כל האינדיקציות מוליכות לכך שהמושג "גרופּיות" נולד בשנות השישים של המאה ה-20. תרבות הנגד, רוקנרול, סיבובי הופעות חוצי עולם ורצון, בעיקר של נשים צעירות, לגעת בתהילה. היו גרופיות שחיפשו סקס ללילה אחד, והיו גרופיות שרדפו אחרי זמרים ולהקות מחוף לחוף ונהפכו לחלק מהפמליה. אבל מתברר ש"גרופיות" נולדו כבר בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת.
התקופה הנאצית ידועה בספרי ההיסטוריה בעיקר דרך הגברים המפורסמים והאכזריים של המפלגה. נשים נאציות מפורסמות כמו אווה בראון ולני ריפנשטאהל נשארו בעיקר מאחורי הקלעים של המשטר. אירמה גרזה ומריה מנדל היו ידועות באכזריותן והיו כלי חשוב במכונת הרצח, אבל הן לא היו שמות שגורים מהתקופה הנוראה הזו. עם זאת, קולות הנשים היו כלי חשוב בעלייה של היטלר לשלטון.
הנשים הגרמניות שתמכו בהתלהבות במפלגה הנאצית המשיכו לתמוך בצורר גם כשהחל במסעות ההרג האכזריים שלו ברחבי אירופה וברצח שיטתי של יהודים. זה היה הרבה מעבר לבחירה ולתמיכה: נשים העריצו ואהבו את היטלר, הן רצו ללדת את ילדיו, והתגובות אליו כשנאם בערים היו כמו של נערות במופע רוק.
כגודל ההערצה היה גודל השבר של התומכות הנלהבות בעקבות תבוסת גרמניה הנאצית. מגדה גבלס, אשתו של שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס, רצחה את ששת ילדיה והתאבדה יחד עם בעלה בסיום מלחמת העולם השנייה, בנימוק ש"העולם שיבוא אחרי הפיהרר והנציונל-סוציאליזם אינו עולם ששווה לחיות בו".
התייחסות להיטלר כאובייקט מיני
אדולף היטלר היה רחוק מלהיות פמיניסט. הוא האמין שהתפקיד של האישה הוא להיות יפה ולהביא ילדים לעולם. אבל המכונה הנאצית נתנה לנשים רבות תחושה של שייכות ושותפות. הן הקימו ארגונים שונים שעזרו במפעלי רווחה או התנדבו לעזור בכלכלת המלחמה. לנשים צעירות המפלגה ניתנה הזדמנות ראשונה לעצמאות ולעשייה מחוץ לגבולות המשפחה.
נשים גרמניות רבות ראו בהיטלר אובייקט מיני. בסיום המלחמה מצאו חיילים אמריקניים בין ההריסות אלפי מכתבי הערצה, אהבה וזימה מנשים גרמניות לפיהרר. היו נשים ששלחו להיטלר מכתבי אהבה וזימה בוטים כל כך ובתכיפות כה רבה עד שהמשטר החליט ללכוד אותן ולשלוח אותן למחנה ריכוז או מחנה עבודה, בטענה שהן "מסיחות את דעתו של הפיהרר מעבודתו החשובה".
מגדה גבלס עם שלושה מילדיה ועם בעלה, יוזף גבלס
(צילום: Keystone / Hulton Archive / Getty Images)
"כשתבוא, אפתח לך את הדלת ואכסה אותך בנשיקות, כדי שתדע עד כמה אני אוהבת אותך", כתבה אישה גרמניה בשם אווה. לא רק שהיטלר מעולם לא ענה למכתבים הללו, אלא שהם שוגרו אל אדם שמעולם לא חשק בצאצאים, למרות הרצון של אלפי נשים גרמניות ללדת היטלרים קטנים, וייתכן שבכלל היה א-מיני.
