שבוע אחרי הפגיעה בכניסה למלון ג'ייקוב באילת, ובצל רצף נפילות כטב"מים בעיר הדרומית, הפיצוץ שאירע אתמול (יום רביעי) סמוך לקניון "מול הים" ממחיש עד כמה אילת הפכה לחזית פגיעה. באירוע נפצעו לפחות 20 בני אדם, רבים מרסיסים. שניים מהם פונו במצב קשה במסוק לבית החולים סורוקה בבאר שבע, אחד במצב בינוני והיתר במצב קל טופלו בבית החולים יוספטל בעיר.
אילת ביום שאחרי פגיעת הכטב"ם
(צילום: אילנה קוריאל )

6 צפייה בגלריה
אילת ביום שאחרי פגיעת הכטב"מ
אילת ביום שאחרי פגיעת הכטב"מ
הנזק מפגיעת הכטב"ם סמוך לחנויות. "המזל הוא שהכטב"ם פגע לפני צאת החג - אחרת זו הייתה קטסטרופה"
(צילום: אילנה קוריאל )
6 צפייה בגלריה
זירה פגיעת כטב"ם באילת
זירה פגיעת כטב"ם באילת
מרכז התיירות באילת אחרי הפגיעה
(צילום: אילנה קוריאל)
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל שוגרו כ-300 כטב"מים לעבר אילת, עשרה מהם הצליחו לחדור את מערך ההגנה ולהתרסק בשטחים אזרחיים. אם בתחילת הלחימה הפגיעות נחשבו לחריגות, בשבועות האחרונים נרשם שינוי מדאיג: כטב"ם אחד פגע בשדה התעופה רמון, אחר נפל בכניסה למלון בעיר, ואתמול – בלב המוקד התיירותי, בין בתי מלון, חנויות ופאבים. בנמל התעופה רמון לא נשמעה התרעה, בדומה למקרה בתחילת המלחמה בבית ספר צאלים בעיר בשנת 2023, אז נפגע מבנה אך הילדים בצהרון לא היו בסכנה.
בעיר אילת עצמה קיימים 87 מקלטים ציבוריים בלבד, מחציתם זמינים לשימוש והיתר מצוידים במערכת פתיחה מרחוק. בעיר מתגוררים כ-58 אלף תושבים לפי נתוני הלמ"ס, בעוד שמרשם האוכלוסין מצביע על כ-71 אלף. לכך מצטרפים עשרות אלפי מבקרים מדי יום וכ-3 מיליון נופשים בשנה, המייצרים כ-7.5 מיליון לינות במלונות - נתון שאינו כולל לינות באכסניות ובדירות אירוח כדוגמת Airbnb.
6 צפייה בגלריה
בית חולים יוספטל באילת
בית חולים יוספטל באילת
בית החולים יוספטל
(צילום: דוברות יוספטל)
6 צפייה בגלריה
ד"ר דאהר אגאבריה, מנהל המרכז לרפואה דחופה ביוספטל
ד"ר דאהר אגאבריה, מנהל המרכז לרפואה דחופה ביוספטל
ד"ר דאהר אגאבריה, מנהל המרכז לרפואה דחופה ביוספטל. "ריכזנו פצועים ליד הקפיטריה"
(צילום: דוברות יוספטל )
ראש העיר אלי לנקרי אמר כי "בנמל רמון זה נגמר בנס, בלי פצועים. הפעם ההתרעה נשמעה בזמן ויכלו להגיע למרחבים המוגנים, אבל היירוט לא הצליח. דרשתי תחקיר לגבי שני האירועים הראשונים. לפי מפקד אוגדה 80 מדובר היה בטעות אנוש ולא בתקלה טכנית או בעיה במערכות ההגנה". לדבריו, מפקד חיל האוויר הדגיש כי לחות'ים אין יכולות חדשות שלא מוכרות לישראל, אך תתבצע בדיקה מקיפה כדי להבין מדוע המיירטים לא פגעו. "ככל שיהיה צורך לעבות את מערכות ההגנה - זה יקרה, ומהר מאוד. וזה כבר קורה", הוסיף.
עוד אמר לנקרי כי "החיים חזרו מהר מאוד למסלולם וטוב שכך. צריך לחזור לשגרה. האויבים שואפים לשבש את חיינו, לזרוע פחד ולפגוע כלכלית ותודעתית, ואסור לאפשר זאת. לצד זאת האירועים האלה חייבים להדאיג ולהטריד אותנו - חייבים לתחקר היטב את מה שקרה".
