פרשת הדלפת המסמכים הסודיים לעיתון ה"בילד" ופרשת "קטאר-גייט" חזרו בימים האחרונים לכותרות. אלי פלדשטיין, לשעבר דוברו הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמואשם בפרשה הראשונה ומעורב בשנייה, טען השבוע כי נתניהו "ידע ועמד ועמד מאחורי ההדלפה", כשבמקביל נחשפו התכתבויות בינו לבין ישראל איינהורן, לשעבר יועצו הקרוב של רה"מ, שם מוצגים ניסיונות השניים לקדם מסרים פרו-קטאריים בישראל.
לפי האישום בפרשה הראשונה, פלדשטיין העביר לעיתון הגרמני "בילד" ידיעה סודית אחרי רצח ששת החטופים ברפיח - "מסמך חמאס" - כדי לטעון שרק לחץ צבאי ישיב את החטופים. החשד בפרשה השנייה הוא שמקורביו ואנשי לשכתו של נתניהו - פלדשטיין, יונתן אוריך ואיינהורן - פעלו להעלות את קרנה של קטאר בישראל ולהחליש את מעמדה של מצרים כמתווכת במגעים לסיום המלחמה - בתמורה לכסף. אז איך זה התחיל, ואיפה זה עומד כיום? ynet עושה סדר.
פלדשטיין: "מה שעשיתי שירת את הבוס שלי - 'הבוס מבסוט'"
(מתוך "יהיה טוב", כאן 11 )

3 צפייה בגלריה
קטאר גייט
קטאר גייט
מימין לשמאל: אוריך, נתניהו, איינהורן, פלדשטיין
(צילום: יאיר שגיא, מתפ"ש, Q world / Shutterstock, AP / Ohad Zwingenbergl, בועז ארד)

פרשת ה"בילד"

מי יזם את הדלפת המסמך?
נגד המילואים ארי רוזנפלד, ששירת ביחידת מודיעין מסווגת, הוא מי שהעביר את מסמך חמאס מיוזמתו לאלי פלדשטיין, לטענתו רק כדי להעבירו לראש הממשלה נתניהו. מנגד, פלדשטיין טען כי רוזנפלד היה בסוד העניינים ואף שלאחר הדלפת המסמך ל"בילד" המשיך להעביר לו שני מסמכים מסווגים נוספים. רוזנפלד טען שהופתע מהפרסום בעיתון הגרמני, אך סבר כי זה על דעת ראש הממשלה.
תחילה, ביקש פלדשטיין לפרסם את המסמך בישראל, אך לאחר שהצנזורה פסלה את הידיעה, כך סיפר בחקירה, עורך בכיר בחדשות 12 בשם רביב גולן הציע לו לפרסם את המסמך מחוץ לישראל. הסיבה, לדבריו: כלי התקשורת בחו"ל אינם כפופים לחוקי הצנזורה, כך שלאחר פרסום המסמך, ניתן יהיה לפרסם אותו גם בישראל.
מי היה שותף בהדלפה?
זו השאלה המרכזית בפרשה, שמענה עליה משמעותו העמדה לדין פלילי. לפי פלדשטיין, אוריך ונתניהו היו שותפים בהדלפת המסמך, ולתפיסתו קיבל את אישורם. אוריך ונתניהו מכחישים. הראיות לשותפות נתניהו הן נמוכות מאוד, ולכן לא נחשד בפרשה ואף לא זומן לעדות. הראיות לשותפות של אוריך בפרשה קיימות במידה מה, ונידונות בימים אלה בפרקליטות בשאלת עוצמתן - והאם להגיש נגדו כתב אישום.
3 צפייה בגלריה
הכתבה בעיתון בילד על אסטרטגיית חמאס במשא ומתן עם ישראל
הכתבה בעיתון בילד על אסטרטגיית חמאס במשא ומתן עם ישראל
כותרת ה"בילד" עם המסמך שהדליף פלדשטיין. ספטמבר אשתקד
מה מידת מעורבות לשכת רה"מ בסיפור ה"בילד" והמסמכים?
אירוע ה"בילד" נחלק לשניים: לפני ההדלפה לעיתון הגרמני והוצאת המסמך לכלי תקשורת אחרים, ואחרי ההדלפה. ישנן ראיות בתיק כי לאחר ההדלפה המעורבות של לשכת רה"מ ושל רה"מ עצמו והיא כללה התייעצויות בין פלדשטיין, אוריך ודוברו של רה"מ, עופר גולן, כיצד יש לנהוג לאחר ההדלפה.
האם הלשכה הייתה מעורבת במסמכים המסווגים הנוספים?
מלבד "מסמך חמאס", ישנם שני מסמכים נוספים שהודלפו מאמ"ן לפלדשטיין, על-ידי רוזנפלד. לפי פלדשטיין, העיסוק במסמכים הנוספים והאופן שבו יש לטפל בהם תקשורתית כלל גם את איינהורן ואת אוריך - שמכחיש זאת. ישנן ראיות בסוגיה הזו, וגם הן נדונות כיום בפרקליטות.

