיעה לכדי ברית צבאית עם סעודיה.
ישראל צריכה לחשוש מחיזוק היחסים הנוכחי של טורקיה באזור?
"ישראל צריכה לחשוש אם אנחנו רואים שההתקרבות בין המדינות מחזקת את הבידוד המדיני שלנו. אנחנו רואים שסעודיה מתרחקת מהנורמליזציה עם ישראל. מעבר לזה, אם ישראל לא מספקת את הסחורה של סיוע לשיפור המצב הביטחוני של סעודיה, כי אי אפשר להגיע איתה לנורמליזציה, ריאד מחפשת את זה במקום אחר. זה גם תורם להיחלשות של הקשרים של ישראל עם מדינות השלום המסורתיות כגון מצרים. ההתפתחויות בעזה נתפסות כאיום על הביטחון הלאומי של מצרים ולכן קהיר מוכנה ללכת רחוק בשיתוף הפעולה עם טורקיה כדי לוודא שהמצב בעזה יתייצב ולא יזלוג אליה".
