שר החוץ גדעון סער מודה בשיחה סגורה כי ישראל לא תקדם מהלכים של החלת ריבונות או סיפוח ביהודה ושומרון, מאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מתנגד לכך. בהקלטות מתדרוך עם חברי אגודת הידידים של הליכוד בארצות הברית (AFL) שהגיעו לידי ynet, נשמע סער אומר כי "יישום ריבונות נצטרך לעשות רק בתיאום עם ארצות הברית". השר הבהיר בשיחה כי "לעת עתה, כידוע לכם, הנשיא טראמפ לא תומך בכך".
לדברי השר סער, "אין לנו כוונה לעשות זאת לפחות בחודשים הקרובים, זה מנוגד לנתיב של תוכנית הנשיא טראמפ, ועשייה כזאת ללא ספק תרחיק מישראל חברים רבים". עם זאת, שר החוץ הבהיר לחברי האגודה כי ישראל מתנגדת למדינה פלסטינית ומקדמת בפועל מהלכים בשטח בהתנחלויות. "זאת אחת הסיבות לכך שיש לנו מתיחות ביחסים עם האיחוד האירופי", ציין סער.
הוא הוסיף: "אנחנו מתנגדים למדינה פלסטינית, והם חושבים, ובעצם יש בזה משהו, שמדיניות ההתיישבות שלנו אינה מנותקת לחלוטין מהרצון או מהשאיפות לגבי עתיד יהודה ושומרון". דבריו של סער מסמנים התייחסות רשמית וברורה מצד שר בכיר בממשלה לכך שהסיבה המרכזית להימנעות מקידום ריבונות ביהודה ושומרון בעת הזאת אינה שיקול ישראלי פנימי, אלא עמדת ממשל טראמפ.
"נתונים לא הגיוניים"
בהתייחסו להתפתחויות הפוליטיות האחרונות בישראל, סער העריך כי הבחירות ייערכו במועדן. "אנחנו בחצי שנת בחירות, מכיוון שהבחירות יהיו לא יאוחר מאוקטובר". הוא דחה את הסקרים שמראים על הפסד של גוש הימין, וטען כי מדובר ב"נתונים לא הגיוניים" שממעיטים בכוחם הדמוגרפי של החרדים.
"אני לא חושב שהסקרים של הערוצים הנוטים לשמאל נכונים", אמר השר סער. "בסקרים של ערוצי הימין אנחנו מנצחים. אם אקח למשל את ערוצי הטלוויזיה, יש לנו 11, 12 ו-13, שהם בלשון המעטה ערוצים שנוטים שמאלה, ובסקרים שלהם נכון שאנחנו מפסידים בבחירות. אבל ערוץ 14 וערוץ 15, שהם כפי שאתם יודעים ערוצים ימניים, בסקרים שלהם, כולל השבוע, אנחנו מנצחים בבחירות. לכן השאלה היא באמת מי מפרסם את הסקרים הנכונים".
עם זאת, השר הודה כי מפלגת השלטון איבדה קולות של עולים ממדינות חבר העמים, והוסיף כי "זה יכול להוביל לממשלת אחדות לאומית בכנסת הבאה". על החלטתו להצטרף לממשלה, אמר סער כי מדובר "בהחלטה החשובה ביותר בקריירה הפוליטית" שלו. לדבריו, הצעד נועד לייצב את המערכת הפוליטית ולחזק את ראש הממשלה בנימין נתניהו, "כדי שיוכל להתרכז באתגרים המורכבים ולא בהישרדות פוליטית".
בנושא חוק הפטור מגיוס חרדים, סער ציין כי מדובר ב"סוגיה המעוררת רגשות עזים", ולכן ראש הממשלה לא ינסה לפתור אותה לפני הבחירות הקרובות. שר החוץ הטיל ספק בכך שצעדים משפטיים או סנקציות כלכליות יביאו לגיוס חרדים, והדגיש כי הפתרון דורש תיאום עם הרבנים. לטענתו, עדיף לטפל בסוגיה הזאת "בצורה שקטה ורציונלית יותר אחרי הבחירות", ולא כעת כאשר הנושא משמש פוליטיקאים שמחפשים לקושש קולות.
