בשבוע שעבר צפתה ארה"ב ביריביה חוברים "למצעד הנבלים": סין יריבתה הגדולה ביותר של ארה"ב, לצד רוסיה היריבה הוותיקה, איראן המאיימת על אזרחי ארה"ב במזרח התיכון וצפון קוריאה – המאיימת על האינטרסים האמריקאים באסיה.
1 צפייה בגלריה
נשיא רוסיה פוטין עם נשיא סין שי ג'ינפינג ושליט צפון קוריאה ב בייג'ינג
(צילום: Sergey Bobylev / POOL / AFP)
לשלוש מארבע מדינות אלו יש נשק גרעיני שמאיים על ארה"ב ולכולן חזון אחד – להוריד את ארה"ב מגדולתה ולשנות את הסדר העולמי המבוסס על דומיננטיות אמריקאית. קבוצה זו נקראת באנגלית "CRINK" לפי ראשי התיבות של חברותיה, שכבר מוכיחות שיתוף פעולה חוצה יבשות, הכולל שליחת חיילים צפון קוריאנים להילחם לצד הכוחות הרוסים באוקראינה, למידה משותפת של הלקחים משדה הקרב באיראן לאחר המלחמה של ישראל ובמקומות נוספים.
קבוצה זו מהווה איום מרכזי על החזון של תנועת MAGA (Make America Great Again), שמוביל הנשיא טראמפ והמפלגה הרפובליקנית. לישראל לא רק אינטרס שארה"ב תנצח במאבק מול קבוצת הקרינק, אלא שהיא תיתפס במשימה זו כנכס, ולא כנטל. בכך היא תוכל גם להפוך את המגמה מול המפלגה הרפובליקנית והדור הצעיר בה המאבד את תמיכתו בישראל.
האתגר של ישראל בעידן MAGA: שותפות המבוססת על נכסיות
מחקר שערכנו ב"מיינד ישראל" מאיר את תמונת המצב: רוב תנועת ה-MAGA (Make America Great Again) הפופולרית בקרב הרפובליקנים, זו אשר נתפסת כמי שמעודדת את טראמפ לזנוח מחויבויות גלובליות, אינה בדלנית כפי שנהוג לחשוב. להערכתנו מעל 80% מתומכיה מאמינים בהובלה אמריקאית אקטיבית, מתנגדים לגלובליזם, ותומכים בשותפויות הנתפסות כמועילות לאינטרס האמריקאי.
בעיני רבים לא ברור מדוע ארה"ב ממשיכה לתמוך כלכלית וביטחונית בישראל על חשבון ההיערכות למול האתגר האסטרטגי של ארה"ב מול סין. אם ישראל אינה חזקה, אין עניין לתמוך בה; ואם היא חזקה, אין סיבה לסייע לה
ישראל עדיין נתפסת בעיניהם כשותפה בעלת ערך אסטרטגי. יתרה מכך – הנשיא טראמפ הוא הראשון שלא ממהר להודיע על נסיגה מהמזרח התיכון, אלא רואה בו זירה של הישגים אפשריים, כפי ששיקף בחזון שתיאר בביקורו באזור.
האתגר הישראלי המרכזי הוא לחזק את התפיסה שישראל מקדמת את האינטרס האמריקאי. עבור אנשי MAGA העולם נחלק לשלושה: מי שמשרתים את ארה״ב, מי שמאיימים עליה, ומי שמהווים נטל. בעיני רבים לא ברור מדוע ארה"ב ממשיכה לתמוך כלכלית וביטחונית בישראל על חשבון ההיערכות למול האתגר האסטרטגי של ארה"ב מול סין. אם ישראל אינה חזקה, אין עניין לתמוך בה; ואם היא חזקה, אין סיבה לסייע לה.
כאן נדרש תיקון אסטרטגי, שיפור מערך ההסברה של ישראל לא יספיק. ישראל צריכה לנצל את המאבק הגובר של ארה״ב מול ציר המדינות האנטי מערביות ולהציג עצמה כהשקעה משתלמת לארה״ב: שותפה שמביאה עוצמה צבאית מוכחת, כולל מול מערכות סיניות, רוסיות ואיראניות המאיימות על ארה"ב ובנות בריתה בעולם. זאת לצד ידע מודיעיני שאין לו תחליף, ונכונות להילחם מול איראן – החברה בקבוצת הקרינק, ולקדם יציבות אזורית ובמחירי האנרגיה.
הדוגמה הבולטת היא המעורבות האמריקאית המוצלחת בתקיפת מתקני הגרעין באיראן: פעולה שהתרחשה בעקבות הישגים ישראליים, ולא בעקבות כישלון, כפי שארה"ב התרגלה במהלך המאה ה-20 בשתי מלחמות העולם, בויאטנם ובקוריאה. המעורבות אף הביאה לסיום המלחמה ולייצוב האזור ולא להסלמה אזורית, כפי שמומחים אמריקאים רבים הזהירו. זהו מודל של מקסום השפעה במינימום השקעה – זו היא בדיוק השפה של MAGA.
הפתרון - ברית טכנולוגית שתהפוך את ישראל להשקעה האסטרטגית של אמריקה
על ישראל למנף את ההישג במלחמה מול איראן ולמסד ברית טכנולוגית עם וושינגטון. ב"מיינד ישראל" אנו מציעים מזכר הבנות שיקים שותפות אמריקאית-ישראלית במימון שווה בתחומי הליבה של המאבק האמריקאי מול סין: בינה מלאכותית, קוונטום, שבבים ואנרגיה מתקדמת. כך תוקם מערכת אקוסיסטם משותפת שתבטיח עליונות טכנולוגית לישראל ולארה"ב, ותתחבר גם ליוזמות האזוריות של מדינות המפרץ.
אבנר גולובצילום: אלן צ'פלסקיבמסגרת הברית תהיה לא רק למידה משותפת של האתגרים המבצעיים, כפי שניתן ללמוד מהעימותים השונים בעולם, אלא תקודם חשיבה משותפת על מענה טכנולוגי לאיומים מצד חברות הקרינק שיאיימו בעימות הבא של ארה"ב או שותפותיה בעולם וכמובן על ישראל במזה"ת.
ההזדמנות של היום יכולה להפוך להצלחה של המחר, אך אם לא ננצל אותה, היא יכולה להפוך גם לכישלון מוחלט ואף להביא ריחוק ביטחוני. ברית טכנולוגית כזו לא רק תצדיק את הארכת הסיוע הביטחוני לעשור נוסף בהיקף של 38 מיליארד דולר, אלא גם תבהיר לאמריקאים שישראל אינה נטל – אלא שותף שמכפיל את עוצמתה של ארה״ב במאבק המרכזי של זמננו.
ד"ר אבנר גולוב הוא סגן נשיא מיינד ישראל, כיהן כבכיר במטה לביטחון לאומי
