בזמן שאנחנו סגורים בממ"ד ועוקבים בדריכות אחר התרעות פיקוד העורף, בחיק הטבע הישראלי חילופי העונות ושינויי מזג האוויר נמשכים ללא הפרעה. סוף האביב כבר כאן - והשקדיות האהובות כבר מאחורינו: הן פרחו, הלבינו את הנוף ונשרו כמעט בלי שנרגיש. בינתיים, מזג האוויר הישראלי עבד על סטרואידים - נחלים שהתעוררו אחרי שנים של יובש, מפלים נדירים שחזרו לזרום וגלי פריחה סגולים שהגיעו לשיא וחלפו. עכשיו, כשאנחנו עדיין במרחבים המוגנים ומשתוקקים להריח את הבושם המשכר של סוף האביב, זה הזמן להציץ במה שקרה שם בחוץ.
(צילום: שמעון סודרי, תמיר כהן, טרקטורוני הדישון )
נחל דישון, בצפון הגליל העליון, התעורר לחיים בעוצמה שלא נראתה שנים. מי שהיה שם בדיוק בזמן כדי לתעד את תופעת הטבע המרשימה הוא תמיר כהן, הבעלים של "טרקטורוני דישון", שהיה בדרכו לעבודה במוסך. "אני עוד מעט בן 50", הוא מספר בהתלהבות בשיחה עם ynet, "ואת המחזה הזה ראיתי רק פעם אחת בחיים שלי - לפני 26 שנה. מאז היה לי חלום לתפוס את נחל דישון בזרימה הראשונה, והוא התגשם באמצע המלחמה, ביום שבת האחרון. היו אצלי אנשים בני 70-60 מהמושב, שחיים כל החיים ליד הנחל. הם אמרו לי: 'בחיים לא ראינו דבר כזה'.
"אנחנו בערך 800 מטר מגבול לבנון, קו ראשון לטילים ולבלגן. רוב הזמן אנחנו בממ"ד או במיגונית. היות שהחשיפה לבני אדם נמוכה יותר, הפעילות בטבע הרבה יותר גדולה. היום אנחנו רואים יותר צבועים, יותר זאבים, חיות בר שביום-יום כמעט לא רואים. הטבע פשוט עושה את שלו. יש עכשיו אירוס נצרתי בנחל דישון. אנחנו מפסידים את זה. זה קורה עכשיו, ואין כמעט אנשים בשטח שיראו את זה".
"פספסנו את אחת התקופות הכי יפות ומרשימות של מדינת ישראל מבחינת טבע וטיולים"
בזמן שהטבע מתפרץ בעוצמה - עם מפלים נדירים, נחלים שמתעוררים ופריחות מרעננות בשיאן - לא מעט ישראלים מוצאים את עצמם מביטים בכל השפע הזה מהחלון בלבד. המלחמה, הפחד וההנחיות משאירים גם מטיילים מנוסים בתוך הבית, עם תחושת החמצה הולכת וגוברת.
חן יוסף, בלוגרית טיולים ותיקה מעמק יזרעאל, שמכירה היטב כל שביל ופריחה, מתארת את התחושה הזו בפשטות כואבת: “אני יוצאת למרפסת, רואה איך השדות הירוקים מתחילים לדהות — ומבינה שפספסנו את אחת התקופות הכי יפות ומרשימות של מדינת ישראל מבחינת טבע וטיולים".
לדבריה, האביב הנוכחי יוצא דופן - דווקא בזמן שבו כמעט אף אחד לא נמצא בשטח: "יום אחד יש לך גשמים מטורפים שהפעילו מפלים שלא זרמו כאן שנים, ויש פריחות שנמצאות בשיא, ואנחנו פשוט מפספסים אותן. עוד אביב חומק מאיתנו".
סרטון שחן פרסמה יום לפני שפרצה המלחמה:
אחד המקומות שהמחישו לחן את הפער בין המציאות המרה בממ"ד לבין המסיבה החלומית של פריחת האביב הוא שמורת התורמוסים הפופולרית בנעורה, שבגלבוע. חן הספיקה לבקר שם רגע לפני שהמלחמה פרצה.