"אני בספק אם צעדים משפטיים או עימות חברתי יביאו את החרדים ללכת לצבא", אמר שר החוץ. "חלק מהאנשים אומרים: 'הדבר שיביא אותם הוא סנקציות כלכליות'. ובכן, אני לא יודע, אולי חלק מסוים. אבל אני מאמין שהפתרון יהיה מתואם עם העולם הזה, עם הרבנים, עם הכוחות הפוליטיים, גם אם הוא הדרגתי, גם אם הוא חלקי, גם אם הוא בגישה של צעד אחר צעד, אבל הוא פתרון".
"התוכנית הייתה חסינה מתקיפה של חיל האוויר"
בכל הנוגע למלחמה מול איראן, סער ציין כי בניגוד להצהרות הנשיא טראמפ - שלטון האייתוללות לא חזר להעשיר אורניום מאז מבצע "פטיש חצות" ביוני בשנה שעברה. עם זאת, סער הבהיר כי ישראל לא רוצה למצוא את עצמה במלחמה חדשה בכל שנה, והיא בחרה לצאת למלחמה משום שאיראן התכוונה להעביר את תוכנית הגרעין שלה לעומק האדמה: "לפני המלחמה ראינו שהם מתכוונים להעביר את תוכנית הגרעין שלהם עמוק מאוד מתחת לאדמה, ושם התוכנית הזו הייתה חסינה מתקיפה של חיל האוויר שלנו או חיל האוויר האמריקני". הוא הוסיף כי "זה היה הזמן שהיינו צריכים לקבל החלטות, ולא היו לנו באמת אפשרויות טובות יותר".
לדברי שר החוץ, הפלת השלטון בטהרן לא הייתה מטרה מוצהרת, אלא "הסרת איומים קיומיים מאיראן על ישראל לתקופה ארוכה ככל האפשר". הוא הודה כי ישראל רצתה ליצור תנאים שיובילו לכך, אך הדבר אינו תלוי בה. "לא הייתה לנו תוכנית לפלוש או לכבוש את כל איראן, ובסופו של דבר זה בידיים של העם האיראני", אמר שר החוץ.
הוא הוסיף כי אם תיווצר הזדמנות ברורה לדחוף לשינוי משטר, ישראל תפעל כדי שזה יקרה. לדבריו, "יש עליהם לחץ כלכלי מבפנים, וזה משהו שמטריד מאוד את המשטר האיראני, אבל הם נעולים בתוך המדיניות הקנאית והקיצונית שלהם, בלי הרבה גמישות. הם לא רוצים שהמלחמה תחזור, אבל באותו זמן הם גם לא רוצים לעשות פשרות מהותיות בנושא הגרעין. לכן אני לא יודע לחזות מתי הפלת השלטון יקרה, אבל אם נראה הזדמנות ברורה, נפעל כדי שזה יקרה".
סער אישר כי קיימים בסוגיה הזאת חילוקי דעות עם נשיא ארצות הברית טראמפ, אך הדגיש כי "בתמונה הגדולה שתי המדינות רואות את הדברים עין בעין". שר החוץ התייחס גם להפחתת התלות בסיוע הביטחוני האמריקני, ואמר כי הדבר יכול לקרות מהר יותר אם הנסיבות יחייבו זאת. "בסופו של דבר ראש הממשלה עצמו הבין שלאורך זמן אנחנו צריכים לשנות את המצב הנוכחי, ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים לעשות את זה. ואם יהיו נסיבות שבהן נצטרך לעשות זאת מהר יותר, נעשה זאת מהר יותר. אני מקווה שזה לא יקרה".
