בואו נעשה את זה פשוט. הפוליטיקה הישראלית מתנהלת לפי נוסחה מתמטית אכזרית: פוליטיקאי רוצה קולות, עסקנים חרדים יודעים לספק אותם בכמויות, והמחיר עבורם הוא אוטונומיה. בתמורה לתמיכה בקלפי, המדינה מעניקה לעסקנות החרדית "שטח הפקר" ריבוני, מדינה קטנה משלהם. כשיש אוטונומיה – אין פיקוח, ואין חוק. כשאין חוק, אפשר לעשות מה שרוצים: לבנות בצורה מסוכנת, לצפצף על תקני בטיחות ולנהוג בחוסר אחריות משווע תחת מעטה של קדושה מדומה.
החלק הנורא באמת מגיע אחרי האסון. כשהדם עוד חם, המנגנון נכנס לפעולה. מאשימים את כולם: את המשטרה, את המהנדסים, את המדינה, רק לא את האוטונומיה עצמה. למה? כי העסקנים חייבים את השליטה המוחלטת, והפוליטיקאים חייבים את הקולות שלהם.
השבוע, בעוד הדם מהאסון הכבד בירושלים טרם יבש, ראינו את המנגנון הזה בפעולה בשיא הציניות שלו. ח"כ מאיר פרוש מיהר להגיש הצעת חוק ל"חינוך חינם לפעוטות". על פניו, מדובר בבשורה מדהימה – מי לא רוצה חינוך חינם ומפוקח מגיל שלושה חודשים? אך כשצוללים פנימה, מגלים שזו לא הצעת חוק להצלת חיים, אלא הצעת חוק להנצחת האוטונומיה. אל תתנו למילים היפות על "סטנדרטים פדגוגיים ובטיחותיים" לבלבל אתכם. במציאות הישראלית, כשעסקן ופוליטיקאי חרדי מבקש "חינוך חינם" למגזר שלו, הוא למעשה מבקש תקציבי עתק שיזרמו למוסדות קהילתיים והכשרה של אותן מסגרות לא מפוקחות תחת המטרייה הממשלתית, מבלי לשנות את המהות.
אל תתנו למילים היפות על "סטנדרטים פדגוגיים ובטיחותיים" לבלבל אתכם. במציאות הישראלית, כשעסקן ופוליטיקאי חרדי מבקש "חינוך חינם" למגזר שלו, הוא למעשה מבקש תקציבי עתק שיזרמו למוסדות קהילתיים והכשרה של אותן מסגרות לא מפוקחות
הבעיה מעולם לא הייתה מחסור בחוקים, אלא העובדה שהחוק נעצר בכניסה לשכונות מסוימות. כשאותו עסקן שמגן בחירוף נפש על אי-פיקוח בבנייה ובלימודי ליבה מציע פתאום "פיקוח" על פעוטונים, הוא לא מחפש את עינו הבוחנת של משרד החינוך. הוא מחפש תקציב מדינה שיממן את המנגנון שממשיך לצפצף על המדינה. השימוש של פרוש בטרגדיה כדי לקדם חוק תקציבי הוא שיא של פופוליזם. האם מה שחסר באותה מסגרת שבה קרה האסון היה "חינוך חינם"? לא. מה שהיה חסר שם זו ריבונות. מה שהיה חסר שם זה פקח שלא מפחד להיכנס לשכונה, ומשטרה שלא צריכה אישור מהרב כדי לסגור מבנה מסוכן.
עוז בן נוןאוטונומיה פירושה שאפשר לדחוס עשרות ילדים למחסנים מוסבים, ואחרי שקורה האסון – להאשים את "המחסור בתקציב" ולדרוש עוד כסף. מדינת ישראל חייבת להפסיק לקנות שקט תעשייתי בדם של ילדים. הגיע הזמן לדאוג לאזרח החרדי באמת, ולא דרך המתווכים שגוזרים קופון על גבו. הפתרון המוסרי והדחוף ביותר הוא לפרק לחלוטין את מנגנון העסקנות החרדית ולהפוך את החרדים לאזרחים ישראלים שווים, בעלי חובות מלאות וזכויות מלאות. זה אומר שחוק הוא חוק, ובטיחות היא בטיחות, בין אם מדובר בתל אביב ובין אם בירושלים.
אם ח"כ פרוש באמת מזועזע מהאסון, הוא לא צריך להגיש הצעת חוק תקציבית, הוא צריך להודיע שהאוטונומיה נגמרה והמדינה נכנסת פנימה. הכל חוץ מזה הוא רק ניצול ציני של הלוויה הבאה.