בבית החולים יוספטל, שבו 65 מיטות אשפוז ו-20 מיטות מיון, התקבלו אמש 48 נפגעים – מתוכם שניים במצב קשה, אחד במצב בינוני והיתר במצב קל. "באירוע רב-נפגעים אנחנו מחלקים את בית החולים לאתרים, כלומר הפצועים ממוינים לפי דרגת החומרה", הסביר מנהל המלר"ד לרפואה דחופה ד"ר דאבר אגבאריה. "הרוב היו במצב קל ולכן הועברו מהמיון לכניסה לבית החולים סמוך לקפטריה, שם המתינו 5-4 רופאים ו-5-4 אחים ואחיות. את הפצועים הקלים ריכזנו בכניסה לבית החולים, ליד הקפיטריה".

תיעוד מפגיעת הכטב"ם באילת
( צילום: מתוך הרשתות, לפי סעיף 27א')

לדבריו, יוספטל נערך מבעוד מועד: "עשינו תרגילים והכנות ואנחנו ערוכים לתאונות ופיגועים, כך שנוכל לטפל בעד 250 מטופלים - מגה-אר"ן. ערכנו תרגילים מתחילת המלחמה בשיתוף הצבא, כוחות הביטחון וקופות החולים". בימי שגרה מאויש המיון בידי חמישה רופאים וחמש אחיות, אך אתמול בתוך דקות הצטרפו צוותים מתוגברים.
"ב-5 הדקות הראשונות טיפלנו בשני הפצועים הקשים עד שהוקפץ צוות נוסף. תוך 6-5 דקות כבר היה צוות מלא במיון. בנוסף לרופאים הבכירים הגיעו גם שתי רופאות מרדימות מבית החולים סורוקה, ששוהות באילת", אמר אגבאריה. חלק מהמחלקות בבית החולים ממוגנות - בהן המחלקה הכירורגית. בימים אלה נבנה מבנה חדש לחדרי לידה, אשפוז ודיאליזה שיהיה ממוגן, הצפוי להסתיים בשנת 2028.
לנקרי חיזק את התחושה כי אילת אינה ערוכה לאירועי קיצון: "אוי לנו אם יהיה אירוע רב-נפגעים. אם הייתה פגיעה קשה יותר, בית החולים לא ערוך לתת שירותים רפואיים לאירועים מהסוג הזה. גם בשגרה הוא לוקה בחסר. יש פערים עצומים בשירותים הרפואיים. יחד עם זאת, בית החולים תפקד היטב ופינה מהר את הפצועים הקשים. מצד שני, זה חשף שוב את הדאגה העצומה שלי לפערים בין השירותים הרפואיים באילת לעומת שאר המדינה. יש לנו את השירותים הרפואיים הנחותים ביותר במדינת ישראל - והגיעה השעה לטפל בזה".
לצד החשש הביטחוני, תושבים ובעלי עסקים בעיר מתמודדים גם עם פגיעה כלכלית. תומאס לוי, בעלי בר ה"ברדק" שניזוק, אמר: "רק לפני שבוע וחצי סיימנו שיפוץ. חיכינו לשיא החגים. מס רכוש עובד פה ממש לאט. חושבים שזו עיר קטנה ונסתדר. לא רוצים להחזיר אותנו מהר לעבודה כמו במרכז - וזה מתסכל. אין פה הרבה נותני שירות, ויש פערים בין השמאים שלנו לאלה של מס רכוש.
6 צפייה בגלריה
תומאס לוי, הבעלים של הברדק
תומאס לוי, הבעלים של הברדק
"רק לפני שבוע וחצי סיימנו שיפוץ". תומאס לוי, הבעלים של "הברדק"
(צילום: אילנה קוריאל )
6 צפייה בגלריה
ארנון בר אדון, בעל פיצרייה שניזוקה באילת
ארנון בר אדון, בעל פיצרייה שניזוקה באילת
ארנון בר אדון, בעל פיצרייה שניזוקה. "זו עדיין עיר מקלט"
(צילום: אילנה קוריאל )
"אנחנו רגע לפני סוכות ויש אי-ודאות גדולה, אחרי שנתיים וחצי שהעיר הזו גם ככה בנפילה. אנחנו מרגישים כאילו אנחנו לא שווים. המזל הוא שהכטב"ם פגע לפני צאת החג - אחרת זו הייתה קטסטרופה". ארנון בר אדון, בעל פיצרייה שניזוקה, אמר: "אין פה באמת מרחב מוגן. בצאת החג המקום פה מלא, ואם זה היה קורה אז - היו הרבה יותר נפגעים. אבל חזרו לשגרה. אנשים שהבתים שלהם נפגעו במרכז הארץ ירדו לאילת. זו עדיין עיר מקלט".
