היום (שבת) מפרסם העיתון הגרמני Berliner Zeitung כי תיקון לחוק הגרמני נכנס כמעט מבלי לעורר תשומת לב ציבורית. על פי הדיווח, מיליוני גברים גרמנים בגילאי שירות, החל מסוף שנות העשרה ועד אמצע החיים, יידרשו לקבל אישור מהרשויות לפני יציאה לחו"ל לתקופה העולה על שלושה חודשים.
משמעות המהלך הזה חורגת בהרבה מהיבט טכני, והוא מצטרף לשורה של צעדים שמסמנים שינוי תפיסתי עמוק בגרמניה ובאירופה כולה. כאשר בוחנים את החודשים האחרונים כרצף, ולא כאוסף ידיעות, מתברר כי מדובר בתהליך מואץ של מעבר ממדיניות פציפיסטית למודל שמכין את הקרקע לעימות אפשרי. ההחלטה לעקוב אחרי יציאה של אזרחים בגילאי שירות אינה עומדת בפני עצמה, אלא משתלבת במהלך רחב יותר שמחזק את יכולת המדינה לשלוט בכוח האדם שלה בשעת חירום, גם אם הוא עדיין עטוף בשפה בירוקרטית מרוככת.
אלא שבמקביל לשינוי הזה ברמת המדינה, החברה הגרמנית מציגה תמונה שונה לחלוטין. בדצמבר האחרון התקיימו הפגנות ב-90 ערים בגרמניה נגד חזרת שירות החובה.
מדובר בגל מחאה רחב בהשתתפות מאות אלפי צעירים, שבחלק מהמקרים אף נשמעו אמירות קיצוניות במיוחד, עד כדי העדפה לחיות תחת פוטין ולא לשרת בצבא.
המחאה הזו אינה שולית, אלא משקפת פער עמוק בין הנהגה שמזהה שינוי בסביבה האסטרטגית לבין ציבור שגדל במשך שמונים שנה תחת ההנחה שמלחמות רחבות אינן עוד חלק מהמציאות האירופית. בתוך הפער הזה, גרמניה מתחמשת בקצב חסר תקדים, כולל רכש מערכות מתקדמות מישראל. לאחרונה אף הוחלט להכפיל את תקציב הרכש למעל 20 מיליארד שקל, כאשר מערכות ראשונות של כיפת ברזל כבר נמסרו בדצמבר.
מטאטאים שדימו מכונות ירייה
זאת במדינה שלפני לא הרבה שנים בלבד חייליה התאמנו עם מטאטאים שדימו מכונות ירייה, עדות להזנחה עמוקה שנבעה מהנחת יסוד אחת: שלא תהיה מלחמה.
אבל התמונה אינה מוגבלת לגרמניה. ברחבי אירופה מתגלה ממד נוסף של המשבר: איכות כוח האדם. בעשורים האחרונים השירות הצבאי חדל להיות מסלול של האליטה החברתית במדינות רבות, והפך לבחירה של קבוצות מצומצמות יותר. המשמעות של תהליך זה מתבררת כעת, כאשר הצבאות נדרשים להתרחב במהירות. רק בשבוע האחרון נחשף כי 175 מלחים בצי הצוללות הגרעיניות של בריטניה נכשלו בבדיקות סמים לאורך זמן, כולל שימוש בקוקאין, הרואין וסמים נוספים, וחלקם שירתו גם במערכי ההרתעה הרגישים ביותר. זו אינה תקלה נקודתית אלא סימפטום לשחיקה עמוקה. על הרקע הזה יש לקרוא גם את דברי הרמטכ"ל הצרפתי, שהזהיר כי אירופה תידרש להקריב את בניה ובנותיה במקרה של עימות מול רוסיה, אמירה שהובילה ללינץ' תקשורתי נגדו במקום לדיון ענייני.
במקביל, מתחולל שינוי פוליטי עמוק. מפלגת AfD בגרמניה, שצמחה לכמעט רבע מהציבור ושבחלקים ממנה ניכרים גם סממנים אנטישמיים, ממשיכה להתחזק.
והשפעתה חורגת מגבולות גרמניה, כאשר פעילותה בזירה האירופית תורגמה בשבוע האחרון גם לצעד מדיניות, כאשר מהלכים שהובילה בפרלמנט האירופי תרמו לקידום החלטה על גירוש מהגרים בלתי חוקיים, כולל הקמת מתקני מעצר. באותו הקשר, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ אירח השבוע בברלין את אל-ג'ולאני, הנשיא הסורי החדש, ובמסגרת המפגש עלתה האפשרות להחזרת פליטים על בסיס ההנחה שסוריה הפכה ל"בטוחה יותר", ביטוי נוסף לשינוי הכיוון האירופי.
לנשיא טראמפ יש יכולת ממשית לדלל כוחות ולשנות פריסה, וכאשר מדובר בכ-45 אלף חיילים אמריקאים המוצבים בגרמניה, המשמעות היא פגיעה ישירה באחד מעמודי התווך של הביטחון האירופי מאז מלחמת העולם השנייה
לצד כל אלה מתווסף ממד חיצוני קריטי. מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, לשעבר ראש ממשלת הולנד, הזהיר כבר בשנת 2025, עוד לפני ההתפתחויות האחרונות במזרח התיכון ולפני המשמעויות שנגזרו מהמתיחות סביב איראן ומהחיכוך בין נאט"ו לבין טראמפ, כי עד שנת 2030 הרוסים עלולים לפלוש לאירופה. אלא שעל רקע האירועים האחרונים והאפשרות להיחלשות נוספת של המחויבות האמריקאית, סביר להניח כי לוחות הזמנים הללו התקצרו. במקביל, נשמעות בארצות הברית הצהרות מצד הנשיא טראמפ על כך שהוא שוקל להוציא את ארצות הברית מנאט"ו.
ד"ר קובי ברדה צילום: טל גבעוניאמנם החוק האמריקאי מחייב אישור קונגרס, אך בפועל, כמפקד העליון של הצבא, לנשיא יש יכולת ממשית לדלל כוחות ולשנות פריסה, וכאשר מדובר בכ-45 אלף חיילים אמריקאים המוצבים בגרמניה, המשמעות היא פגיעה ישירה באחד מעמודי התווך של הביטחון האירופי מאז מלחמת העולם השנייה. כאשר מחברים את כל המרכיבים הללו יחד מתברר כי אירופה נכנסת לתהליך מואץ של התחמשות, הקשחת גבולות ושינוי תפיסות ביטחוניות, בעוד שהחברה האזרחית שלה עדיין פועלת מתוך עולם מושגים של עידן שבו מלחמה אינה אפשרות ממשית, והפער הזה בין תודעה למציאות הוא בדיוק המקום שבו ההיסטוריה נוטה להאיץ.
אירופה עוברת בתוך זמן קצר שינוי דרמטי: מיבשת שהאמינה שהמלחמות מאחוריה, ליבשת שמתחילה שוב לדבר על עימות כתרחיש ריאלי. כפי שמיוחס לאותה קללה סינית ידועה, "שתחיה בזמנים מעניינים", נדמה שגם מי שאמר אותה לא תיאר לעצמו עד כמה מהר הם יכולים להפוך לכאלה.
ד"ר קובי ברדה, ביה"ס הרב-תחומי HIT וחוקר בכיר, מכון העם היהודי (JPPI)
