מיכאיל גורבצ'וב, מנהיגה האחרון של ברית המועצות, הלך אמש (ג') לעולמו בגיל 91. התקשורת ברוסיה דיווחה כי גורבצ'וב מת בעקבות מחלה ממושכת בבית חולים במוסקבה. הוא צפוי להיטמן לצד אשתו ראיסה, שמתה ב-1999, בבית העלמין נובודוויצ'יה בעיר הבירה. הוא הותיר אחריו את בתו אירנה ושתי נכדות.
גורבצ'וב זכה בפרס נובל לשלום על שהביא לסיום המלחמה הקרה ללא אלימות. הוא הוביל שורה של הסכמים מול ארה"ב להפחתת המתיחות בין המעצמות ולחיזוק שיתוף הפעולה מול המערב, במטרה להסיר את "מסך הברזל" שפיצל את אירופה מאז מלחמת העולם השנייה. בתוך ארצו הוביל שורה של רפורמות כלכליות וחברתיות, אולם בניגוד לכוונתו אלו תרמו להתפרקותה של המעצמה הסובייטית.
17 צפייה בגלריה
גורבצ'וב ונשיא ארה"ב רונלד רייגן חותמים ב-1987 על אמנה לצמצום הנשק הגרעיני. הביא קץ למלחמה הקרה
(צילום: רויטרס)
כאשר ההפגנות למען הדמוקרטיה שטפו את הרפובליקות הסובייטיות במזרח אירופה ב-1989 נמנע גורבצ'וב משימוש בכוח - בניגוד למנהיגים קודמים לפניו, ששלחו טנקים על מנת לדכא התקוממויות כמו אלו שהיו ב-1956 בהונגריה וב-1968 בצ'כוסלובקיה. ההפגנות הללו עוררו שאיפות לאוטונומיה ב-15 הרפובליקות של האיחוד הסובייטי והוא התפרק בתוך שנתיים בלבד - כשגורבצ'וב נאבק ללא הצלחה בקריסה הכאוטית.
לשליט ברית המועצות הפך גורבצ'וב ב-1985, אז התמנה בגיל 54 למזכ"ל המפלגה הקומוניסטית. כבר מתחילת כהונתו הוביל רפורמות כלכליות ופוליטיות שמטרתן הייתה להציל את האיחוד הסובייטי מבעיותיו הכלכליות והחברתיות הקשות ולקדם בו דמוקרטיה מוגבלת וליברליזציה כלכלית מסוימת. לרפורמות הללו העניק שני שמות שייזכרו אולי יותר מכול מתקופתו: "גלסנוסט" (פתיחות) ו"פרסטרויקה" (בנייה מחדש).
במסגרת הרפורמות שלו אפשר גורבצ'וב השמעת ביקורת נגד המפלגה השלטת ומוסדות המדינה, דבר שעד אז היה בלתי מתקבל על הדעת. לימים סיפר גורבצ'וב כי כשהוביל את השינויים הללו, "הכוכבים המנחים" שלו היו ערכי החופש והדמוקרטיה. לדבריו, רצה ש"אנשים יפסיקו להיות עדר שמובל על ידי רועה. שיתחילו להיות אזרחים".
אולם לפתיחות הפוליטית שהוביל היו גם השלכות שלהן לא כיוון, וזו תרמה לחיזוק הכוחות הלאומניים ברפובליקות הסובייטיות השונות, במיוחד באזור הבלטי - לטביה, ליטא ואסטוניה. גורבצ'וב נמנע כאמור מהפעלת כוח על מנת לדכא את המחאות שפרצו, וב-1990 ניסה לשמר את האיחוד הסובייטי בגרסה מרוככת יותר, כברית פדרלית שבה מדינות אוטונומיות.
נתן חופש, אבל מה לעשות איתו?
גם ניסיון זה כשל: באוגוסט 1991, לפני החתימה על ההסכם שהיה מייסד ברית שכזו, פתחו גורמים ריאקציונריים ושמרניים במפלגה הקומוניסטית בניסיון הפיכה בזמן שגורבצ'וב נפש בחצי האי קרים - ושמו אותו שם במעצר בית. מי שנחלץ לעזרתו היה בוריס ילצין, נשיא הרפובליקה הסובייטית הגדולה ביותר - רוסיה - שהיה דווקא מאלו שמתחו ביקורת על כך שהרפורמות של גורבצ'וב היו חלקיות בלבד. בסיועו של ילצין ההפיכה כשלה וגורבצ'וב שב לשלטון - אך איבד עוד יותר מהשפעתו וכוחו.
17 צפייה בגלריה
דיווח ב"ידיעות אחרונות" על נאום ההתפטרות של גורבצ'וב, ביום שבו חדלה רשמית להתקיים ברית המועצות
(צילום: ארכיון ידיעות )
בינתיים רק הואצה קריסתה של ברית המועצות, ובסוף כהונתו לגורבצ'וב לא נותר אלא לצפות בחוסר אונים ברפובליקות הסובייטיות פורשות בזו אחר וזו ומכריזות על עצמאותן. ברית המועצות חדלה להתקיים רשמית ביום שבו התפטר מתפקידו, ב-25 בדצמבר 1991. בריאיון שהעניק בתחילת שנות ה-2000 לסוכנות הידיעות AP אמר גורבצ'וב כי בחר שלא לעשות שימוש בכוח כדי למנוע את התפרקות ברית המועצות, מכיוון שחשש מכאוס במדינה עם כלי נשק גרעיניים רבים כל-כך.
