היום השני של פסגת נאט"ו בטורקיה, שנועדה בין השאר להעביר מסר של אחדות בקרב החברות בברית לנוכח האיומים הגוברים מרוסיה ומסין, נפתח הבוקר (יום ד') דווקא בחידוד השבר העמוק בין מדינות אירופה וקנדה לבין וושינגטון: ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן, באחת ההצהרות הלוחמניות ביותר שניפקה עד כה נגד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הצהירה כי דנמרק מוכנה להגן על כל שעל מאדמת נאט"ו – בכלל זה על ממלכת דנמרק. פרדריקסן אמרה את הדברים אחרי שאמש חזר טראמפ על תביעתו שדנמרק תמסור לארה"ב או תמכור לה את השליטה באי הענקי גרינלנד, שטח אוטונומי למחצה השייך לממשלה בקופנהגן.
"שמעתי את נשיא ארה"ב אתמול, ואני חושבת שעמדת ארה"ב היא למרבה הצער ברורה מאוד בעניין הזה, והעמדה שלנו ברורה בדיוק באותה מידה למן ההתחלה – גרינלנד כמובן אינה למכירה", אמרה פרדריקסן. "אנחנו מוכנים להגן על כל סנטימטר מאדמת נאט"ו, כולל על הטריטוריה שלנו. אחת הסיבות לכך שהקמנו את נאט"ו לפני הרבה-הרבה שנים היא שאם משהו יקרה לאחת מאתנו (המדינות החברות – ynet) – כולם צריכים להתגייס זו למען זו".
פרדריקסן הזכירה מפורשות גם את סעיף 5 של אמנת נאט"ו, סעיף ההגנה ההדדית שלפיו כל מתקפה על אחת ממדינות הברית תיחשב למתקפה על החברות בה כולן, ושאמור לעודד אותן להתגייס לעזרתה של המותקפת. "לא שמעתי שהם אינם מחויבים לכיבוד סעיף 5", אמרה על ארה"ב.
האי גרינלנד. מיקום אסטרטגי ועושר של מחצבים
(צילום: רויטרס)
טראמפ, נזכיר, העלה את הרעיון שארה"ב תרכוש את גרינלנד או תשתלט עליה כבר במהלך כהונתו הראשונה, ואחרי שובו לבית הלבן בשנה שעברה הוא החל לקדם אותו באופן בוטה יותר, תוך שהוא רומז גם לאפשרות שישתלט על האי בכוח. גרינלנד הוא האי הגדול בעולם, והוא שוכן במיקום אסטרטגי. טראמפ טוען כי אם השליטה בנתיבי הים סביבו תיפול לידי רוסיה, הדבר יסכן את ארה"ב, ומכיוון שלדנמרק ולאירופה אין יכולת ממשית להגן עליו – הוא חייב להפוך לאמריקני. האי גם עשיר מאוד במחצבים שטרם נוצלו, ולפי הערכות גם אליהם לוטש טראמפ עיניים.
אתמול, עם הגיעו לאנקרה, חזר טראמפ על דבריו שהשטח האוטונומי-למחצה, שלפי סקרים תושביו המעטים אינם מעוניינים בינתיים לצאת לעצמאות מדנמרק, וודאי שלא להצטרף לארה"ב, צריך להישלט על-ידי וושינגטון, אם כי הפעם הוא נמנע מלנפק איומים חריפים כפי שניפק בעבר.
רה"מ פרדריקסן. "מוכנים להגן על כל סנטימטר"
(צילום: REUTERS/Yves Herman)
טראמפ אתמול באנקרה עם ארדואן. המתקפה באיראן - מעט אחרי שסיים לסעוד איתו
(צילום: AP Photo/Francisco Seco)
היום השני של הפסגה נפתח כשמנהיגי מדינות נאט"ו שהתאספו באנקרה הופתעו מהתקיפות הליליות שאליהן יצא הלילה צבא ארה"ב באיראן, תקיפות שנועדו להעניש את המשטר בטהרן על המתקפות האחרונות שלו נגד מכליות ואוניות סוחר באזור מצר הורמוז. התקיפות הללו לוו בהחלטת טראמפ לשלול מאיראן את הההיתר למכור את הנפט שלה לשוק העולמי.
ההתפתחויות הלילה מזכירות את שבריריות הסכם הפסקת האש בין וושינגטון לטהרן. התקיפות אירעו זמן קצר אחרי שטראמפ סיים את ארוחת הערב שלו עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן שמארח את הפסגה, והן מסיטות במידת מה את תשומת הלב מהסוגיה העומדת במרכז הפסגה – דרישתו של טראמפ מחברות נאט"ו כולן להגדיל דרמטית את תקציב הביטחון שלהן ולהשוות את השקעתן בברית להשקעה שמבצעת בה ארה"ב. עבור נשיאי ארה"ב זהו צעד נדיר לצאת לפעולה צבאית בשעה שהם אינם בארצם, אם כי בשנת 2011 עשה זאת אובמה כשהורה לתקוף בלוב בעודו נמצא בברזיל.
הבוקר אמר מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה כי התקיפות של ארה"ב הלילה באיראן היו "לחלוטין נחוצות": "כשיש לכם הפסקת אש ואיראן באופן בסיסי מפירה את הפסקת האש, אני חושב שזה קריטי לחלוטין להגיב בעוצמה", אמר לכתבים באנקרה.
מארק רוטה. "קריטי לחלוטין להגיב בעוצמה"
(צילום: REUTERS/Yves Herman)
היום בצהריים צפויה סוגיית ההשקעה הכספית בברית הצפון-אטלנטית לשוב לראש סדר היום. טראמפ, נזכיר, טוען כבר שנים כי ארה"ב נושאת בנטל לא הוגן בכל הקשור להשקעה בנאט"ו, ובעקבות לחציו סיכמו מנהיגי המדינות החברות בפסגה שקיימו בשנה שעברה שכל מדינה תשקיע 5% מהתמ"ג שלה בביטחון – 3.5% בתקציב הביטחון באופן ישיר ועוד 1.5% בכבישים, גשרים ונמלים כדי שחיילים וציוד יוכלו לנוע מהר יותר בזמן מלחמות. לקראת הפסגה הנוכחית דרש מזכ"ל נאט"ו רוטה מחברות הברית להציג תוכניות "ברורות, קונקרטיות ואמינות" לעמידה שלהן ביעדים שנקבעו בהקשר זה.
נתונים חדשים שפרסמה נאט"ו אתמול מראים כי סלובניה, בלגיה, ספרד וצ'כיה עלולות להכעיס את ממשל טראמפ, משום שהן עדיין אינן עומדות אפילו ביעד הישן של הברית – השקעה של 2% מהתמ"ג שלהן. ממשל טראמפ רוצה שהחברות האירופית בברית יגבשו את מה שהוא מכנה "נאט"ו 3.0" – ארגון עוצמתי וקטלני יותר, שיאפשר לאירופה ליטול האחריות לביטחונה עליה עצמה, בכלל זה את האחריות להגן על אוקראינה. מטרתו היא שאירופה תשקיע יותר בנשק הקונבנציונלי שלה, וארה"ב תמשיך לספק לה בנוסף מטרייה גרעינית.