ענף התיירות, מנגד, מדווח על יציבות ואף עלייה. איתמר אליצור, מנכ"ל התאחדות בתי המלון באילת, אמר כי העיר הייתה מלאה במשפחות גם באמצע השבוע בספטמבר - תופעה שלא נראתה שנים. "בראש השנה הגענו ליותר מ-90% תפוסה", אמר. לדבריו, "אני בטוח שלא נראה בקרוב כטב"ם שיצליח לעבור את המערכת האווירית באילת. המערכות בבתי המלון משומנות ויודעות מה לעשות. המשמעת בבתי המלון גבוהה והמערכת חוזרת מהר לשגרה. עם ישראל מגיע לאילת בהמוניו. העיר הוכיחה חוסן - גם בקורונה וגם בתחילת המלחמה".
עוד הוסיף אליצור כי מאז 2019 אין תיירות חוץ בעיר, והנופשים הם כולם ישראלים. לדבריו, לקראת יום כיפור נרשמת עלייה בהזמנות לעומת שנים קודמות: "לא כל המלונות פתוחים, אבל מי שפתוח בתפוסה של 85%-90%. לא נרשמה מגמת ביטולים - עם ישראל מגלה חוסן".
ליאור רביב, מנכ"ל ישרוטל, הוסיף כי "על מי שנמצא בעיר זה משפיע פחות. זה היה ונגמר. אף אחד לא עזב את המלונות שלנו. לגבי הזמנות עתידיות היו הבוקר שאלות, בעיקר על מרחבים מוגנים. עכשיו יש לנו רק ישראלים - קהל עמיד שלא מתרגש מדברים כאלה. שום דבר לא ישבור את השגרה".
קולות הנופשים באילת
(צילום: אילנה קוריאל )

איציק אפללו, מנהל מלונות "ADAM", סיפר כי "זו פעם ראשונה שיש כמות כזו של פצועים. בשבוע שעבר הכטב"ם לא גרם לנפגעים. אבל מהר מאוד הכל חזר לשגרה. שעתיים ראשונות הייתה בהלה - אבל אין ביטולים לסוכות. המלונות מלאים. זו לא אותה אילת שקטה, אבל אנחנו מוכנים לכל תרחיש". אפללו, תושב העיר, הוסיף: "זה לא נעים שבעיר התיירות מספר אחת קורה דבר כזה. מי שהיה בים ראה את הכטב"ם חולף ונכנס לעיר. רואים את הפחד בעיניים. התושבים זהירים יותר ופחות יוצאים מהבית, אבל ממשיכים כרגיל. יש לי ילדים והם חזרו ללימודים. אסור לתת להם לשבש לנו את החיים".
אחת הפצועות מהפיצוץ, חנה גמרסני מקריית גת, סיפרה ל-ynet: "ישבתי בחוץ ושמענו אזעקה. הלכתי למלון והחלקתי אחרי שהיה הפיצוץ. בעלי היה איתי. לא ידעתי לאן ללכת. הייתי בהלם, בחרדות".
חגית, גם היא תושבת העיר, תיארה את תחושת החרדה: "אתמול היה לי התקף חרדה. רצנו מהחנות למרחב מוגן. ראיתי את הפיצוץ מעל הראש שלי. בקניון היו כמה שסבלו מהתקפי חרדה. אין לנו מרחב מוגן - אתמול היו שתי אימהות עם תינוקות ולא היה לאן להביא אותן, שמנו אותן במחסן. אנחנו עומדים ומסתכלים על הכטב"מים - הם מכוונים לאזורי תיירות, ולדעתי לא מפעילים אזעקות כדי לא לפגוע בתיירות. אילת לא מוכנה למלחמה. שכונה שלמה נאלצה לחלוק מקלט במלחמה עם איראן. אין פה אווירה של ביטחון, להיפך - יש תחושה שמשחקים לנו בביטחון".
בחברה להגנת הטבע הזהירו גם מהשלכות סביבתיות: "רק בנס לא נגרם אסון גדול יותר. הכטב"ם היה יכול לפגוע בתשתיות של קצא"א באילת. למרות הסיכון, החברה מפעילה לחצים להגדלת שינוע הנפט והאחסון בעיר. מפחיד לחשוב איזה אסון ביטחוני וסביבתי היה קורה אילו מיכלית נפט הייתה עוגנת במסוף והכטב"ם היה פוגע בה".
בכתבה זו שולבו סרטונים ותמונות לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. בעל זכות יוצרים הסובר כי נעשה שימוש ביצירתו מוזמן לפנות במייל האדום בצירוף הוכחת בעלות ביצירה והבהרה האם ברצונו שתוסר או שישולב קרדיט על שמו במסגרת הפרסום