שר החוץ התייחס גם למעורבותה של טורקיה באזור, ואמר כי תחת שלטונו של רג'פ טאיפ ארדואן המדינה הפכה מידידה עם יחסים טובים ו"היעד מספר אחת לחופשות של ישראלים" למדינה "עוינת מאוד כלפי ישראל". לדברי סער, "ארדואן רוצה להיות מנהיג אזורי. לטורקיה יש שאיפות. היא הייתה פעם אימפריה, ויש לה מדיניות אגרסיבית מאוד של השפעה, לא רק באזור שלנו, המזרח התיכון, אלא גם בבלקן, באפריקה ובאסיה. אנחנו לא מחפשים הידרדרות עם טורקיה, אבל ארדואן עובד על זה בעצמו". סער ציין כי חלק מהמוטיבציה של ישראל לפעול בדרום סוריה הייתה "כדי למנוע מסוריה להפוך למדינת חסות טורקית מכיוון שלא רצינו לייצר גבול ישיר עם טורקיה".
סער התייחס ליחסים עם הכורדים בסוריה, ואמר כי ישראל מקיימת איתם קשרים טובים באמצעות נציגיהם, אך הבהיר כי "אין לנו את אותן מחויבויות שיש לנו כלפי העדה הדרוזית, שהם מיעוט בישראל שמשרת בצה"ל". לדבריו, מכיוון שמדובר בלוחמים נאמנים, התגובה הישראלית הייתה שונה כאשר ניסו לטבוח בדרוזים.
סער אמר כי ישראל ניסתה לסייע לכורדים, אך הכיר במגבלות השפעתה. "יש דברים שקרו שלא היינו מרוצים מהם, אבל לא יכולנו לשנות, למשל ההחלטה האמריקנית לעזוב את סוריה", אמר שר החוץ. "זה העם הגדול ביותר בעולם, בוודאי במזרח התיכון, ללא עצמאות. אני מאחל להם את הטוב ביותר, אבל אני לא חושב שלמשטר הנוכחי בסוריה יש כוונה אמיתית לסבול אותם כמיעוט לאומי, לתת להם זכויות ולעבוד איתם בהגינות. הבסיס הפוליטי של א-שרע הוא בעצם ג'יהאדיסטים".
אתגרים מול "ממשלות בעלות נטייה לשמאל"
בניגוד לחששות מפני בידוד בינלאומי, סער אמר שהוא אינו מודאג מהאפשרות שישראל תהפוך למבודדת כמו דרום אפריקה בעבר. "עדיין יש לנו חברים. למעשה, במהלך המלחמה הזו הרחבנו את יחסי החוץ שלנו ופתחנו שגרירויות חדשות". שר החוץ הודה עם זאת כי קיימים אתגרים מול "ממשלות בעלות נטייה לשמאל", וציין כי בעוד בעבר החברות הטובות של ישראל היו במערב אירופה, כיום התמיכה המרכזית מגיעה ממדינות במרכז ובמזרח היבשת.
לדבריו, הועלו שוב ושוב איומים בסנקציות נגד ישראל ("וזה עדיין נמשך"), אבל הן נחסמו פעם אחר פעם בעזרת ידידותיה של ישראל באיחוד. "החברים הטובים ביותר שלנו הם מהמרכז עד המזרח באירופה, מהבלקן עד המדינות הבלטיות, ובמרכז מדינות כמו צ'כיה והונגריה. גרמניה די טובה מבין המדינות החזקות, אבל מדינות אחרות שהיו קרובות יותר, כמו בריטניה, צרפת, הולנד, וכמובן בלגיה היום, תחושת השותפות איתן כמעט אינה קיימת".
לדברי סער, "הבעיה של ישראל אינה המצב הדיפלומטי, אלא מצב דעת הקהל בעולם. כשאתה במלחמה ארוכה מאוד זה יוצר מצב קשה מאוד בחזית הזו".
