איבון מיקלוש, השחקנית, צלמת הקולנוע והמורה לצילום קולנוע, הלכה לעולמה בגיל 67. היא הותירה אחריה אחות, ובן, אלישע מיקלוש הניס, מוזיקאי החי בניו יורק.
מיקלוש זכורה לקהל הרחב בעיקר מתפקידה כתמי ב"יוצאים קבוע", הסרט השני בסדרת "אסקימו לימון", שבו הופיעה תחת השם המעוברת איבון מיכאלי. הסרט, שיצא ב-1979 בבימוי בועז דוידזון ובהפקת מנחם גולן ויורם גלובוס, הציב את מיקלוש לרגע קצר אך דרמטי בלב הקולנוע הפופולרי הישראלי של התקופה.
סביב השתתפותה בסרט התפתחה גם אחת הפרשות המשפטיות והתקשורתיות הבולטות שנקשרו לסדרת הסרטים הלהיטית. מיקלוש תבעה את יוצרי "יוצאים קבוע" בטענה כי שולבו בסרט צילומי עירום בניגוד להסכם עמה. הפרשה הגיעה לבית המשפט, והקרנת חלקים מן הסרט אף נאסרה זמנית. בהמשך קבע בית המשפט כי ההסכם עמה הופר, והמאבק הפך לאחד המקרים המוקדמים בקולנוע הישראלי סביב גבולות ההסכמה של שחקנית מול הפקה קולנועית.
אחרי "יוצאים קבוע" עברה מיקלוש אל מאחורי המצלמה. היא למדה קולנוע בבית צבי והחלה לעבוד כצלמת קולנוע באמצע שנות ה-80, אחת הנשים הבודדות שעבדו בישראל כצלמות קולנוע באותן שנים, בין היתר בסרטיו של אסי דיין "פוטו רומן" ו"הטוב, הרע והלא נורא".
בהמשך צילמה גם קולנוע תיעודי, ובין עבודותיה נמנה "הנשים ממול" של מיכל אביעד מ-1992. הסרט, שעסק במקומן של נשים ישראליות ופלסטיניות בתוך מציאות הסכסוך, השתתף בפסטיבלים וזכה בפרס השלום בפסטיבל ברלין.
במקביל לעבודתה כצלמת, מיקלוש לימדה צילום קולנוע, בין היתר במכללת בית ברל. בריאיון ל"כלכליסט" ב-2017, במסגרת כתבה על מיעוט הנשים בתחום הצילום הקולנועי בישראל, דיברה על המחסומים המגדריים בענף, ואמרה כי הקושי אינו בעצם הצילום אלא "כל המסביב": העמידה בראש צוות גברי, ההתמודדות עם הערות, מבטים וציפיות.
