הפרקליטות באיסטנבול הודיעה כי פירקה רשת הונאת השקעות בינלאומית שפעלה מתוך טורקיה תחת כיסוי של מוקדי שירות, ייעוץ ותיירות, והוציאה במרמה יותר מ-3 מיליארד דולר מקורבנות ברחבי העולם. שר המשפטים הטורקי אקין גורלק והרשויות במדינה עדכנו על כך אתמול (שישי), ולפי הפרקליטות הטורקית בראש הרשת עמדו אזרחים ישראלים, המכונים בכתב האישום "ברוני הונאה ישראלים". 201 בני אדם נעצרו, מתוכם לפי הדיווחים תשעה ישראלים, אחד מהם מחזיק גם בדרכון פורטוגלי.
מפקד משטרת איסטנבול מודיע על מבצע המעצרים הנרחב, אתמול
(צילום: REUTERS/Umit Bektas)
לפי הטענות בטורקיה, רשת ההונאה פעלה באמצעות 29 חברות ו-44 מוקדי שירות, שהציגו עצמן כעוסקות בייעוץ, תיירות ושירותי מוקד. בדיווחים טורקיים נכתב כי לקוחות פוטנציאליים גויסו בפרסומות ברשתות החברתיות, במנועי חיפוש ובאתרי אינטרנט, שהבטיחו תשואות גבוהות מהשקעות במט"ח ובמטבעות קריפטוגרפיים. מי שהתעניינו בהצעות הללו, כך נכתב, הועברו לנציגים שדיברו בשפת האם שלהם ושכנעו אותם להעביר תחילה סכומים קטנים. בהמשך הם שוכנעו להעביר סכומים גדולים יותר, תוך הצגת "רווחים" פיקטיביים במערכות המסחר.
כשמשקיעים ביקשו למשוך את כספם, נכתב בדיווחים, נאמר להם כי החשבון "נחסם" וכי עליהם לשלם תשלומים נוספים כמו "מס" או "הסרת חסימה" כדי לשחרר את הכספים. בפועל, לפי החשד, הכספים כלל לא הושקעו אלא הועברו לחשבונות בנק ולארנקי קריפטו בשליטת הרשת מחוץ לטורקיה.
לפי הפרקליטות הטורקית, "ברוני ההונאה" הנחו את אנשיהם שלא לפגוע באזרחים ישראלים או אמריקנים, ומנגד בין המדינות שאזרחיהן צוינו כקורבנות מרכזיים של הרשת היו אזרחים מאיחוד האמירויות, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, אירלנד, רוסיה, סינגפור, מלזיה, סין, שווייץ, בלגיה, שוודיה ודרום קוריאה.
על פי ממצאי ארגון הביון הטורקי (MIT) שצוטטו בכתב האישום, הגורמים הישראלים החלו להעביר את הפעילות לטורקיה ולמדינות אחרות לאחר שישראל אסרה ב-2017 על עסקי "אופציות בינאריות" בתחומה.
לפי הטורקים, משרד הפנים הטורקי, ארגון הביון הלאומי (MIT), יחידת המודיעין הפיננסי MASAK, משטרת איסטנבול והאינטרפול פשטו על 286 כתובות באיסטנבול ובמחוז מוגלה. לפי הדיווחים, מתוך 248 חשודים שנגדם הוגש כתב אישום נעצרו עד כה 201, כאשר המצוד אחר החשודים הנותרים נמשך. במסגרת המבצע נתפסו או הוקפאו נכסי נדל"ן, כלי רכב, חשבונות בנק ונכסי קריפטו, ומשרד הפנים הטורקי מסר כי שווי הרכוש שנתפס כפרי עבירה מוערך בכ-1.5 מיליארד לירות טורקיות (כ-31 מיליון דולר), לרבות 80 כלי רכב ו-12 נכסי נדל"ן.
הרשויות הטורקיות לא מסרו פירוט מדויק לגבי הזהויות הלאומיות, אולם לפי הדיווחים מדובר ב-156 עצורים טורקים, 11 מפקיסטן, 9 מישראל, שניים מכל אחת מהמדינות הללו: אזרבייג'ן, סוריה, ירדן, אוקראינה, תאילנד, אינדונזיה ומרוקו; וכן עצור אחד מכל אחת מהמדינות הללו: קזחסטן, הפיליפינים, איראן, סין, לבנון, הרשות הפלסטינית, מקסיקו, מצרים, מוזמביק, ארגנטינה ובנגלדש. בסך הכול מדובר באזרחים זרים מ-20 מדינות.
עם זאת, המספר מבוסס על דיווחים טורקיים בלבד, ובשלב זה לא ברור כמה בדיוק נעצרו, אם כי מסתמן כי ישראלים אכן היו מבין העצורים בפרשה. גם הודעת שר המשפטים גורלק וגם כתב האישום מתמקדים במבנה הבעלות וההונאה הסופית בחברות, שם שולטים גורמים "בעלי זיקה לישראל" כדבריהם, אולם הם לא מסרו פרטים על זהותם של אותם גורמים ולא ציינו אם הם נמנים על העצורים.