"זה מקום מטורף - דרך נוף, ושני הצדדים שלה מלאים בגבעות של פריחות תורמוסים סגולות. אתה נוסע בין מקבצים, לפעמים קטנים, לפעמים ענקיים, ויש נקודות שאתה עומד בין התורמוסים לעננים. זה נראה לא אמיתי, ואנשים אפילו לא יודעים שיש ריח מטמטם כשמתקרבים. עברו כבר כמה שבועות, ואני אפילו לא יודעת איך זה נראה עכשיו ואם נשארה פריחה. זה אחד המקומות שהמלחמה פשוט לקחה מאיתנו".
למרות שחן גרה במושב קטן בלב נוף פתוח, הפער בין מה שרואים למה שאפשר לעשות - גדול. "אם אני עולה לגג, יש לי 360 מעלות של טבע - הרים, עמקים, הכול. אני רואה את זה משתנה מול העיניים - ירוק, אחר כך פריחה צהובה, ואז זה מתחיל לדהות - ואני מבינה שפספסתי את התקופה הכי יפה".
גם מזג האוויר האביבי מזמין לצאת: "יש ימים חמים, ברמה של לשים קצר וללכת למעיין, לשחות. אבל אני לא עושה את זה. אני לא מרגישה בטוחה".
"עכשיו יש פריחה מטורפת של חלבלובים"
"השקדיות כבר נגמרו", מדווח בן פרשיץ, מדריך הטיולים הוותיק ומנהל קבוצת הפייסבוק "המדריך לצפון". "הן פרחו מוקדם ונשרו מהר בגלל מזג האוויר שהשתגע. מי שלא ראה - פספס".
וזה לא נגמר שם. מיד אחרי השקדיות שהפסדנו הגיע גל אחר של צבעים שאנחנו עלולים להפסיד גם: "עכשיו יש פריחה מטורפת של חלבלובים - כל השיחים הצהובים האלה שמכסים את השטח. זה נראה כמו שטיחים של צהוב. ולצידם, עוד שכבה של צבע: חרציות, סביונים - כל הצהוב הזה שאתה רואה עכשיו בכל מקום. ובמקומות מסוימים, גם שילוב נדיר יותר בצבע סגול: כרמלית נאה, מתחברת עם הצהוב ויוצרת מראה משוגע".
"עוד רגע הכול ייעלם"
בין קריאה דחופה למילואים לבין העלייה לגזרה בצפון, שמעון סודרי (24), צלם במקצוע ולוחם מילואים בגולני, מצא את עצמו עוצר לרגע אחד קטן מרהיב ולא מתוכנן. "קיבלתי עדכון מאיזה בן משפחה שמפלי פרוד התחילו לזרום אחרי שנתיים", הוא מספר בהתרגשות בשיחת טלפון מגבול לבנון. "אמרתי לעצמי שבדרך למילואים אני חייב לעבור שם. אלה באמת מפלים נדירים. אתה מגיע לשם וכבר שומע את ההד של המים, את הרעש של המפלים. עוד לפני שאתה רואה אותם, אתה מבין שזה קורה. יש מלא מפלונים קטנים לאורך כל הדרך, והכול זורם בשיא העוצמה. זה מראה מדהים. זה באמת משהו שלא רואים כל שנה. זה קרה פתאום, אחרי שכבר חשבנו שהחורף נגמר, וזה מה שעשה את הרגע כל כך מיוחד".
ולצד השיטפון הגלילי, גם הצבעים בשטח הגיעו לשיא: "זו התקופה הכי יפה", סודרי קובע. "במרץ-אפריל יש פריחות, יש שקדיות, יש הכול, ועוד רגע הכול ייעלם. יש גם פריחה מטורפת של נוריות בצומת הגומא ליד קריית שמונה, וגם בדרום ליד חולית. שדות צבעוניים נדירים עכשיו".
מאחורי תמונות הפריחה יש מציאות נושכת. "אני במילואים בגולני, בדרך לגזרה בלבנון", הוא אומר בפשטות. המעבר הזה, בין טבע למלחמה, מורגש היטב: "זה מפתיע אותי כל פעם מחדש. הייתי בתמרון הקודם בלבנון, ופתאום שוב חוזר לזה. אבל אם זה מה שצריך, אז זה מה שצריך. אני מקווה שנצליח להסיר את האיום לגמרי, כדי שתושבי הצפון יוכלו לחיות כאן כמו שצריך".
אזהרה: אין בפרסום הכתבה המלצה לציבור לטייל בניגוד להוראות פיקוד העורף.
