לי חשוב מאוד, כמו לכל אזרחי ישראל, לדעת ולהבין מדוע ראש הממשלה בנימין נתניהו איבד את האמון בראש השב"כ רונן בר ולכן החליט לפטרו.
השאלה הזאת חשובה לא רק לשרי הממשלה, שיחליטו היום (חמישי) אם לאשר את המלצת ראש הממשלה לפטר את ראש השב"כ, אלא מפני שבירור הסיבות לאובדן האמון יאפשר לנו להבין סוף-סוף במה כשל ראש השב"כ אחרי מחדלי 7 באוקטובר. בנוסף, נדע סוף-סוף מה מניע את רה"מ ומהי האסטרטגיה שלו בשאלות החשובות לביטחוננו ולדמוקרטיה הישראלית, ובראשן נושא שחרור החטופים.
1 צפייה בגלריה
בר ונתניהו. מה הסיבות לאובדן האמון?
(צילום: יאיר שגיא, Amir LevyGetty Images, REUTERS/ Ronen Zvulun)
ברור לגמרי שראש השב"כ הוא אחראי מרכזי לכשלים החשיבתיים, המודיעיניים והמבצעיים, שבגללם נטבחו ונחטפו מאות אזרחים ישראלים. אם זה מה שגרם לנתניהו לאבד את האמון בראש השב"כ, מדוע נתן לו להמשיך לנהל את המאמץ המודיעיני העיקרי מול חמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה במשך 530 ימי מלחמת חרבות ברזל?
חשוב לציין שראש השב"כ אכן הודה ואף לקח אחריות לכישלון שלו ושל ארגונו, ואמר שיתפטר. את חלקו של השב"כ במלחמה הוא ניהל במקצועיות ובהצלחה מרובה, באישור רה"מ, שהמשיך להתייעץ איתו גם אחרי שהודיע שאיבד בו את האמון ושמתכוון לפטר אותו בשבוע האחרון.
אם יש סיבות אחרות לכך שנתניהו איבד את האמון בראש השב"כ - למשל, שבר מעל באמונו של רה"מ בעת שהיה מראשי צוות המו"מ לשחרור החטופים – אז הציבור ושרי הממשלה, שיחליטו על הדחת ראש השב"כ, צריכים לדעת זאת. ואם יש סיבות אחרות שאינן ענייניות עליהן לצוף, והשרים לא צריכים להסס לשאול את ראש הממשלה שאלות קשות - אותן שאלות שעיתונאים היו שואלים אותו אילו במקום לתת הצהרות מוקלטות מראש לציבור - היה עורך מסיבת עיתונאים, כפי שנהוג במדינות דמוקרטיות.
ישיבת הממשלה להדחת ראש השב"כ שמכנס היום ראש הממשלה היא ההזדמנות שבה צריכים להתברר הדברים הללו. אחרת, זה יהיה מופע קלון ציבורי, שבו הממשלה תשמש חותמת גומי עיוורת למה שהעומד בראשה רוצה לקבל.
לכן, אני מצפה שראש השב"כ רונן בר שהוזמן לישיבה אכן ישתתף בה - אך לא כצופה אילם, וגם לא כמנה העיקרית האילמת שמוגשת לשולחן ארוחת הערב של ראש הממשלה והשרים. אני מצפה מרונן בר, שהגיע תורו לדבר, לומר לשרים בצורה בהירה ומפורטת מאוד ממה, לדעתו, נובע "חוסר האמון" בו מצד רה"מ.
אני מצפה מרונן בר שלא יסתפק בהסבר מדוע הוא מבקש לדחות את פיטוריו בעוד כמה חודשים, כדי לאפשר לו לפרוש בכבוד אחרי שחרור החטופים ואחרי שמונה לו מחליף. ממילא מדובר בתירוצים: לא כל החטופים ישוחררו בתוך חודשים ספורים, ולפי כל הסימנים נתניהו מתכוון למנות אדם ראוי שהיה סגנו של בר. ראש השב"כ הבא צריך לצפות מהנוכחי להסביר מה באמת גרם לנתניהו להדיח אותו בעיתוי הנוכחי.
אם זה בגלל מחדלי השב"כ בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר, אז נתניהו היה צריך לעשות זאת הרבה קודם לכן. ואם נתניהו לא היה שבע רצון מתפקודו של ראש השב"כ במשלחת המו"מ בעניין החטופים, מדוע לא פיטר אותו מיד אחרי שהדיח אותו מהמשלחת? הציבור זכאי לדעת מה קרה בשבועיים האחרונים - מה הקש ששבר את גב הגמל וגרם לנתניהו להחליט לפטר את רונן בר דווקא עכשיו?
ההפגנה נגד פיטורי בר בירושלים, אמש
(צילום: גיל יוחנן, גלעד כהן)
אין זה מתפקידי להעלות השערות בעניין פרשת "קטאר-גייט" או הניסיון לחקות את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. אך עם זאת, ראש השב"כ חייב לומר את מה שהוא יודע - ואשר לדעתו הניע את ראש הממשלה להדיח אותו.
רונן בר יודע מצוין מה נאמר בחדרי חדרים. גם אם מדובר בעניינים חשאיים, הממשלה זכאית להבין לפחות באופן כללי מהם אותם עניינים שגרמו לראש הממשלה "לאבד אמון" בראש השב"כ. יתרה מזאת, בר צריך להבהיר לממשלה אם לו עצמו יש אמון בשיקולי נתניהו, במניעיו ובמעשיו. אם אין לו אמון כזה - עליו להסביר מדוע - כי כל מי שניהל אנשים יודע שאמון הוא עניין דו-סטרי, מלמעלה כלפי מטה ומלמטה כלפי מעלה, כדי שהארגון יתפקד כהלכה.
מדינת ישראל נמצאת כעת באחת משעותיה הקשות, והאמון בין ראש הממשלה לבין משרתי הציבור - ובוודאי הבכירים שבהם - חייב להיות הדדי, כדי שכולנו נוכל לנהל את חיינו בביטחון, למרות האיומים הרבים שנשקפים לנו.
לכן, רונן בר צריך לחשוף את כל מה שהוא חושב ובעיקר את מה שהוא יודע בפני שרי הממשלה הערב. בכך, הוא גם יהפוך את הממשלה כולה - וכל אחד מהשרים לחוד - לאחראים למעשיו ולמחדליו של ראש הממשלה, לא רק נוכח פני ההיסטוריה, אלא גם נוכח ועדת חקירה ממלכתית שתקום בסופו של דבר ותעסוק הן במהות ניהול המלחמה והן בניהול המאמצים לשחרור החטופים.
הממשלה איננה קבינט, ולכן ניתן לפרסם את דיוניה. הדבר יאפשר לראש השב"כ להביא לידיעת הציבור, לפחות בקווים כלליים, את גרסתו. אם יעשה כך רונן בר – בלכתו, יצווה לנו את הדמוקרטיה.
