נירה שרעבי, אלמנתו של יוסי שמובא כעת למנוחות בבארי, ספדה לו בדמעות: "אני עומדת היום במקום שמתחיל מהסוף. שנתיים שאני לא נושמת. שנתיים שאני זועקת בתוך הלב פנימה ושואלת - למה? כואבת אותך. כאב של מלאכים. באיזה עולם בנות צריכות לקבור את אביהן מוקדם כל כך? באיזה עולם אישה צריכה לקבור את אהוב ליבה כשעוד נשאר כל כך הרבה להספיק? התכניות שרקמנו לשנינו לא יקרו. היית לנו מגן אנושי. לקחת על עצמך את כל מה שלא יכולתי. והיום אני לוקחת, ואתה חסר לי כל כך. איך משלימים את החלל הזה? איך אאסוף את עצמי מחדש? אני מניחה את המבט שלי על הבנות שלנו, ואני רואה בהן אותך. בכל אחת ואחת אתה נמצא בצורה אחרת, וכולן יחד משלימות אותך- שחסר לי כל כך".