הממשלה הודיעה אמש (ראשון) לבג"ץ כי היא מסכימה לדון בהצעת השופטים בנוגע להדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ולחזור לוועדת גרוניס - במידה שהוועדה תוכל להתכנס ללא שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי, ואם ההליך יוכל להיגמר תוך שבועיים מפניית הממשלה לוועדה.
בג"ץ הוציא בתחילת החודש צו על תנאי בעתירות נגד פיטורי בהרב-מיארה, והמליץ לממשלה לבטל את הדחת בהרב-מיארה באמצעות ועדת השרים שהקימה. בהמלצת השופטים, בראשם המשנה לנשיא נעם סולברג, נכתב כי על הממשלה לדבוק בהליך פיטורים באמצעות ועדת איתור ייעודית, כפי שנקבע בהחלטת ממשלה שעיגנה את המלצות ועדת שמגר בשנת 2000.
בממשלה טענו בהודעתם הלילה כי הצווים שהוציא בג"ץ הם בניגוד לחוק, לרעיון הדמוקרטי - וסותרים את מנדט הממשלה לשנות החלטות ממשלה קודמות. "צווים אלה מנוגדים לעיקרון הבסיסי ביותר שלפיו הפה שאסר הוא הפה שהתיר, עיקרון שבשמו בית המשפט הופך עוד ועוד הלכות שהשכילו לקבוע שופטי העליון בעבר - לרבות שינוי כללי משחק תוך כדי משחק ביחס לסמכויות בית המשפט", טענו בממשלה בין השאר. "צווים אלה מנוגדים חזיתית לרעיון הדמוקרטי שלפיו זכות הציבור לבחור בכנסת שתמנה ממשלה, שתוכל לסטות מבחירות הדור הקודם. הצווים מנוגדים לתקנות המדינה ואוסרים על הממשלה לתקן טעויות עבר".
ולמרות זאת, ציינו בממשלה, "נוכח הצורך הדחוף בפעולתו התקינה של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, ובפרט בעת מלחמה עצימה שבה שרויה המדינה, ולנוכח העובדה שעו"ד בהרב מיארה לא מקיימת יחסי עבודה כלל עם הממשלה - וכל יום שעובר במצב זה גורם נזק כבד למדינה ולכלל אזרחיה, הממשלה מוכנה משיקולים מעשיים לצורך חיסכון בזמן ותחת מחאה, לקיים דיון בהצעתו הדיונית של בית המשפט - ככל שתתגבש להצעה ברורה ושלמה שתבטיח את ביצוע הליך ההיוועצות באופן מהיר", נכתב בתגובה.
קושי לאייש
הממשלה ביקשה מבג"ץ תשובות מעשיות לשתי שאלות: אם יתאפשר לוועדת גרוניס לפעול ללא נציג הממשלה - כלומר שר המשפטים או יועמ"ש לשעבר, ואם יתאפשר לוועדה להשלים את ההליך תוך שבועיים. "גם בעניין זה, נדרשת הבהרה לפיה הליך ההיוועצות יושלם בוועדה המכהנת - וכי אם נציג אחד הגופים שאינם נבחרי הציבור יבחר לבצע תרגיל התפטרות תוך שימוש מובהק לרעה בפרוצדורה, הדבר יהווה מיצוי הליך ההיוועצות", צוין.
ועדת האיתור בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס כוללת בהרכבה המלא שר משפטים לשעבר, את נציגת לשכת עורכי הדין תמי אולמן, את נציג הפקולטות למשפטים פרופ' רון שפירא, ונציג הכנסת. בממשלה הודו שהתקשו לאייש את תפקיד שר המשפטים או היועץ המשפטי לשעבר. "רשימת הכשירים לתפקיד זה לפי מתווה שמגר מצומצמת מאוד. הממשלה תשוב ותפנה לכל מועמד רלוונטי (יודגש כי מדובר במינוי שהממשלה בוחרת לפי ערכיה)", נכתב.
השופטים קבעו כשהוציאו את הצו על תנאי כי "על פי הדין, הפעלת הסמכות לפיטורי בכירים בשירות הציבורי על ידי הממשלה או מי מחבריה מחייבת היוועצות בוועדה הציבורית שהמלצתה היוותה חלק מהליך המינוי". הם הצביעו על מקרה דומה שהתרחש לאחרונה, כשהממשלה החליטה לפטר את ראש השב"כ לשעבר רונן בר.
לדבריהם, בשנת 2000 קיבלה הממשלה את המלצות ועדת שמגר בנוגע למינוי ולפיטור של יועץ משפטי לממשלה, וזאת בעקבות פרשת בר און-חברון. הוועדה מונתה ב-1997, בתקופת ממשלתו הראשונה של בנימין נתניהו, והמלצותיה אומצו כשאהוד ברק עמד בראשות הממשלה. "ההחלטה הסדירה את הרכב הוועדה הציבורית שבה על הממשלה להיוועץ בקשר למינוי יועץ, וקבעה את החובה להיוועץ בוועדה הציבורית האמורה הן בעת מינוי יועץ משפטי לממשלה והן ביחס לפיטוריו", כתבו השופטים. "לא הוצגו לפנינו בשלב זה טעמים המצדיקים סטייה מהחלטה זו".
הממשלה הגישה את תשובתה לבג"ץ ברגע האחרון, כשהדדליין שהציבו לה תשעת השופטים שחתמו על הצו היה 14 בספטמבר. לפי הצו, נראה כי תשעת חברי הרכב השופטים היו תמימי דעים כי בנוגע לפרוצדורת המינוי נפלו כשלים מהותיים שיורדים לשורשו של ההליך - ולכן יש לבטלו.
בהמשך לתגובת הממשלה, טענו מובילי המחאה שקמה ברסלר, משה רדמן, יאיא פינק ועמי דרור כי "תגובתה של ממשלת 'חמאס הוא נכס' לבג"ץ מזכירה לכולנו שמדובר בממשלת פושעים ששמה ללעג ולקלס את החוק בישראל על-ידי ניסיון עלוב ומסוכן לעוות את תהליכי קבלת ההחלטות והמנהל התקין".
פורסם לראשונה: 23:47, 14.09.25
