1 צפייה בגלריה
הסולחה לאחר הטבח והרוטוקולים ממשפט כפר קאסם שהותרו לפרסום
הסולחה לאחר הטבח והרוטוקולים ממשפט כפר קאסם שהותרו לפרסום
מתוך הפרוטוקולים ממשפט טבח כפר קאסם
(צילום: ארכיון צה"ל )
בתגובה ל"טבח כפר קאסם וקללת העבר" מ-1 באוגוסט
הסרת החיסיון מעל הפרוטוקולים החסויים ממשפט טבח כפר קאסם הניבה תגובות רבות בתקשורת. מאות עמודי הפרוטוקול נפתחו לאחר הליך משפטי בן חמש שנים שניהל מכון "עקבות" - שאני נמנה עם צוותו - ושבמהלכו חיוו גורמי ביטחון וחוץ שונים את דעתם על הבקשה להתיר לציבור לעיין בחומר. לאורך ארבע השנים הראשונות, כל הגורמים שהעידו מטעם המדינה התנגדו לפרסום החומר בטענה של פגיעה בביטחון ובמדיניות החוץ שלה. לבסוף, בלי להיכנס לפיתולי הדיון המשפטי, השתכנע נשיא בית הדין הצבאי לערעורים שיש להתיר לציבור לעיין ברובו של החומר.
באחד הדיונים שנערכו בבית הדין השתתפו גם נציגי משפחות הקורבנות. השר - אז עדיין ח"כ - עיסאווי פריג' העיד בשבוע שעבר כשהתייחס לשחרור המסמכים: "סוף-סוף אני קורא את המילים שחלמתי לקרוא כל חיי... שנים המציאה המדינה אינספור תירוצים מדוע להסתיר מאיתנו את האמת. היום התגלה המובן מאליו שאין כמו האמת כדי להקל על הכאב, כדי לסייע בבניית העתיד המשותף, כדי לתת תקווה".
לעומת זאת, נחום ברנע, שהתייחס גם הוא כאן לפרסום החומרים, כתב ש"צריך להיזהר בעבר: ההתמכרות לו מכרסמת בסיכוי לבנות כאן חברה מתפקדת, בריאה הוגנת. העבר עלול לקבור את העתיד".
הניגוד בין הדברים ברור: פריג' רוצה להשתמש בעבר על מנת לבנות יחדיו עתיד טוב יותר; ברנע מציע להתעלם מאירועי העבר. גם אין זה מדויק לקבוע ש"הפרוטוקולים לא גילו עובדות חדשות. הכל התפרסם בעבר" - אם כך היה הדבר, נציגי המדינה לא היו מתנגדים לפרסום המסמכים במשך שנים ארוכות. בעיניי, המסמכים שנפתחו דווקא שופכים אור על פרשה אפלה בהיסטוריה הישראלית, ועל תוכנית "חפרפרת" שעמדה ברקע של הטבח.
אדם רז אדם רז קרן ברל כצנלסון
יש מי שרוצים שנניח לעבר. לאנשים אלו אין עניין בכך שיש אזרחים פלסטינים ויהודים רבים שמעוניינים שהחומרים הללו יהיו פתוחים לעיון. אולם, הכרת העבר - דבר שדורש שהארכיונים יאפשרו לעיין בתיעוד - ופרסום פומבי של הדברים, נחוצים על מנת לבנות עתיד משותף וטוב. אי-ההתמודדות עם העבר מאיטה את האפשרות לחולל שינוים אמיתיים.
חשוב לציין שהתיעוד שנמצא בארכיונים ממשלתיים שייך לציבור, ועל כן צריך להיות פתוח לעיון תחת מגבלות סבירות. כרגע, רובו של החומר בארכיונים המדינתיים סגור בתואנות שונות. מה זה אומר על האופן שבו אנו מכירים את העבר?
מי שלא מעוניין להתמודד עם עברנו המשותף, כנראה מרגיש כך משום שהדיבור הזה על גזל וניצול והרג מפריע לו לישון בלילה. נוח לו שהארכיונים סגורים.
  • אדם רז הוא חוקר ב"מכון עקבות לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני" ומחבר הספר "טבח כפר קאסם - ביוגרפיה פוליטית"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il