אפשר להניח שהנשים האלה לא נמשכו למראהו החיצוני של אדולף היטלר. בספרים רבים שנכתבו על היטלר ויחסיו עם נשים, ההערצה אליו פורשה בכך שהוא שידר כוח ושליטה, אומץ ומנהיגות, והראה יכולת לסחוף אומה שלמה אחריו ואחרי הרעיונות ומסעות הכיבוש שלו. היטלר לא סיפק לנשים הללו פנטזיה מינית אסתטית; הן נמשכו בשל העובדה שהוא שידר ביטחון, והעניק להן הרגשה שהוא יכול להגן עליהן מפני סכנות. ההערצה של נשים לכוח של היטלר נראתה גם במשטרים דיקטטוריים אחרים כמו צפון קוריאה או לוב.
"מימוש עצמי" דרך הפיהרר
בסטנדרטים של היום, עם נשים חופשיות שנהנות משוויון מגדרי ועצמאות, קשה עוד יותר להבין את הגרופיות של היטלר. חרף השילוב של נשים במוסדות המפלגה, היחס לאישה בתקופה הנאצית דומה למעמד האישה במשטרים אפלים בהווה: שבי בבית, תביאי ילדים, תהיי יפה ותעזרי לשמר את טוהר הגזע. מאפיינים נשיים ספגו בוז מצד האוכלוסייה הגברית. כמעט ולא היו נשים שעבדו במשרדים גדולים, באוניברסיטאות או במגזר הציבורי. נאסר עליהן לעשן בפומבי. מי שעבדה עשתה זאת בעיקר בתפקידים של סיעוד, מזכירות או בפסי הייצור. אבל בשביל אותן גרופיות של היטלר זה הספיק. לרצות את פקודותיו של המנהיג הגדול היה מימוש עצמי מוחלט עבורן.
המיתוס של היטלר עזר לנשים רבות לבנות פנטזיות לגבי החיים שלהן, כמעט מיד לאחר שנבחר, כך מתברר ממכתבים רבים שנאספו לאחר המלחמה ומעבודות מחקר שנכתבו לפיהם. "החיים שלי אפורים, ואני בסך הכול רק משהו קטן בחיים ועולם גדולים", נכתב באחד מהם כבר ב-1935, "עם המנהיג הנערץ אדולף היטלר אני עדיין אהיה משהו קטן, אבל אהיה משהו קטן ששותף ותורם באופן ממשי למפעל לאומי ענק".
התחתנו לפני ההתאבדות. אווה בראון ואדולף היטלר בשנות ה-40
(צילום: Express Newspapers / Getty Images)
"מתוק שלי", כתבה אישה אחרת, "אני חייבת לכתוב לך בדיוק איך שליבי מרגיש. האהבה שלי אליך טהורה כמו זהב". המכתבים האלה, אגב, נאספו באמצע שנות התשעים למחזה שהועלה באוף ברודוויי. השחקנים: אנסמבל התיאטרון היהודי.
היטלר אהב שני סוגי נשים: מבוגרות הרבה יותר ממנו, שהרעיפו עליו אהבה ורגש אימהי, או נשים צעירות שהיו צייתניות אליו. אווה בראון התחתנה עם היטלר ארבעים שעות לפני שהתאבדה על ידי בליעת כדור ציאניד בבונקר בברלין, אבל היא ניסתה להתאבד לפחות פעמיים לפני כן בגלל מערכת היחסים ביניהם. עוד שלוש נשים לפחות ניסו להתאבד לאחר שמערכת היחסים שלהן עם הפיהרר הסתיימה.
מגדה גבלס תמיד אמרה שהיא התחתנה עם שר התעמולה יוזף גבלס כפרס ניחומים. היא תמיד רצתה להתחתן רק עם אדולף היטלר. "העניין הוא שאף אחד לא יכול להתחתן עם היטלר", אמרה גבלס, "הוא נשוי לגרמניה". זמן לא רב אחרי שהיטלר התאבד, היא נכנסה לחדר שבו ישנו ששת הילדים שלה, גרמה להם לבלוע ציאניד ובלעה אחד בעצמה.
