מנכ"ל משרד החוץ עדן בר-טל ביקש אחר הצהריים (שלישי) מראש הממשלה בנימין נתניהו שלא להטיל עליו את תפקיד ממלא-מקום נציב שירות המדינה. "לאחר עיון בעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה ולנוכח המגבלות המשמעותיות שהוצגו במסגרתה באשר להיקף הסמכויות שיינתנו לי, ככל שתוטל עליי המשימה, הגעתי למסקנה כי במסגרת זו לא ניתן למלא את התפקיד כנדרש", הסביר, אחרי שנתניהו ביקש ממנו לכהן בתפקיד לתקופה של חודש.
קודם לכן מסרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כי היא מתנגדת להצעת החוק שאושרה בדיון מיוחד היום בוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין. ההצעה מבקשת לעקוף למעשה את בג"ץ, ולקבוע כי מינוי נציב שירות המדינה ייעשה ללא חובת מכרז וללא כל הליך תחרותי. בג"ץ קבע לאחרונה כי יש לפרש את החוק כך שהליך תחרותי כן יחול בעת המינוי לתפקיד.
בהרב-מיארה הסבירה כי "אנו סבורים כי הצעת החוק דנן, על כלל רכיביה, צפויה לפגוע קשות בעצמאותו, במקצועיותו ובאי-תלותו של נציב שירות המדינה, וממילא אף להסב נזק משמעותי לאופיו הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי כולו ולציבור כולו. משכך, עמדתנו היא כי יש להתנגד להצעת החוק".
היועמ"שית הסבירה כי "ההכרעה השיפוטית אותה ההצעה מבקשת לאיין, בנוגע לדרך מינוי הקבע של הנציב, נועדה להבטיח שירות מדינה מקצועי וממלכתי אשר פועל לטובת האינטרס הציבורי, ולא לטובת אינטרס פוליטי כזה או אחר. פסיקת בית המשפט בדבר הצורך לאייש משרה זו בהליך מקצועי ותחרותי, נועדה להגן על עצמאותו של הנציב ושל בעלי התפקידים הבכירים בשירות המדינה, הנושאים באחריות לשירות ציבורי שמשרת את הכלל, ואשר פועל בהתאם לכללים של מנהל תקין ושל שמירת החוק".
לדברי היועמ"שית, "ההסדר המוצע כעת חותר למצב הפוך. מצב שבו נציב שירות המדינה – ראש וראשון לעובדי הציבור במדינה – ימונה ללא הערובות הנדרשות לשם מניעת מינוי פוליטי. ההסדר מתעלם לחלוטין מאופיו של תפקיד נציב שירות המדינה והוא אינו נותן כל מענה לעקרונות של שירות מדינה מקצועי וממלכתי, משהוא יכול לקבע את הליך מינויו של נציב שירות המדינה כהליך הנשלט באופן בלעדי בידי הדרג הפוליטי. בכך מסירה הצעת החוק את הערובות החיוניות שנקבעו בפסק הדין, תוך איון הליכי מינוי מקצועיים, שוויוניים ומאוזנים אשר יש בהם כדי להבטיח כי תפקיד הנציב יאויש על-ידי אדם מקצועי ומתאים ביותר לתפקיד, באופן שיבצר את עצמאותו ואת ממלכתיותו".
3 צפייה בגלריה
נתניהו. "הצעת החוק ממחישה את ניסיונות הפוליטיזציה של שירות המדינה"
(צילום: ABIR SULTAN / POOL / AFP)
"הצעת החוק מבקשת למנות נציב באופן ישיר על-ידי הדרג הפוליטי, ללא בחינת התאמה או תנאי סף וזאת מתוך תפיסה שרואה בו כזרוע ביצועית של הממשלה ותו לא. בכך, כמובן, לא ניתן להבטיח מניעת פוליטיזציה של השירות הציבורי", הוסיפה עוד.
בנוסף, כתבה כי "הצעת החוק דנן ממחישה באופן מובהק את ניסיונות הפוליטיזציה של שירות המדינה, עליהם עמד בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין מכון ברנדייס, ואשר מחייבים דווקא להגביר את ההגנה על עצמאותו של נציב שירות המדינה ועל אי-תלותו בדרג הפוליטי – לשם הבטחת המקצועיות והממלכתיות של השירות הציבורי ולטובת אינטרס הציבור כולו".
לשכת ראש הממשלה מסרה בעקבות דברי היועמ"שית: "צר לנו שבשעה ששירות המדינה ניצב בתקופה רגישה המחייבת רציפות תפקודית, בחר הייעוץ המשפטי לממשלה לשוב ולשבש את יכולת הממשלה למנות גם ממלא מקום לנציב שירות המדינה – תפקיד חיוני לשמירה על שלטון החוק ותפקוד מוסדות המדינה. הייעוץ המשפטי הוא האחראי הבלעדי לפגיעה הקשה בשירות הציבורי ובעשרות אלפי עובדיו".
בשבוע שעבר בג"ץ קבע כאמור כי מינוי נציב שירות המדינה מחייב הליך תחרותי, בניגוד לפרקטיקה שהייתה נהוגה עד אז, שבה הממשלה מינתה את הנציב ללא מכרז. בג"ץ פסל את מתווה המינוי שהציעה הממשלה, אשר אפשר לראש הממשלה למנות מועמד מטעמו לתפקיד תוך בחינה של ועדת מינויים רק בהיבטי טוהר המידות, וקבע כי יש לקיים הליך תחרותי שבו מועמדים ייבחנו בהתאם לכשירותם המקצועית והתאמתם לתפקיד.
בתגובה לפסיקה זו, ב-14 בחודש מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את מנכ"ל משרד החוץ בר-טל למ"מ נציב שירות המדינה לתקופה של חודש. בהודעתו על המינוי נתניהו תקף את בג"ץ, וטען כי הפסיקה פוגעת בשירות המדינה ומפרשת את החוק בניגוד לכוונת המחוקק. המינוי של בר-טל נועד לאפשר לממשלה להמשיך ולתפקד בתקופה שבה משרת נציב שירות המדינה אינה מאוישת, ובמקביל לקדם חקיקה שתבהיר כי מינוי הנציב לא מחייב הליך תחרותי.