"קטאר-גייט"

מתי החלו המגעים בין לשכת רה"מ לקטאר?
כפי שחשף העיתונאי בר פלג ב"הארץ", פרויקט התדמית הקטארי החל באזור שנת 2022, בתקופת המונדיאל שהמדינה אירחה, כאשר איינהורן ואוריך ביצעו קמפיין תדמית בינלאומי בעבור דוחא. ואולם, בתקופה הזו נתניהו לא היה ראש הממשלה - לא יו"ר האופוזיציה.
3 צפייה בגלריה
אמיר קטאר אל-ת'אני והנשיא המצרי א-סיסי
אמיר קטאר אל-ת'אני והנשיא המצרי א-סיסי
מטרת המסרים: לחזק את מעמק קטאר - על חשבון מצרים. האמיר אל-ת'אני והנשיא א-סיסי
(צילום: Omar AL-QATTAA/AFP, רויטרס)
בהמשך, לאחר שנבחר נתניהו, הקמפיין המשיך. לטענת סנגורו של של אוריך בבית המשפט, היועץ עסק בו רק כלפי חו"ל, ולא היה חלק מקמפיין התדמית של קטאר בישראל. הקמפיין בישראל החל רק מאוחר יותר, אחרי הטבח ב-7 באוקטובר, ומי שביצע אותו עם איינהורן היה פלדשטיין, שטוען כי אוריך כן לקח חלק בקמפיין. איינהורן חיזק את גרסתו של אוריך ואמר שלא היה חלק ממנו, אך ישנן ראיות שמקשות על גרסה זו - והן נדונות כיום בפרקליטות.
האם פלדשטיין ידע שהוא עובד עבור הקטארים?
פלדשטיין טען כי לא ידע וכי סבר שעובד עבור לשכת רה"מ, אך ישנן ראיות אשר מקשות על גרסתו. איינהורן טען בחקירתו כי פלדשטיין ידע עבור מי השניים עובדים.
האם המסרים הקטארים פעלו נגד מדינת ישראל?
זו שאלה מרכזית בפרשת קטאר-גייט, שגם תשפיע על השאלה אם ככל שיוגש כתב אישום נגד המעורבים, הוא יכלול את הסעיף החמור של "פגיעה בביטחון המדינה". לפי גרסת פלדשטיין, המסרים הפרו-קטארים שהפיץ היו תואמים לעמדתו של ראש הממשלה ולא סתרו אותה, כך שלא ניתן לייחס להם פגיעה בביטחון המדינה. המסרים, כאמור, כללו תקיפה תקשורתית של מצרים ופגיעה לכאורה במעמדה כמתווכת. איינהורן טען בחקירתו הפוך - שהמסרים לא תאמו את המסרים בלשכת רה"מ. לאחרונה הועברה לפרקליטות חוות הדעת של השב"כ שקובעת אם הקמפיין הקטארי אכן פגע בביטחונה של ישראל.
הריאיון באולפן ynet של עורך הדין של רוזנפלד
(צילום: ירון ברנר)

בתוך כך, עו"ד אורי קורב, סנגורו של נגד המילואים רוזנפלד שנאשם בפרשת ה"בילד", אמר אתמול בריאיון לאולפן ynet כי הריאיון של פלדשטיין לתוכנית "יהיה טוב" של עומרי אסנהיים בכאן 11 היא "טלוויזיה טובה, עם קשר רופף למציאות". לדבריו, "פלדשטיין רימה את רוזנפלד בזמן אמת, וגם העליל עליו בחקירות השב"כ והמשטרה. לשיטתו עצמו, פלדשטיין שיקר בחקירות. עכשיו נשאלת השאלה היחידה - מתי הוא שיקר?".