לא רק ישראל עקבה היום (ב') בנשימה עצורה אחרי שובם של החטופים החיים משבי חמאס: בכלי תקשורת בכל העולם, מארה"ב עד אוסטרליה ומהולנד עד ארגנטינה, זכו תמונות האיחוד של שורדי השבי עם משפחותיהם לכותרות הראשיות, ודחקו מהן, לפחות ליום אחד, את תמונות ההרס מעזה, שבהן מעדיפים העיתונאים הזרים להתמקד בדרך כלל.
18 צפייה בגלריה
כותרת ה"סאן" הבריטי: "סוף סוף בטוח: החטוף הישראלי המורעב שאולץ על-ידי חמאס לחפור את קברו שלו התאחד עם משפחתו"
"היום שישראל חלמה עליו במשך יותר משנתיים הגיע סוף סוף, כשאחרון החטופים שוחרר מעזה", נכתב ב"דיילי מייל" הבריטי. "חטופים שהעבירו 738 יום בשבי חמאס התאחדו במראות מרגשים עם הוריהם, חבריהם ויקיריהם. דמעות של אושר שאי אפשר לדמיין הוזלו כשחטופים לשעבר רצו היישר לזרועות אהוביהם, שהעבירו יום אחרי יום מאז 7 באוקטובר 2023 במאבק למען שחרורם מהשבי האכזר במערכת המנהרות התת-קרקעיות של הרצועה. הישראלים חששו שהיום הזה לעולם לא יגיע, אבל עכשיו, באופן מדהים, כל החטופים החיים חזרו. ברחבי המדינה מרגישים שסוף סוף כולם יכולים לנשום שוב". ב"אל פאיס" הספרדי נכתב כי "ישראל החלה הבוקר לסגור את אחד הפרקים הכואבים ביותר בהיסטוריה הקצרה שלה, ובכיכר החטופים בתל אביב צפו ישראלים, בין דמעות של אושר לצרחות נלהבות, בחזרת החטופים".
רבים מכלי התקשורת בחרו להתמקד בסיפוריהם של חטוף או שניים שטלטלו אותם במיוחד, ובכמה מהם היה זה סיפורו של אביתר דוד, שרק בתחילת אוגוסט הופיע בסרטון תעמולה של חמאס שבו אולץ – כחוש ותשוש למדי – לחפור את הקבר שבו לכאורה ייקבר במנהרה בעזה. הסרטון ההוא החריד רבים לא רק בארץ, אלא גם ברחבי תבל. "סוף סוף חופשי מהמנהרות", נכתב עליו היום בכותרת ה"דיילי מייל", ובגוף הכתבה הזכירו עורכי הצהובון לקוראים: "במשך 738 יום כל מה שאוהביו של אביתר דוד ראו ממנו היה תמונות של התעללות בו בתוככי אדמתה של עזה, אבל היום הם ראו סוף סוף תמונה שגורמת להם לחייך".
סיפורו של דוד הוביל את הדיווחים על השחרורים גם ב"סאן" הבריטי וב"בילד" הגרמני, עיתון בעל קו פרו-ישראלי מובהק, שהזכיר: "העולם נדהם מהאכזריות: בתחילת אוגוסט הפיץ חמאס סרטון תעמולה של אביתר הכחוש חופר לכאורה את קברו שלו במנהרה מתחת לעזה. עכשיו הצעיר הישראלי חופשי – בחזרה בזרועות משפחתו".
בעיתון הארגנטינאי "קלארין" הוקדש חלק נרחב מהסיקור לסיפורה של משפחת קוניו הישראלית-ארגנטינאית, שקיבלה בחזרה את האחים דוד ואריאל: "בשיחה ראשונה עם עיתונאים בתל אביב סיפרה אמם סילביה על שיחת הווידאו שקיימה איתם מעט לפני השחרור – הקשר הראשון בינה לבינם אחרי שנתיים שבהן ישבו בשבי", דיווחו בעיתון. "'אני כולי מאושרת', היא אמרה. 'לא ישנתי כל הלילה. לא יכולתי לישון, חיכיתי לרגע הזה'". ב"קלארין" ציינו כי האחים קוניו הם שניים משלושה ארגנטינאים ששוחררו מהשבי היום, כשהשלישי הוא איתן הורן.
"איחודים מלאי בכי בגדה, אסירים ישבו בכלא 20 שנה"
ב"קוריירה דלה סרה" הקדישו כתבות לגלי וזיוי ברמן, "שני התאומים שנחטפו יחד אך הוחזקו בנפרד"; למתן צנגאוקר, "החטוף שהפך לסמל כשנחטף בקיבוץ עם בת זוגו"; ולאיתן מור, שהוצג שם כ"חטוף שלא הייתה שום כרזה שלו, משום שהוריו תמכו במלחמה", כשהכוונה לדרישת משפחתו מהממשלה להגביר את הלחץ הצבאי על חמאס כדי להביא לשחרור החטופים בלי ויתורים קשים.