"המדינה הייתה חמושה עד הקצה בנשק. זה היה דוחף אותה הישר למלחמת אזרחים", אמר. ב-1992, שנה אחת בלבד לאחר הקריסה, אמר גורבצ'וב כי לא היה פועל אחרת: "אני רואה את עצמי כאדם שהחל רפורמות שהיו הכרחיות למדינה, לאירופה ולעולם", אמר אז. "תמיד שואלים אותי אם במקרה שהייתי מתחיל את הכול מחדש, האם הייתי חוזר על זה. כן. והייתי עושה זאת עם יותר נחישות והתמדה".
גם מדיניותו בתחום החוץ עוררה על גורבצ'וב את זעמם של הקומוניסטים השמרנים, אולם במערב נתפס כמדינאי ממולח. כך למשל, ראש ממשלת בריטניה באותה עת מרגרט תאצ'ר אמרה עליו שהוא "אדם שאפשר לעשות איתו עסקים". לצד הסגת הצבא האדום מאפגניסטן, אחרי עשור של כיבוש מדמם, גורבצ'וב ייזכר יותר מכול בשל ההסכמים שהוביל להפחתת המתיחות מול ארה"ב, בהם האמנה לפירוק מנשק גרעיני לטווח בינוני (INF), עליה חתם ב-1987 יחד עם נשיא ארה"ב דאז רונלד רייגן. האמנה הזו עמדה במוקד המאמצים להפחית את כמויות הנשק הגרעיני העצומות שהחזיקו שתי המעצמות, והיא החזיקה מעמד עד 2019, אז פרשה ממנה ארה"ב בהוראת דונלד טראמפ.
ב-1990 זכה גורבצ'וב בפרס נובל לשלום על פועלו לסיום המלחמה הקרה, אך ברוסיה עצמה לא נהנה מפופולריות רבה: רבים שם מביטים בגעגוע אל ימי הפאר של ברית המועצות ומעולם לא סלחו לו על הטלטלה שלה תרמו הרפורמות שלו. ב-1996 ניסה גורבצ'וב לשוב לחיים הפוליטיים והתמודד בבחירות לנשיאות רוסיה מול ילצין, אבל זכה בפחות מ-1% מקולות הבוחרים. הכלכלן הליברל רוסלן גרינברג, שביקר את גורבצ'וב בבית החולים בסוף יוני האחרון, אמר אז לטלוויזיה הרוסית: "הוא נתן לנו את כל החופש - אבל אין לנו מושג מה לעשות איתו".
פרסומות ל"פיצה האט" וביקורת על פוטין
לאורך השנים המשיך להשמיע מעת לעת את עמדותיו, וכדי לגייס כסף למטרות שהיו קרובות ללבו אף השתתף בפרסומות עבור "פיצה האט" ו"לואי ויטון". בצל החרפת המתיחות בין ארה"ב לרוסיה בעשור שעבר הזהיר ב-2019 מאפשרות של "מלחמה קרה חדשה". המתיחות הזו נבעה במידה רבה ממדיניותו הכוחנית של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שרואה בקריסת ברית המועצות אסון של ממש ורבים סבורים כי הוא שואף לחדש את תפארתה של המעצמה הסובייטית. הביטוי הבולט ביותר למדיניותו הכוחנית הוא כמובן הפלישה לאוקראינה, שהביאה את יחסי מוסקבה ומדינות המערב לשפל שלא היה כדוגמתו מאז המלחמה הקרה.
כשפוטין פתח בפלישה לאוקראינה לפני מעט יותר מחצי שנה פרסם גורבצ'וב הודעה שבה מתח עליה ביקורת מרומזת, וקרא לסיום פעולות האיבה בהקדם האפשרי. "אין דבר יקר ערך יותר בעולם הזה מאשר חיי אדם. משא ומתן ודיאלוג על בסיס כבוד הדדי והכרת האינטרסים הם הדרך היחידה לסיים את הקשיים והסתירות החריפות ביותר", מסר אז. אף שבעבר גורבצ'וב שיבח את פוטין על כך שעשה לדבריו כל שביכולתו לשמור על יציבותה של רוסיה בתקופות של טלטלות חברתיות וכלכליות, הוא גם מתח על פוטין ביקורת בשל פגיעתו בחופש הביטוי ובחופש העיתונות.
בצל מה שנראה כיחסים מתוחים למדי בין השניים, פוטין מסר שעה קלה לאחר ההודעה על מותו של גורבצ'וב כי הוא שולח "תנחומים עמוקים" למשפחתו. מהעולם זרמו הלילה הודעות הספד שנשמעו כנות יותר, וראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון מסר: "תמיד הערצתי את האומץ ואת היושרה שהפגין כשהביא את המלחמה הקרה לסיום לא-אלים. בעידן התוקפנות של פוטין באוקראינה, המחויבות חסרת הפשרות שלו לפתיחתה של החברה הסובייטית משמשת דוגמה עבור כולנו". נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין מסרה כי גורבצ'וב "סלל את הדרך לאירופה חופשית", ומזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש אמר כי היה "מדינאי יחיד מסוגו, ששינה את מהלך ההיסטוריה".
גם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן חלק הלילה כבוד לגורבצ'וב, והוא כינה אותו "מנהיג נדיר". בהצהרה שפרסם מסר ביידן כי למנהיג ברית המועצות לשעבר "היה די דמיון כדי לראות עתיד אפשרי אחר, ודי אומץ כדי לסכן את הקריירה שלו כולה כדי להשיג את העתיד הזה. התוצאה הייתה עולם בטוח יותר, וחופש רב יותר למיליוני אנשים".
פורסם לראשונה: 23:28, 30.08.22
