ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ מיכל וולדיגר התכנסה אתמול (רביעי) לדיון בהצעות חוק להגבלת שכר טרחה שגובים עורכי דין וחברות עבור ייצוג נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה. בדיון הקודם, שהתקיים בחודש יוני, הציג משרד המשפטים מתווה להגבלת שכר הטרחה. אתמול הוצג מתווה מתוקן, שיבחין בין הכרה בנכות מובהקת ומורכבת ובין נכות זמנית לקבועה בקביעת גובה שכר הטרחה המותר, אך הוא לא כלל עדיין את סכומי ההגבלה.
נכה צה"ל איתן מדבר בוועדה
(צילום: ערוץ הכנסת)
הדיון עסק בין היתר בחוזה שיחתם בין עו"ד ללקוח (פצוע צה"ל או נפגע פעולות איבה), והתייחס לסעיף שיחייב את הסנגור לשלוח ללקוח שלו את החוזה שבוע לפני החתימה עליו במטרה למנוע הסכמה מיידית שלו על חוזה שאינו הוגן מתוך מצוקה, כפי שתואר בחלק מהמקרים האישיים שהובאו בדיון.
המתווה כולל גם הסדרה של זכויות צרכניות נוספות, כולל הארכת האפשרות לביטול החוזה מ-7 ימים ל-14 ימים מיום החתימה, ביטול תוקף סעיפי בוררות הקיימים בחוזה והסדרים של פריסת תשלום שכר הטרחה על פני תקופה ארוכה, כדי למנוע מקרים של דרישת תשלום מיידית שתחייב את הפצועים בלקיחת הלוואות".
בדיון השתתף איתן, ששוחרר משירות צבאי על סעיף 21 פיזי וכיום נאבק להכרה מול משרד הביטחון. לדבריו, "כשהשתחררתי לא הסבירו לי מה אני צריך לעשות. אתה צריך להחליט - עו"ד או המש"קית, ככה או ככה. תחליט מהר. הלחיצו אותי. גם המלחמה הייתה בפתח, היו הרבה חיילים שנפצעו. בסופו של דבר נזרקתי, והדבר היחיד שהיה לי היה לפנות לעו"ד בשעת הלחץ.
"ההורים שלי הם עולים חדשים, אין לי שום ידע מבחינת צבא. התגייסתי לצבא ומה שלמדתי זה מה שחוויתי, מה שראיתי. מעבר לזה לא ידעתי כלום. כשאתה נפצע אתה לא מקבל את הזכויות שלך, אתה צריך להילחם. בתור משפחה שלא מבינה, אני לא מוכר כבר שנתיים וחצי.
הדיון בוועדה
(צילום: ערוץ הכנסת)
"פניתי לעו"ד בתחילת הדרך. בתור בן לעולים שאין לי מושג ולהורים אין מושג - פונים לעו"ד, היא לוקחת סכום מטורף. היא יודעת שאתה בשעת לחץ והיא מחתימה אתכם על מסמכים ואפילו לא שולחת אליי שאוכל לקרוא כמו שצריך. בשעת לחץ, 'תחליט מהר מהר, לפני שאתה משתחרר'.
"השתחררתי ובמשך שנתיים וחצי אני לא מוכר, תופס טרמפים לטיפולים. יום-יום, אני אמור לעשות טיפולים ולא עושה את זה. כל שבוע אני תופס טרמפים עם אנשים שעוזרים לי, זה נשמע נורמלי? אני אמור לקבל נסיעות. הגעתי למצבים שאני מגיעה למשרד הביטחון, בוכה במשרדים ומתחנן לנסיעה".
סרן יונתן בן חמו, מפקד צוות בהנדסה קרבית שאיבד את רגלו במהלך תמרון ברצועת עזה ומוכר עם 66% נכות, שיתף את ynet: "אם בן אדם נפצע במלחמה משרד הביטחון מחויב לדאוג לו גם לייצוג משפטי. ההיבט המשפטי שקול להיבט הרפואי, כי אם לא דואגים לזכויות שלו - לאחוזי הנכות ולעובדה שיקבל את המעטפת הרפואית שהוא זקוק לה - הוא לא יצליח להשתקם".