18 צפייה בגלריה
עינב ומתן צנגאוקר בכותרת הראשית של BBC, היום. "החטופים התאחדו עם משפחותיהם, טראמפ זכה לתשואות בפרלמנט הישראלי"
18 צפייה בגלריה
הדיווח החי ב"גרדיאן" הבריטי, עיתון בעל קו ביקורתי חריף כלפי ישראל: "כל השבויים החיים שוחררו, טראמפ אומר לכנסת ש'עידן הטרור' נגמר"
18 צפייה בגלריה
העדכון החי ב"לה רפובליקה" באיטליה. "החטופים הישראלים חופשיים, הפלסטינים שוחררו מהכלא"
במסגרת הסיקור ב"קוריירה דלה סרה" הסבירו לקוראים גם את המחיר ששילמה ישראל, כולל "אזהרת השב"כ שסינוואר שוחרר מהכלא ב-2011, הפך למתכנן של מתקפת 7 באוקטובר – 'וההיסטוריה תחזור על עצמה'"; והדגישו את תגובתה של ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני, שכינתה את היום "יום היסטורי" ומסרה: "החטופים שוחררו – תוצאה מדהימה, תוצאת נחישותה של הדיפלומטיה הבינלאומית ומימוש השלב הראשון של תוכנית טראמפ". מלוני, שלאורך כמעט כל המלחמה נמנעה מלבקר את ישראל בחריפות, ולכן נתפסה באיטליה כמי שתומכת תמיכה שקטה במעשיה, ספגה בשבועות האחרונים דברי שטנה חריפים ממתנגדיה הפוליטיים, שטענו נגדה בהפגנות הענק שערכו כי היא "שותפה לרצח העם" של ישראל.
לתשומת לב רבה מאוד זכה היום בתקשורת העולמית גם נאומו של טראמפ בכנסת, וברבים מהאתרים הוא תפס החל משעות הצהריים המאוחרות את הכותרת הראשית. ב-BBC וב"גרדיאן" בבריטניה וב-CNN הליברלית ו"פוקס ניוז" ו"ניו יורק פוסט" השמרניים בארה"ב דיווחו על הבטחתו של טראמפ ש"עידן הטרור והמוות" תם וש"תור הזהב" של המזרח התיכון מתחיל, וציינו את מחיאות הכפיים הנלהבות שלהן זכה מחברי הכנסת הישראלים. גם ההתפרצות של ח"כ איימן עודה לנאומו של טראמפ עם קריאה להכיר במדינה פלסטינית הובלטה בכלי תקשורת רבים.
אף שהיה זה במידה רבה יום של עדנה לישראל בתקשורת הבינלאומית, גם בו ניכרה בחלק מעיתוני העולם הביקורת החריפה שאיתה היא עוד תצטרך להתמודד בשנים הבאות. במאמרי הפרשנות של "אל פאיס" הספרדי למשל תואר הסכם הפסקת האש של טראמפ ככזה שיש בו "הרבה מה לחגוג והרבה מה לחשוש ממנו", ונכתב כי "הפסקת האש בעזה רחוקה מלהיות תוכנית שלום שתהפוך את האדריכל שלה לראוי לפרס נובל". במאמר פרשנות אחר, בביקורת ברורה על ישראל ומעשיה במלחמה, נכתב ב"אל פאיס" כי "פירושו של הסכם דייטון, שסיים את מלחמת בוסניה, לא היה שלא זוכרים את שעשו מבצעי רצח העם הסרבים או שלא ממצים איתם את הדין" – רמז לדרישה להעמיד לדין בינלאומי בכירים ישראלים האחראים לכאורה לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
יצוין גם כי אף ששובם של החטופים הישראלים היה זה שזכה לכותרות הראשיות, תשומת לב רבה הוקדשה בתקשורת הבינלאומית גם לחזרת האסירים הפלסטינים ששוחררו מבתי הכלא הישראליים. CNN היה רק אחד מיני אתרים רבים שדיווחו על "מראות אמוציונליים" באיחוד בין האסירים הפלסטינים למשפחותיהם, ובין השאר נכתב שם: "איחודים מלאי בכי נרשמו היום גם בגדה המערבית הכבושה על-ידי ישראל, כשאסירים פלסטינים שריצו עונשי מאסר ארוכים בבתי הכלא הישראליים הגיעו לרמאללה. חלק מהאסירים הוחזקו בכלא במשך שני עשורים. בסרטונים מהמקום נראו חלקם מחבקים את נשותיהם ואת בני משפחותיהם מיד אחרי שירדו מהאוטובוסים שהביאו אותם מכלא עופר". בדיווח לא הוזכרה הסיבה שבגללה נכלאו.
