"ביירון" כבר בדרך: הגשם החל לרדת כבר הערב (שני), וסערת הגשמים תתחיל מעשית מחר - אבל השיא יפקוד את ישראל בלילה של רביעי ובחמישי בבוקר, עם כ-200 מ"מ של גשם בסך הכול, ועשרות מ"מ - עד כדי 100 - בשעות ספורות. אריק ליבוביץ, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירקון, הזהיר בשיחה עם ynet כי "עיר לא מסוגלת להתמודד עם 100 מ"מ בגשם ב-24 שעות. אם זה יקרה בתל אביב זה אירוע קטסטרופלי, לא נוכל להגן עליה בצורה מלאה. זה אזור אורבני עם תשתיות לאומיות".
גשם בתל אביב, כבר הערב
ליבוביץ הסביר כי "עיר טובה מסוגלת להכיל כ-30 מ"מ גשם ביממה. מעבר לזה יהיו הצפות. עכשיו השאלה היא כמה יירד בשעה, כי שום מערכת לא יכולה להכיל כמויות כאלו בכמה שעות. לעיר קשה להתמודד עם זה. כדי להשלים את ההיערכות להצפות נדרשים 4 מיליארד שקלים. צריך להבין, בתקצוב של 70 מיליון שקלים לרשויות הניקוז, אי אפשר לתת פתרונות. יש שני פרויקטים שאמורים לתת מענה כמו הקמה של מתקני ויסות או הובלות לים. זה לא מתוקצב. איך אפשר להגן אחרת על המטרו? אין לנו יכולת לבודד את המתקן הזה.
"משנה לשנה האירועים הולכים ומקצינים. פעם היינו מקבלים 100 מ"מ בחודש, אבל כעת אותם 100 מ"מ יורדים בעוצמה חזקה יותר ובזמן קצר יותר. אם יירדו 'רק' 40 מ"מ בשעה זה יהיה אירוע שעיר לא יכולה להתמודד איתו. מדי שנה הרשות עושה הסדרה לנחלים כדי שהם לא ייחסמו, וכשיש אירוע ספציפי אנחנו מציבים כלים בנקודות אסטרטגיות, אבל לרשויות בערים יש נוהל משלהן. המדינה צריכה להכריז על משבר האקלים כמשבר לאומי".
"כל גופי המקצוע צריכים להיות בקבינט מתוקצב - משרד החקלאות, האוצר, התחבורה וכל הגופים שעוסקים בתשתיות", אמר. "אנחנו יכולים להשלים פתרונות לשיטפונות, אנחנו יודעים לתכנן - אבל הסיפור הוא התקצוב והביצוע. יש אצלנו בינוי מואץ והיום הגשמים כבר לא מחלחלים כמו פעם. הבינוי ועליית גובה פני הים יוצרים מערכת כאוטית".
השיא: השעות הכי עמוסות בכבישים
הגשמים יחלו כאמור כבר הלילה, אך הסערה עצמה עדיין בדרכה לישראל. "ביירון" צפויה להגיע רק ביום רביעי, ותשפיע על אזורים נרחבים בצפון ומרכז הארץ, תגרום להצפות בערי החוף ובשפלה, ולשיטפונות בנחלי מדבר יהודה. היא תתאפיין בגשמים בכמויות גבוהות בזמן קצר - כפי שהזהירו ברשות הניקוז.
בשירות המטאורולוגי הזהירו כי השיא יביא עימו רוחות עזות של 100-80 קמ"ש, עשרות מ"מ של גשם בשעות בודדות, הצפות בערים, שיבושים ושיטפונות בנחלי מדבר יהודה וים המלח. בסך הכול צפויים לרדת במהלך "ביירון" כ-200 מ"מ בחוף הצפוני, הדרומי ובגוש דן. מדובר בכמויות גבוהות מהממוצע לחודש דצמבר. הגשמים צפויים להמשיך גם ביום שישי.
5 צפייה בגלריה
מפת המשקעים להמשך השבוע. צפויים יותר מ-200 מ"מ באזורים רבים
(צילום: השירות המטאורולוגי)
"רוב הציבור יראה את זה בחמישי בבוקר", אמר מנהל השירות המטאורולוגי ד"ר עמיר גבעתי. "הדגש פה הוא על כמויות משקעים גבוהות, אחרי שבאיי יוון ראינו גשמים כבדים והצפות. אנחנו צופים כמויות ועוצמות גבוהות של גשמים, חלק גדול מהם יירדו בזמן קצר. זה נופל על גוש דן והמרכז, בעיקר על אזורי החוף והשפלה. קשה לומר בשלב הזה אם הסערה תגיע גם לאשדוד או נתניה, אבל אנחנו יודעים שהשיא יהיה בחמישי, בשעות הכי עמוסות בכבישים. צריך להיערך עם ניקוז ומשאבות, הכבישים הם האזורים בהם הניקוז יותר קשה. אנחנו מדברים על אירוע ממושך, כל משקעי דצמבר ביממה אחת".
כוננות ספיגה
רשויות הניקוז, כאמור, נכנסות ל"כוננות ספיגה". בדוח המבקר האחרון שעקב אחר ההגנה מפני שיטפונות, רשות הניקוז והנחלים ירקון דיווחה על התמודדות עם שפיכת פסולת ועודפי עפר בגדות נחל גזר, באופן שפוגע בזרימה ומהווה סיכון להצפת אזור המגורים הסמוך. נזקי ההצפות והשיטפונות בישראל מוערכים במיליארדים, כאשר אומדן הנזקים הכלכליים בעולם מוערך בכ-651 מיליארד דולר בין השנים 2019-2000.
מור גלבוע, מנכ"ל עמותת "צלול" להגנת הים, החופים והנחלים, אמר כי "משבר האקלים מייצר שכיחות הולכת וגוברת של אירועי גשם חזקים, שיטפונות והצפות. התגובה וההיערכות חייבות לכלול פתרונות משולבים ומשמעותיים. כדי להגן על מקורות המים מפני זיהומים הנגרמים מאותן הצפות, על הרשויות המקומיות לאמץ ניהול חכם של מי הנגר. זה מתחיל בתכנון העירוני, שם צריך לייצר הרבה אזורי חלחול טבעיים שיאפשרו למים להיספג בקרקע. חובה על הרשויות המקומיות ותאגידי המים והביוב לפעול במקביל להפרדת תשתיות הניקוז מהביוב, זו תופעה שהפכה להיות מכת מדינה".
לדבריו, על הרשויות ניקוז הנחלים והמשרד להגנת הסביבה לאכוף את פעולות הרשויות והתאגידים, ובכך למנוע את הצפת מערכות הביוב. "מי הגשם הם משאב יקר ערך. אם נדע לנהל אותם נכון, נוכל גם לחזק את ביטחון המים של ישראל, להפחית הצפות ולמנוע את הזיהום שאנחנו רואים פעמים רבות מדי אחרי אירועי גשם חזקים", הוא תיאר.
גם בשטחים החקלאיים יש פוטנציאל לנזקים גדולים בסערה, והקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, קנט, קוראת לחקלאים להיערך בהתאם: לחזק את החממות ואת יריעות הפלסטיק והפוליאתילן המשמשות לכיסוי החממות ותעלות הרוח, במטרה למנוע את קריסתן ואת חדירת המשקעים העלולים להשמיד לחלוטין את הייבולים.