נדב וירש, יו"ר פורום "יהלומי קרב" המאגדת אלפי מתמודדים עם תגובות קרב, אמר ל-ynet: "זה נמשך מ-2017, במשך שנים מרוחים את זה. עכשיו, אחרי יותר משנתיים של מלחמה, חייבים לסיים את הסוגיה הזו. לא כולם נוכלים, לא כולם רמאים, אבל יש קבוצה גדולה של עורכי דין שמנצלים את המצב הזה - עורכי דין שמניחים את כרטיס הביקור שלהם ליד מיטת הפצוע בבית החולים עוד לפני שהוא פתח את העיניים שלו".
עוד אמר וירש כי "אלפי פצועים מגיעים אלינו עם חוזים דרקוניים עליהם חתמו. אנחנו נאבקים עבורם, מוציאים אותם מזה. לא יכול להיות שאין בעל בית - שאין חוק שמתייחס להגבלת שכר טרחה גם עבור פצועי צה"ל, וביניהם הלומי הקרב". וולדיגר אמרה: "אף אחד כאן לא חושב שכל עורכי הדין הם נוכלים ועושקים. אנחנו מבינים את הקושי בהגבלת שכר טרחה, ומאידך יש עוולות קשות מאוד שאי-אפשר להשלים עם קיומן, ולכן צריך למצוא את האיזון הנכון בין שוק חופשי לבין מקרים קיצוניים של ניצול ועושק".
נציג משרד המשפטים שי סומך הציג את מטרת הצעת החוק הממשלתית ופרטיה: "יש עורכי דין שגובים 1,500 שקלים לכל אחוז נכות. לנכה 100% זה יוצא 150,000 שקלים, ולפעמים יש תוספות של עוד עשרות אלפי שקלים. ראינו גם הסכמים של 180,000 שקלים פלוס מע"מ. אלה סכומים שהם מופרזים ואין להם שום הצדקה. זו בעיה שצריך לטפל בה, כי זה לא יכול להימשך. צריך גם לשלם לעורך הדין שכר טרחה הגון, וזה הקו שצריך לקבוע".
ח"כ מיכאל ביטון, שיזם הצעת חוק פרטית בנושא, הוסיף: "בושה שבמשך שנתיים שבהן הייתה מלחמה אלפי פצועים חדשים נוספו. החוק הזה עדיין לא אושר והקבוצה הזו עדיין לא מוגנת בחוק. יש נוכלים שהולכים למיטות שלהם, מחתימים אותם בשעת מצוקה קשה ועושקים אותם בסכומים בלתי נתפסים".
מנגד, טענה ח"כ טלי גוטליב כי "הצעות חוק שקשורות להתערבות בשכר טרחה לא מתאימות למדינה דמוקרטית שיש בה חופש עיסוק. עושק זו עבירה פלילית שיש עליה ענישה כבר היום, וזו גם עילה לביטול חוזה. לא צריך להתערב בשיקול הדעת של עורכי דין, כמו שאנחנו לא מתערבים בסכום שגובים רופאים שעובדים בקליניקה פרטית וגובים סכומי עתק".
שמיר בניטה מ"יהלומי קרב" אמר: "חייל שנפצע לא אמור להיות זקוק לעורך דין כדי למצות את זכויותיו, אבל בפועל הוא מתמודד מול ועדות של אגף השיקום שבלי ייצוג הוא כנראה לא יצליח למצות את מה שמגיע לו. כל עוד זה ככה, משרד הביטחון צריך לשלם על הייצוג". לדבריו, "הגיעו אלינו יותר מ-300 אנשים שהיה צריך לשחרר אותם מחוזים. עורכי הדין שעושקים יודעים שהם עושקים, וברגע שמאיימים עליהם עם הלשכה הם לא מתעסקים ומוותרים".
