נציבות האיחוד האירופי תדון מחר (שלישי) בהצעה להשעות את גישתה של ישראל לחלק מתוכניות Horizon 2020 של האיחוד למימון מחקרים מדעיים - שנחשבת לתוכנית המחקר והפיתוח הגדולה ביותר בעולם לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי. כך עולה מסדר היום של הנציבות, שפורסם היום.
ההשעיה של ישראל מהתוכנית נוגעת לחלק שעוסק בחדשנות, והמשמעות הכספית של החלטה כזו היא בסך 150 מיליון יורו - שמיועדים לשיתופי פעולה בתחומי החדשנות וההייטק. היבטים אחרים של הורייזון לא צפויים להיפגע בשלב זה.
הדיון יתקיים בעקבות טענות של מספר מדינות באיחוד האירופי, שאמרו בשבוע שעבר כי ישראל אינה עומדת בהתחייבותייה במסגרת הסכם הגישה ההומניטרית לעזה. אותן מדינות ביקשו מהנציבות להציב "אפשרויות קונקרטיות", ובאיחוד הגיבו: "כל האופציות על השולחן".
לפי תשובת דובר הנציבות האירופית, "ישראל אכן עשתה מאמצים לשפר את הכנסת הסיוע לעזה, אבל המצב עדיין נורא. האיחוד מקיים הערכות מצב, אך אם לא יהיה שיפור משמעותי בהתאם להסכמות שלנו עם ישראל - כל האופציות על השולחן".
כדי שהשעיה מהתוכנית תצא לפועל היא צריכה לעבור ברוב יחסי של 15 מדינות לפחות מתוך 27. המשמעות היא שכדי להשעות את ישראל נדרשת גם תמיכתן של גרמניה ואיטליה, שמבקרות את ישראל על משבר הסיוע - ובירושלים חוששים שברלין תתמוך בהחלטה. מאחורי הקלעים מתנהל מאמץ ישראלי לסכל את התמיכה בהצבעה, אך לפי שעה מסתמן כי עשוי להיות לה רוב. גורם מדיני ישראלי אמר כי "אם ישראל תושעה מהתוכנית זה יהיה אסון - עבור המדע הישראלי וגם תדמיתית. זה מדרון חלקלק".
מדובר בתוכנית הדגל של האיחוד האירופי למחקר וחדשות, שנועדה להניע צמיחה כלכלית, ליצור מקומות עבודה ולשפר את חייהם של האזרחים במדינות המשתתפות. היא נותנת מסגרת למחקר ופיתוח בתחומים שונים, ואירופה משקיעה בה מיליארדים בחברות הזנק ועסקים קטנים עם חידושים פורצי דרך וטכנולוגיות מתפתחות בעלות פוטנציאל ליישומים כפולים, למשל בתחום אבטחת סייבר ובינה מלאכותית.
ישראל היא שותפה בכירה בתוכנית עוד משנות ה-90, והוצאתה תפגע קשות בתחום המדע הישראלי, וכן בשמה הטוב של ישראל כמעצמת מדע מובילה. התוכנית הנוכחית החלה ב-2021 ותימשך עד 2027, וישראל אף תרמה לה כלכלית.
